ב"כ הצדדים:

ב"כ המבקשת עוה"ד תור-זאבי ושטינברג

ב"כ המשיב 2 עוה"ד בר עוז ובראנסי

לפני בקשת המדינה, להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, שהוגשה יחד עם כתב אישום, בו הואשם בעבירה אחת של סחר בנשק; בשתי עבירות של סחר בנשק, באביזר ובתחמושת; ובשתי עבירות של נשיאת נשק.

מעשים ואישומים:

1. כמתואר בכתב האישום, במהלך התקופה שבין החודשים מאי 2019 ועד מאי 2020, פעל סוכן משטרתי סמוי, במסגרת פרשה רחבת היקף. מטרת פעילות הסוכן היתה לבצע עסקאות מבוקרות של סחר באמצעי לחימה וסמים מסוכנים, לצורך מיגור תופעות אסורות ומסוכנות.

כתב האישום, אחד מבין כמה שהוגשו, מונה שבעה עשר אישומים, מהם מיוחסים למשיב שלושה – העשירי, השניים עשר, והשלושה עשר. משיב 1, מר האיל עווידה (להלן: עווידה), שעצור אף הוא עד החלטה אחרת, הודיע ביום 29.6.20 על הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועניינו נדחה לצורך הכנת תסקיר.

1. על פי האמור באישום העשירי, בין עווידה לבין הסוכן קיימת היכרות מוקדמת. ביום 24.12.19 פנה עווידה לסוכן והציע לו לרכוש ממנו רובה מסוג קלצ'ניקוב בתמורה ל-52,000 ₪. ביום 26.12.19 בשעה 15:19 או בסמוך לכך, התקשר הסוכן אל עווידה, על מנת לממש את הצעתו, והשניים קבעו להיפגש. מאוחר יותר באותו יום, בשעה 16:55, או בסמוך לכך, הגיע הסוכן לתחנת דלק בכניסה ליישוב טייבה, שם פגש את עווידה שהגיע למקום ברכב סקודה. עווידה הסיע את הסוכן לביתו של המשיב בטייבה, שם נפגשו השלושה. במהלך המפגש הנחה המשיב את עווידה להביא את הנשק ממקום מסתור סמוך. עווידה עשה כן ומסר את הנשק לידי המשיב. המשיב פירק את הנשק והציגו לסוכן שבדק אותו. לאחר דין ודברים, סיכמו השלושה כי המשיבים ימכרו את הנשק לסוכן בתמורה ל-52,000 ₪. בהתאם לכך, מסר הסוכן לידי המשיב את הסכום האמור, והמשיב מסר לידי הסוכן רובה סער מסוג קלצ'ניקוב. עווידה הסיע את הסוכן מהמקום, כאשר בידיו הנשק, חזרה אל תחנת הדלק, בכניסה לטייבה.
2. על פי האמור באישום השניים עשר, בהמשך לאמור באישום העשירי, ביום 7.1.20 יצר הסוכן קשר עם עווידה וביקש לרכוש ממנו כלי נשק נוסף מסוג קלצ'ניקוב. עווידה השיב בחיוב וסוכם בין השניים כי העסקה תבוצע מספר ימים לאחר מכן, וכי במסגרת העסקה ימכור עווידה לסוכן גם מחסנית ותחמושת. בהתאם למוסכם, נפגשו עווידה והסוכן, ביום 13.1.20 בשעה 17:32 או בסמוך לכך, בתחנת דלק בסמוך לטייבה לצורך ביצוע העסקה. עווידה הגיע בסקודה, הסוכן נכנס לרכב, והשניים נסעו למקום מפגש בסמוך לביתו של עווידה. במהלך הנסיעה מסר הסוכן לידי עווידה 1,500 ₪, עבור חלקו בעסקה. השניים פגשו בתחנת הדלק את המשיב, שהגיע למקום ברכבו, בו החזיק ונשא רובה סער מסוג קלצ'ניקוב וכן מחסנית תואמת. עווידה והסוכן נכנסו לרכבו של המשיב. הסוכן מסר לידי המשיב 53,000 ₪ ובתמורה מסר המשיב לסוכן את הנשק והאביזר. עווידה והסוכן יצאו מרכבו של המשיב ונכנסו לרכבו של עווידה, אשר הסיע את הסוכן אל תחנת הדלק בכניסה לטייבה.
3. על פי האמור באישום השלושה עשר, בהמשך לשני האישומים שפורטו מעלה, ביום 22.1.20, יצר הסוכן קשר עם עווידה וביקש לרכוש ממנו כלי נשק נוסף מסוג M-16. עווידה השיב בחיוב, והשניים סיכמו להיפגש במועד מאוחר יותר לצורך ביצוע העסקה.

