בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות לדיון מיום 19.1.2021:

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בבקשה ובתשובה מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות והפקדת ערבון.
2. בתמצית ייאמר, כי המשיבה, חברה למתן שירותי אינטרנט, הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ שני שיקים על סך של 3,744 ₪ כל אחד, משוכים על ידי המבקשת, לאחר שאלו סורבו מחמת מתן הוראת ביטול. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיקים, וכיוון שזו הוגשה באיחור - הגישה גם בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות. דיון בבקשות המבקשת נקבע ליום 19.1.2021, אלא שהמבקשת ו/או מי מטעמה לא התייצבו אליו. כיוון שמרישומי ההמצאות בתיק עלה כי הזימון לדיון הומצא כדין לבא כוחה של המבקשת, ניתן בהתאם פסק דין המורה על דחיית הבקשות ועל חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ.
3. ביום 31.1.2021 הגישה המבקשת בקשה זו, לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבותה, וזאת באמצעות עורך דין אחר. לטענתה, הזימון לדיון מעולם לא הומצא לידיה והיא לא ידעה עליו; לטענתה, מספר חדשים לאחר הגשת ההתנגדות נתגלע סכסוך בינה ובין בא כוחה הקודם והיחסים ביניהם נותקו. נטען, כי למבקשת טענות הגנה טובות כפי שפורטו בהתנגדותה, ועיקרן כשלון תמורה, שכן המשיבה לא סיפקה למבקשת את אתר האינטרנט שהזמינה ממנה ואשר בתמורה לו ניתנו שני השיקים נשוא בקשת הביצוע ושיק נוסף באותו סכום, אשר נפרע.

דיון

1. ראש וראשון, משעה שבקשותיה של המבקשת, קרי, ההתנגדות לביצוע השיקים ובקשת הארכה להגשתה, הוגשו בשמה על ידי בא כוחה דאז, וזה עודכן בתיק כמייצגה, הרי שכל עוד לא נמסרה לבית המשפט הודעה על הפסקת ייצוגה על ידיו, אזי מבחינת בית המשפט הוא בא כוחה, וזימון לדיון הנשלח אליו דינו כדין זימון המבקשת עצמה כדין; שהרי המצאה לבעל דין המיוצג על ידי עורך דין תבוצע לעורך הדין ולא לבעל הדין (תקנה 163(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018); יובהר עוד, כי משלוח הודעה על דרך של "הודעה באתר" מהווה המצאה כדין (בש"א 8839/18 כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב [19.12.2018]). משעה שהתגלע הסכסוך הנטען בין המבקשת ובין בא כוחה דאז והיחסים ביניהם נותקו, היה על המבקשת למסור לבית המשפט הודעה מתאימה בכל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים בהם היא מעורבת, ולעדכנו בדבר מענה הנוכחי להמצאת כתבי בי-דין. משלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה; מכל מקום, ברי כי המצאת הזימון לדיון לבא כוחה הקודם הינה המצאה כדין.
2. לאור זאת, אין מקום לביטול פסק הדין מטעמי צדק כבמקרה של פגם בהמצאה או פגיעה בכללי הצדק הטבעי; אלא עסקינן במקרה בו נדרש בית המשפט לבחון, האם נופל המקרה בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן.
3. הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם שניים: האחד - סיבת המחדל שהביא למתן פסק הדין, והשני - סיכויי ההצלחה של המבקש (ראה רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [27.2.2005]).
4. בשים לב לאמור לעיל בדבר סיבת המחדל שבאי ההתייצבות, נותר לדון בסיכויי ההצלחה של המבקשת. טענת ההגנה שלה כנגד ביצוע השיקים הינה, כאמור, טענת כשלון תמורה. בתשובתה לבקשה הנוכחית טענה המשיבה, כי דינה של טענה זו - אשר נטענה בהתנגדות באופן כללי וסתמי - להידחות, שכן המשיבה סיפקה למבקשת אתר אינטרנט כפי שסוכם, אתר אשר עלה לאוויר; לטענתה, בבירור שערכה מול מנהל המבקשת בעקבות ביטול השיקים אמר לה הלה כי השיקים בוטלו בטעות וכי ישלם לה את תמורתם, אך לא עשה כן בפועל, ועל כן נאלצה להגישם לביצוע. גם בבקשת המבקשת להארכת המועד להגשת ההתנגדות, נטען, אין ממש, שכן האזהרה בתיק ההוצל"פ הומצאה לה כדין.
5. אכן, טענתה של המבקשת לעניין כשלון התמורה נטענה באופן כללי וסתמי והיא אינה נתמכת באסמכתאות; מנגד, גם טענתה של המשיבה לפיה סיפקה למבקשת את אתר האינטרנט שהזמינה ממנה לא נתמכה בראיות כלשהן, כגון צילום של האתר או ציון כתובתו או כל אסמכתא אחרת שתלמד על הקמתו והעלאתו לאוויר. בנסיבות אלו, וחרף הקושי שבטענות המבקשת בהתנגדות ובבקשת הארכה, סבורתני כי אין לסגור בפניה את שערי בית המשפט אלא לאפשר לה להעלות את טענותיה לגופן ולבררן.
6. לא אחת נפסק, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה הגישה היא ליברלית וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות ובהפקדת בטוחות, זאת לאור חשיבות מימושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]). שלילת זכות זו מהמבקשת לא תהא מידתית בנסיבות המקרה, אלא יש לברר את טענותיה בהליך משפטי מלא.
7. עם זאת, באיזון בין זכותה של המבקשת לבירור טענותיה ובין זכותה של המשיבה שלא לסבול ממחדליה הדיוניים, ולאור הקושי שבטענות המבקשת בהתנגדות ובבקשת הארכה, אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לשני אלו, אשר יבוצעו עד ליום 4.4.2021:

א. תשלום הוצאות בסך של 3,000 ₪ למשיבה באמצעות בא כוחה;

ב. הפקדת ערבון בסך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות ההליך; מובהר כי מדובר בהפקדת ערבון שהינה מעבר לסכום הפקדון שעוקל במסגרת הליך זה בבנק הפועלים.

1. עם תשלום ההוצאות וביצוע ההפקדה תגיש המבקשת הודעה על כך ואורה על ביטול פסק הדין.

לא יקויימו התנאים, יוותר פסק הדין על כנו ואפסוק את הוצאות בקשה זו.

1. בכפוף לקיום התנאים האמורים נקבע מועד חדש לדיון בהתנגדות ובבקשת הארכה להגשתה, וזאת ליום 12.4.2021 בשעה 10:00.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר תשפ"א, 05 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.