1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל-אביב – יפו (כב' הרשם אוהד אשר) בתיק הוצל"פ שמספרו 506821-11-17 מהתאריכים 25.5.2020 ו-31.5.2020. בהחלטה הראשונה אושר הסכם מכר של נכס מקרקעין תמורת סך של 10,118,000 ₪, ונדחתה הבקשה להתיר הגשתה של הצעה חדשה, בסך 11,129,800 ₪, וקיום התמחרות בגינה.
2. לאחר שקיבלתי את עמדות הצדדים כולם, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
3. ראשית אציין, כי בקשת רשות הערעור אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, ודי בכך על מנת לדחותה. המבקש שוהה בחו"ל, ותצהירו אומת בהיוועדות חזותית – אלא שהאפשרות לאמת תצהירים בהיוועדות חזותית בתקופת מצב החירום המיוחד הוגבלה, על פי החלטת ועדת האתיקה הארצית 39/20 הוגבלה למצב שבו הן המצהיר והן מאמת התצהיר (עורך הדין) מצויים אותה שעה בישראל, וכלשון ההחלטה:

"בהתאם לכך, מוצאת ועדת האתיקה הארצית, כי ככל שקיים צורך דחוף בקיומו של תצהיר בעת הזו, הרי שיש להתיר אימות החתימה על ידי עורך הדין בהיוועדות חזותית בתנאים המצטברים הבאים בלבד:

1. עורך הדין והמצהיר מצויים בעת האימות בישראל"
2. בהעדר אימות כדין – הרי אין לפנינו תצהיר, ובהעדר תצהיר – אין לפנינו בקשת רשות ערעור ערוכה כדין. די בכך כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור.
3. אלא שגם מעבר לעניין דיוני וראייתי זה – אין מקום להתערב בהחלטותיו של כב' רשם ההוצאה לפועל. אשר לעניין אישור המכר, כבר נפסק כי:

"נוכח משקלו וחשיבותו של עקרון סופיות הליכי המכר, נקבע באופן עקרוני, כי מקום שנערך עם מציע פלוני הסכם למכירת מקרקעין במימוש, שנקשר בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה – לא בנקל יאות בית המשפט להעדיף על פניו הצעה מאוחרת, אף אם התמורה בגדריה גבוהה מזו שבקודמתה. ההתערבות על דרך של העדפת הצעה מאוחרת תֵעשה במצבים נדירים וחריגים, ובנסיבות מיוחדות בלבד. נדרש שיתקיים יתרון כלכלי בולט ומשמעותי בהצעה החדשה, אשר ישקל אל מול הפגיעה בהסתמכותו של המציע המקורי, בהגינותם ובסופיותם של הליכי המימוש, ובאמון הציבור בהליכים אלו" (רע"א 2780/19 ברדה נ' עו"ד ישראל בודה (2019), פסקה 11 לפסק דינו של כב' השופט נ' סולברג)

1. בענייננו, לא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות את פתיחתו של אישור המכר, גם לאור העובדה שנפלה שגגה מלפני כב' הרשם (שגגה אשר הוא הודה בה, ותיקן אותה, בכך ששב ושקל את החלטתו לאור עמדת המבקש כאן).
2. לא זו אף זו: נימוקיו של כב' הרשם מקובלים עליי במלואם: העובדה שהנכס נמכר במחיר נמוך ביחס להערכות השמאיות שהוצגו אין בה מאומה, מאחר שלא הוגשו הצעות המתקרבות לסכום השמאות. חזקה על כונס הנכסים, כי אילו ניתן היה למכור את הנכס בסכום גבוה יותר – היה הכונס שמח לעשות כן, אלא שבהעדר הצעות – לא ניתן להפיק את המרב.
3. אשר להצעה הנוספת – בהינתן העובדה שהכונס פרסם את הנכס למכירה, לרבות לוחות זמנים, לא מצאתי בבקשה כל התייחסות לשאלה מדוע לא הוגשה ההצעה הנוספת במועד שנקבע להגשת הצעות. ודוק: כפי שציין בית המשפט העליון, לצד הרצון המובן למקסם את תמורת המכר, יש שיקולים נוספים וחשובים לא פחות, דוגמת שמירת אמון הציבור בהליכי מכר – אשר מחייבים כי "כללי המשחק" יישמרו בקפדנות, ולא יתאפשר למציעים חדשים "לצוץ" מחוץ למועדים שנקבעו ופורסמו. על כן, גם בהקשר זה לא מצאתי להתערב בהחלטתו של כב' רשם ההוצאה לפועל.
4. אשר לפרק הזמן שקצב למבקש "לפדות" את הנכס – לרשות המבקש עמד שבוע ימים להפקיד כ-30% מתמורת המכר, וחודש ימים להפקדת היתרה. לאור אופיו של ההליך, ולאור התמשכותם של הליכי המימוש, אני סבור כי מדובר בפרק זמן סביר ביותר. עיינתי בתגובת הכונס, אשר בה נטען כי זכות הפדיון פירושה תשלום מלוא חוב המשכנתה, ולא סכום המכר – אולם משלא הוגש ערעור ע"י הכונס, לא ראיתי להכריע בעניין זה.
5. אשר על כן, ולאור חלוף המועדים שנקבעו בהחלטת כב' הרשם, אני מורה כדלקמן:
   1. בקשת רשות הערעור נדחית במלואה, הן מחמת אי-צירוף תצהיר, הן לגופה, משלא נפלה כל שגגה בהחלטת כב' הרשם, ולאור הסתמכותם של המשיבים 3 ו-4 על אישור המכר.
   2. המבקש יהיה רשאי לפדות את הנכס ככל שיפקיד לתיק ההוצאה לפועל עד יום 26.7.2020 סך של 3.5 מיליון ₪, ועד יום 19.8.2020 את היתרה בסך 6,618,000 ₪. יתר התנאים שקבע כב' הרשם – יעמדו בתוקפם.
   3. המבקש יישא בהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסך 5,000 ₪ ובהוצאות המשיבים 3 ו-4 בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בהעדר הצדדים.