מאוחר יותר באותו יום, בשעה 18:10, או בסמוך לכך, נפגשו עווידה והסוכן בתחנת הדלק בסמוך לטייבה לצורך ביצוע העסקה. עווידה הגיע ברכב איסוזו, הסוכן נכנס לרכב והשניים נסעו לביתו של המשיב. בהמשך, אספו עווידה והסוכן את המשיב, והשלושה נסעו לביתו של עווידה.

במהלך הנסיעה, בהמשך לעסקה המתוארת באישום השנים-עשר, מסר המשיב לידי הסוכן שקית ובה 100 כדורים המתאימים לרובה מסוג קלצ'ניקוב, והסוכן מסר לו בתמורה 3,800 ₪. השלושה הגיעו לביתו של עווידה, שם הציג המשיב לסוכן תמונה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו ובה חפץ הנחזה להיות רובה. הסוכן אישר כי הוא מעוניין לרכוש את הרובה והמשיב יצא מביתו של עווידה על מנת להביא את הרובה. לאחר זמן קצר חזר המשיב אל ביתו של עווידה ובידיו שקית ובתוכה רובה סער מסוג M16, מחסנית תואמת ובתוכה 10 כדורים בקליבר 5.56 מ"מ. המשיב העביר את הנשק לבדיקתו של הסוכן שאישר את העסקה. המשיבים הכניסו את הנשק, האביזר והתחמושת לתוך שק, הסוכן מסר לידי עווידה^[1] 64,000 ₪, והמשיב מסר לסוכן את השק. השלושה נכנסו לרכבו של עווידה, כאשר השק ובתוכו הנשק, האביזר והתחמושת בידי הסוכן, ונסעו אל תחנת הדלק בכניסה לטייבה.

המחלוקת בין הצדדים לעניין קיומה של מסכת ראייתית לכאורית:

1. בדיון שהתקיים לפניי, בנושא הראיות לכאורה, זוקקו טענות הצדדים וצומצמה גדר המחלוקת לשאלת זיהויו של המשיב כאדם אשר נטל חלק בשלוש העסקאות שבוצעו עם עווידה והסוכן: לטענת ההגנה, היה זה אדם אחר לא-ידוע, ולא המשיב, שהיה שותף לעסקאות אלה.
2. ההגנה לא חלקה על דבר קיום טביעת אצבע של המשיב על הנשק שנמכר באישום הראשון מבין השלושה, אלא שלטענתה אפשרי כי שנשק זה עבר בין ידיו של המשיב בהזדמנות שאיננה אותה עסקה נטענת.
3. ההגנה הדגישה את חסרונם של חוות דעת לזיהוי קול, אי ביצועו של מסדר זיהוי תמונות, עימות בין המשיב לסוכן, שבוצע רק מקץ חמישה חודשים, ואת ההשלכות של מחדלים אלו על זיהוי העותר.
4. ההגנה טענה עוד, שעווידה מסר לסוכן פרטים אודות השותף לעסקאות, דוגמת מקום מגוריו ומגורי אמו ואחותו וכן נתונים בדבר עברו הפלילי, אלא שאלו אינם נכונים; משמע, עווידה כיוון דבריו לאדם האחר, אתו בוצעו העסקאות בפועל, ולא למשיב;

עיקר הראיות:

1. הודעות הסוכן:

תחילה לסוכן שגרסתו הינה ה"דבק המחבר" בין כלל ההתרחשויות.

מהסוכן נגבו מספר הודעות בהן תיאר את השתלשלות העניינים. במהלך גביית ההודעה הציג הסוכן לחוקר תכתובות ווטסאפ בינו לבין עווידה.

1. לגבי העסקה הראשונה מסר הסוכן על דבר פנייתו של עווידה אליו ביום 24.12.19 והצעתו לסוכן להגיע אליו אם הוא מעוניין ברכישת קלצ'ניקוב.

לאחר דין ודברים בין השניים, הודיע עווידה לסוכן כי מחיר הקלצ'ניקוב יעמוד על 52,000 ש"ח ₪. יומיים לאחר מכן, ביום 26.12.19, התקשר הסוכן לעווידה ואמר לו שהכין את הכסף. עווידה אמר לסוכן "שעליו לשלם לו 1,500 ₪ בנוסף לתשלום עבור רכישת הקלצ'ניקוב. בהמשך נפגשו השניים בתחנת הדלק בטייבה. הסוכן זיהה את עווידה מיד, עבר לרכבו ונסע עמו לכיוון ביתו של עווידה בטייבה. ליד ביתו, עצר עווידה והתקשר מהטלפון הנייד, לבר שיחו אמר: "הבן אדם איתי, לבוא?" ונענה "תבוא". המכשיר הנייד היה "על רמקול" ולכן שמע הסוכן את הנאמר. השניים המשיכו בנסיעה באותו הרחוב, עצרו 10 בתים מביתו של עווידה ונכנסו לבית. בבית שוחחו השניים עם אדם נוסף שלא היה מוכר, אותו זמן, לסוכן, ואשר כונה בפני עווידה, מצרוואה. בשלב מסוים שאל עווידה את מצרוואה "איפה זה", ונענה "תביא את זה מתוך הפח". עווידה יצא וחזר עם שקית שחורה ובתוכה קלצ'ניקוב. מצרוואה פירק את הקלצ'ניקוב והסוכן אף הוא בדק אותו. לאחר ששוחחו שוב על עניין הסכום, העביר הסוכן למצרוואה 52,000 ₪. לאחר מכן נסעו עווידה והסוכן מהמקום אל תחנת הדלק ועווידה אמר לסוכן כי יעביר לו מחסנית בעוד מספר ימים. הסוכן העביר את הנשק למפעיליו. מאוחר יותר באותו יום שלח עווידה לסוכן הודעות להצעת מכירה של כלי נשק נוספים (הודעת יום 30.12.19).

1. לגבי העסקה השנייה מסר הסוכן כי ביום 7.1.20 ביקש מעווידה שימכור לו קלאצ'ניקוב אחד, כמו בפעם שעברה. עווידה השיב שהוא יתקשר לברר עם מצרוואה והוסיף כי הוא חושב שמצרוואה נמצא עתה בחו"ל. בחלוף דקה, עדכן עווידה את הסוכן כי מרצרוואה חזר היום לארץ. סוכם שהסוכן יקנה בעוד מספר ימים קלאצ'ניקוב וכן שתי מחסניות וכדורים (הודעת יום 8.1.20).

ביום 13.1.20 שוחח הסוכן עם עווידה ועודכן כי ניתן להיפגש. בשעה 17:30 נפגש הסוכן עם עווידה בתחנת הדלק בטייבה. הסוכן עלה לרכבו של עווידה והשניים נסעו לביתו של עווידה. בדרך שילם הסוכן לעווידה 1,500 ₪ תמורת הנשק. עווידה אמר לסוכן שגם הפעם יקנה את הנשק ממצרוואה ונקבע מפגש עם מצרוואה, בביתו של עווידה. כשהגיעו לביתו של עווידה עלו השניים לג'יפ שחנה בסמוך. במושב הנהג ישב מצראווה. הסוכן מסר למצרוואה 53,000 ₪ ומצראווה מסר לסוכן, באותו מעמד, קלאצ'ניקוב ומחסנית ללא כדורים, אותם מסר הסוכן למפעיליו. ביום 14.1.20 יצר עווידה קשר עם הסוכן ועדכן אותו שמצרוואה קיבל עשרה כלי נשק חדשים. הסוכן אמר שלעת הזו הוא מעוניין לקנות כדורים לנשק וסוכם שירכוש מעווידה 110 כדורים (הודעת יום 15.1.20).

1. לגבי העסקה השלישית מסר הסוכן כי ביום 22.1.20, יצר קשר עם עווידה ובירר לגבי זמינותו של נשק מסוג M-16. לאחר מספר דקות עדכן עווידה את הסוכן באשר לנשק ומחירו. השניים סיכמו להיפגש, בהמשך אותו יום, בתחנת הדלק והסוכן ביקש מעווידה שיביא את 100 הכדורים עליהם סיכמו בעסקה הקודמת.

עם פגישתם, שעה שנסעו ברכבו של עווידה, אמר עווידה כי יסעו עתה לאסוף את מצרוואה מביתו, שכן הנשק נמצא אצלו. השניים נפגשו עם מצרוואה אך זה הביא עמו כדורים בלבד והסביר שהאדם שהיה אמור למסור לידיו את הנשק התחרט. הסוכן שילם למצרוואה 3,800 ₪ וקיבל ממצרוואה שקית ובה כדורים. השלושה נכנסו לביתו של עווידה במטרה שעווידה ומצראווה ימצאו מקור אחר ממנו ניתן לרכוש M-16. בשלב מסוים הציג מצרוואה לסוכן תמונת נשק M-16 במכשיר הטלפון הנייד והסוכן אישר שהוא מעוניין בו. מצארווה יצא וחזר מקץ 10 דקות ובידו שקית עם נשק ומחסנית ובה 9 כדורים. הסוכן מסר לעווידה 64,000 ₪ ולקח את הנשק, המחסנית והכדורים. בהמשך מסר הסוכן את הנשק למפעיליו.

1. דו"ח עימות בין הסוכן למשיב מיום 25.5.20: הסוכן זיהה את המשיב בשמו וציין כי עשה עמו שלוש עסקאות: בביתו של עווידה, בבית המשיב וברכב.

בהקשר זה יש לציין את העולה ממזכר "תדריך הסוכן טרם העימותים" שנכתב על ידי החוקר שאול בש. טרם ביצוע העימות שוחח החוקר עם הסוכן, יידע אותו כי עומד להיערך עימות בינו לבין חשודים עמם אין לו היכרות מוקדמת, והבהיר לו כי מאחר וחלף זמן רב מתחילת הפעלתו ומאחר וביצע עסקאות רבות בנשק וסמים ייתכן ולא יזכור את החשודים או את הקשר שלהם לאירוע מסוים. בנוסף כתב בש: "העימותים נערכו מבלי שהסוכן ידע טרם העימות או בתחילתו את שמות החשודים על מנת שלא לרמוז לסוכן על קשר של החשוד לאירוע מסוים".

1. תמלילי הקלטות הסוכן:

לצורך הקלטת המפגשים הוצמד לסוכן מכשיר הקלטה, ומהלך המפגשים בשלוש העסקאות, אכן נקלט בהקלטות הגוף. עצם המפגשים והתוכן הנשמע בהקלטות אינו שנוי במחלוקת. ההגנה התייחסה בטיעוניה לשני נתונים העולים משני תמלילי שיחה בין הסוכן לעווידה, בשתי הזדמנויות שונות, ולפיכך יצוינו שני קטעים אלו.

תמליל מפגש ביום 13.01.20: בשלב מסוים בשיחה בין עווידה לסוכן מתנהלת בין השניים "שיחת חולין על הפעם האחרונה שהסוכן בא לטייבה". בהמשך ישיר לשיחה זו, נשמע הסוכן שואל את עווידה: "זה כולם פה מסאורה אה? יש מצב שאני מכיר אותו בילד הזה מהכלא, לא?". עווידה השיב: "לא הוא נשפט פעם על הפרשות האלה ויצא מזה". הסוכן: "יעני לא היה בכלא?" ועווידה השיב בהמשך: "הוא לפני יומיים שוחרר, היה בגין כספת בבית ברעננה" (תמליל תקליטור 41-214934-19, עמ' 5)

תמליל מפגש ביום 26.12.19: בתמליל נוסף המביא שיחה נוספת בין עווידה לסוכן, מבחין עווידה בסמוך לביתו במשיב ישוב במכוניתו. הוא מפנה את תשומת ליבו של הסוכן לכך. על פי המופיע בתמליל שאל הסוכן: "זה הבית של מי?" ועווידה השיב: "שכנים שלנו יא גבר, הנה הבית שלנו פה מאחורה" ובהמשך: "...אמא שלו, אחותו ואשתו בבית שכנים שלנו" (תמליל תקליטור 41-214934-19, עמ' 5).

1. תמלילי האזנות הסתר:
2. עמדת האזנת סתר על המכשיר הנייד של עווידה -מספרה 2019-302897. בהאזנה נקלטו שיחות בין המשיבים לבין עצמם וכן בין עווידה לסוכן. בשיחות השתמשו הדוברים במילות קוד שונות אשר תורגמו והוסברו על ידי הסוכן בהודעותיו, כמילות קוד לנשק.
3. המשיב זוהה כדובר בשיחות לפי "שיחת עוגן" וכן על פי תדפיס בעלויות רשמי של המשטרה, לפיו המספר הרלוונטי - 052-3636210, המשויך לו, נמצא בבעלותו. בחקירתו נשאל המשיב לגבי מספר זה, והשיב שהוא חושב שזה המספר שלו, בערך שנה (הודעה מיום 25.5.20, עמ' 4, ש' 74-77).
4. באשר לעסקה הראשונה, כעולה מהתמליל, שוחח הסוכן עם עווידה ביום 26.12.19, בשעה 15:19 והזמין נשק גדול - "הגדול, אתה מבין אותי?" (שיחה מס' 11).

שלוש דקות לאחר מכן התקשר עווידה למשיב וביקש ממנו, תוך שימוש במילת קוד: "גג גדול" (שיחה מס' 13).

1. באשר לעסקה השניה, כעולה מתמליל האזנת הסתר, שוחח הסוכן עם עווידה ביום 12.1.20 ובין השניים סוכם, בהמשך לשיחות קודמות, כי הנשק יועבר לסוכן בעוד יום יומיים (שיחה מס' 169).

למחרת, ביום 13.1.20 בשעה 15:51, התקשר עווידה למשיב ואמר לו שהסוכן משגע אותו וביקש "תסדר לו אחד". המשיב ענה לו: "בקרוב" וכן "יש פה, אבל לא חדשים" (שיחה מס' 250).

בסמוך לכך, בשעה 16:06, התקשר עווידה לסוכן ואמר לו שיש אחד "... אבל לא במצב חדש". השניים מסכמים שעווידה יבדוק את הנשק (שיחה מס' 260).

עווידה התקשר למשיב בשעה 16:08 ובירר איתו, תוך שימוש במילות קוד, מה מצב הנשק. המשיב הציע לשלוח תמונה ולבסוף הפחית 2000 ממחירו (שיחה מס' 261).

1. טביעת אצבע:

ההגנה הסכימה כאמור על דבר קיומה של טביעת אצבע של המשיב, על הנשק נושא העסקה הראשונה.

1. שהות המשיב בבולגריה:

התביעה טענה לקיומם של מסמכים המאשרים שהייתו של המשיב בבולגריה באופן המתאים לאזכור נסיעה לבולגריה, על ידי המשיב, במהלך העסקה השנייה, וכך בתמליל:

המשיב: "...אני הייתי בחו"ל לפני כמה ימים וחזרתי".

הסוכן: "כן האיל התקשר אלי, איפה היית?".

המשיב: "בבולגריה" (דו"ח תמלול תקליטור 52-214934-19, עמ' 13).

אמנם, המסמכים הנטענים לא הוגשו, אך די בדברי המשיב עצמו לסוכן, יחד עם דברי עווידה שסיפר לסוכן שהמשיב בחו"ל (הודעת הסוכן, 08.01.20).

1. זיהוי קול המשיב כדובר בשיחות:

במהלך חקירתו כפר המשיב בהיותו הדובר בשיחות וטען כי אין זה קולו בהקלטה.

נוכח טענתו זו אמר לו גובה ההודעה, רס"מ איתי קוקס: "אני אומר לך שאפילו אני זיהיתי את הקול שלך בהקלטה" (הודעה מיום 27.5.20, עמ' 5, ש' 100).

ההגנה הגישה מסמך "סימון קלסר חקירה". ברשימה מופיע מסמך מיום 25.5.20, המוגדר כ"לקיחת דוג' קול". בדיקת זיהוי קול לא בוצעה.

1. גרסת המשיב:

המשיב כפר בכל מעורבות שהיא במיוחס לו ואף שמר על זכות השתיקה בחלק ניכר מהשאלות. הרבה להשיב כי "לא נכון לא עשיתי", "לא עשיתי שום דבר". כמו כן שלל פעמים מספר את היותו הדובר בשיחות שהוצגו לו "זה לא אני וזה לא הקול שלי" (הודעה מיום 25.5.20).

בהודעתו הראשונה השיב בשלילה לשאלות: "האם אי פעם החזקת, נשאת או ירית בנשק?", וכן "האם אי פעם מכרת או קנית נשק?" (שם, עמ' 3, ש' 46-49, עמ' 5, ש' 86-88, עמ' 6, ש' 123-124). משהוצגה לו חוות דעת לפיה על הקלאצ'ניקוב שנתפס נמצאה טביעת האצבע שלו, השיב: "הכל שקר שלכם, אין לי מה להגיד" (שם, עמ' 7, ש' 175-177). בהודעתו השניה טען המשיב, כי החוקרים אולי, הם ששמו את טביעת האצבע על הנשק (הודעה מיום 27.5.20, ש' 11-12). לדבריו היה בבולגריה בשנה האחרונה, לפני כ-6 חודשים (הודעה מיום 25.5.20, עמ' 64, ש' 63-64).

דיון ומסקנות:

בשלב זה יש לבחון האם יש בראיות שפורטו מעלה, כדי לצלוח את הסף הנדרש לצרכי מעצר עד תום ההליכים, היינו האם הן עומדות במבחן ה"אם נאמין": "אם נאמין לראיות התביעה, האם יהא בהן כדי לחייב את המסקנה שהעורר ביצע את המיוחס לו?" [ראו בש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י (1996) ושורת פסקי דין נוספים בהם בש"פ 1230/20 פלוני נ' מ"י (2020) ובש"פ 1597/20 מ"י נ' מוחמד אבו סעב (2020)].

השאלה שיש לבחנה, לאור הראיות שפורטו מעלה, הינה האם די בתשתית הראייתית הקיימת כדי לקבוע שהמשיב הוא אותו אדם, העונה לשם "מצראווה", אשר איתו בוצעו שלוש העסקאות.

על פי נוסחת ה"אם נאמין", ברי כי בהינתן אמון בדברי הסוכן, ניתן לומר כי יש בהודעותיו להן מצטרפות ראיות נוספות, כדי להביא להרשעת המשיב.

כפי שעולה מהראיות, ביצע הסוכן את פעילותו הנרחבת, לרבות בעניינו של המשיב, כשלגופו מוצמד מכשיר הקלטה. כפועל יוצא מכך, עדותו מחוזקת ונתמכת בתוצרי ההקלטות, כך ביחס למפגשיו עם המשיבים וכך ביחס לשיחות הטלפון בינו לבין עווידה. הסוכן שיתף פעולה עם מפעיליו ובהיותו מודע, לכל אורך הדרך, כי הוא מצוי תחת הקלטה המתעדת את צעדיו, יש להניח כי יכולתו לחרוג בהודעותיו מתיאור המתרחש אינה פשוטה וקשה להניח שהיה נוקט בדרך זו. ואכן, מעיון בתמלילי הקלטות הגוף עולה כי ההתרחשות שנקלטה בהקלטה תואמת את זו המדווחת על ידי הסוכן, זאת אף בהתחשב בחוסרים בתמליל עקב שמע לקוי.

התשתית הראייתית מקבלת משנה עוצמה, נוכח ממצאי חוות דעת מז"פ לעניין קיומה של טביעת אצבע של המשיב על הנשק מושא העסקה הראשונה, עובדה המשתלבת עם עדות הסוכן לפיה פירק המשיב את הנשק בנוכחותו טרם העבירו לידיו.

כפי שנקבע בשורת החלטות, ממצא שכזה מהווה ראיה בעלת עוצמה גבוהה ביותר לצורך שלב המעצר עד תום ההליכים. תיאוריות חלופיות לענין ראיה זו ימצאו את מקומן בהליך העיקרי [ראו למשל בש"פ 2056/13 מגדיש זהרי נ' מ"י (2013, בש"פ פלוני נ' מ"י (2011), ולעניין מציאות DNA על חפץ נייד ראו גם ע"פ 6928/17 אסרף נ' מ"י (2018)].

לכך יש להוסיף את העובדה שהמשיב לא סיפק כל הסבר לממצאים ואף שלל כל קשר לכלי הנשק.

לדברי ההגנה עתה, קיימת אפשרות שנשק זה עבר בידי המשיב בהזדמנות אחרת.

למשיב ניתנה הזדמנות בחקירתו, למסור את גרסתו ולתת הסבר לממצאי טביעת האצבע על הנשק, אך הוא לא סיפק כל הסבר לכך וטען כי זו "הושתלה" על ידי המשטרה. עתה טוענת ההגנה, טענה חדשה שלא הועלתה על ידי המשיב בחקירתו, זו אינה מפורטת ואינה מבוססת על ראיות כלשהן.

לפיכך, יש לראות בקיומה של טביעת האצבע ראיה מוצקה המתווספת למרקם הראייתי בכללותו.

ההגנה טענה כזכור, כי עווידה שיתף את הסוכן בפרטים באשר לעברו הפלילי של מצראווה עמו מתבצעות העסקאות, כמו גם בנוגע למקום מגוריי אמו, אחותו ואשתו של אותו מצראווה, אלא שפרטים אלו אינם נכונים, ומשכך המשיב הוא אינו האדם המעורב בשלוש העסקאות. אציין כי לא הובאו בפני ראיות הגנה המצביעות על מקום מושבן של בנות המשפחה ומשכך לא ניתן בשלב זה לקבל טענה זו. אך לא בזה העיקר: למעשה, לא ניתן לדעת על מי משוחחים השניים ולא ניתן לקבוע כי הם משוחחים על האדם המעורב בעסקאות דווקא. אפשרי, כעולה מהשיחה, ששוחחו על אדם אחר ממשפחת מצראווה הענפה. לאפשרות זו משקל משמעותי, לנוכח אמרת עווידה שהמשתתף בעסקאות חזר לאחרונה לחו"ל – נתון המתאים למשיב; בעוד לגבי אותו מצראווה האחר שעל משפחתו שוחחו, אמר עווידה ששוחרר לאחרונה מהכלא, נתון שכלל לא נקשר במשיב. מכל מקום, נוכח עוצמת הראיות הקיימת בתיק זה כנגד המשיב, אין בכוחם של פרטי-רכילות מסופקים אלה כדי לפגום בתשתית הראייתית שהציגה התביעה.

באשר לטענתו של המשיב כי לא הוא הדובר בהאזנות השונות ואין זה קולו: צודקת ההגנה כי התיק חסר חוות דעת זיהוי קול ולא אוכל להיבנות בעניין זה מזיהוי שבוצע אגב חקירת המשיב, על ידי החוקר בעת גביית הודעתו. אלא, קיימות ראיות הקושרות את המשיב למספר ששויך לו. הטלפון הנייד שויך למשיב, הן על פי תדפיסי בעלות בהן מופיע המשיב כבעל המספר הרלוונטי, והן על פי דבריו הוא בהודעתו, לפיהם הוא חושב שהמספר שייך לו מזה כשנה.

סוף דבר:

לנוכח האמור לעיל, אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית שיש בה כדי לבסס, עקרונית, החלטה בדבר מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, י"ט אב תש"פ, 09 אוגוסט 2020, בהיעדר הצדדים.

1. לפי תיקון התביעה בטיעוניה; ↑