לפני בימ"ש בקשה של הנתבעים לחייב התובעת בהפקדת ערבון לפי ס' 353 לחוק החברות, תשנ"ט -1999 (להלן: "חוק החברות").

הבקשה

1. המבקשים עותרים לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה בסכום שלא יפחת מסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ, או כל סכום אחר שבימ"ש ימצא לנכון.
2. לטענת המבקשים, ישנו חשש ממשי כי המשיבה נעדרת חוסן פיננסי ממנו יוכלו המבקשים לפרוע את הוצאותיהם הכבדות שנדרשות לטובת התגוננות בהליך זה וכן הוצאות עתידיות.
3. המבקשים טוענים, שבשל התפרצות נגיף הקורונה, הופסקה עד להודעה חדשה פעילות הבריכות וכי קיים חשש ממשי באשר לחוסנה הפיננסי של המשיבה. זאת, לנוכח העובדה כי פעילותה העסקית מתבססת ונשענת על פעילות הבריכות.
4. עוד טוענים המבקשים, כי מדובר בתובענה בעלת סיכויים קלושים ואף אפסיים להתקבל.
5. כמו כן, טוענים המבקשים שהתובעת הינה חברה בערבון מוגבל ומשכך חלה עליה החזקה כי היא מחויבת בהפקדת ערובה.
6. המבקשים טענו שבמסגרת התובענה בחרה המשיבה גם לשרבב את שמו של המבקש, וזאת חרף העובדה כי הסכמי ההתקשרות נחתמו בין המשיבה ובין המבקשת.
7. באשר לגובה הערובה המבוקש, טוענים המבקשים שסכום בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ, משקף את סכום הערובה הראוי בהתחשב במכלול נסיבות ההליך דנא, וכן יש בו כדי להבטיח כי המבקשים לא יידרשו לשאת בהוצאות כבדות ומיותרות מבלי שתעמוד להם בטוחה ראויה.

התשובה

1. לטענת המשיבה, הבקשה נסמכת על ניחוש וקביעה בדבר מצבה של המשיבה, ללא שום ביסוס ו/או ראיה לתמיכה, באשר לאי יכולתה הכלכלית.
2. עוד טוענת המשיבה באשר לסיכויי התביעה, שהמבקשים בעצמם מודים בעובדות כתב התביעה, ומשנים חזית באשר לפרשנות שהם נותנים כיום לראיות החותכות שהיא הניחה בכתב התביעה.
3. המשיבה טוענת שמדף יתרות מחשבונה הנכון לתאריך 14.10.20 עולה שבחשבונה סך של 3,256,609 ₪, שמתוכו סך של 3,146,805 ₪ זמין בעו"ש. היא טענה שהיא בעלת איתנות פיננסית לעילא ולעילא, שמדברת בעד עצמה. כמו כן, טענה שאינה ממונפת ואינה משועבדת כלל.
4. עוד טוענת המשיבה, שמדובר בחברה עם למעלה מ- 100 עובדים שפרוסה על למעלה מ- 70 בריכות ברחבי הארץ וכי היא הכי גדולה היום בארץ בענף הספורט. תקופת הקורונה היא רגעית בלבד ומיד עם הסרת הסגר הפעילות תחזור.
5. לטענת המשיבה על פי הסיפא של סעיף 353א לחוק החברות "הרי בנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

התגובה לתשובה

1. לטענת המבקשים בתגובה לתשובה, המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה, באשר כל שצורף הוא תצהיר לקוני שאין בו מידע כלכלי.
2. עוד נטען, שבמסגרת התשובה, המשיבה לא הוכיחה ולו בראשית ראיה את איתנותה הפיננסית ולחילופין כי מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות שלא לחייבה בהפקדת ערובה. בענייננו, היעדר פעילות שוטפת של המשיבה המעסיקה לדבריה כ- 100 עובדים, מבססת ללא כל ספק חשש ממשי המצדיק את הבטחת הוצאות הנתבעים במסגרת הליך זה.
3. לטענת המבקשים, אפילו היינו מקבלים את טענות המשיבה כי מחזיקה כספים רבים, הרי שגם אז הפקדת ערובה בסך של 60,000 ₪ לא יכביד עליה כלל. לכן, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם.
4. לטענת המבקשים, יתרה בסכום כזה או אחר בחשבון הבנק של חברה שהפעילות שלה מוטלת בספק, לא כל שכן ללא פירוט של נכסים וללא פירוט של חובות, הכנסות והוצאות, אין בה כדי להוכיח את האיתנות הפיננסית לה טוענת המשיבה.
5. עוד טענו המבקשים, שחרף טענתה של המשיבה כי מדובר במצב זמני, כאשר אין איש יודע מתי תאפשר הממשלה פעילות סדירה של הבריכות ולכמה זמן, נדרש היה כי לכל הפחות, תוכיח המשיבה קיומה של הכנסה שוטפת ו/או תצרף חוות דעת חשבונאית המלמדת כי יתרת הסכום הנקובה בחשבון הבנק שבבעלותה מאפשרת פעילות שוטפת, לפחות עד סוף שנת 2021.
6. המבקשים שבו וחזרו על טענת כי סיכויי ההליך להתקבל קלושים ביותר ואף אפסיים.
7. עוד נטען, שדין הטענות העובדתיות שנטענו במסגרת התשובה להימחק מחמת היעדר תצהיר.

המשיבה הגישה מכתב רו"ח

1. לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה, בימ"ש קבע כי איתנות כלכלית יש להוכיח באמצעות מכתב רו"ח.
2. המשיבה הגישה מכתב רו"ח והמבקשים הודיעו כי אין להם עניין לחקור רו"ח וכי משאירים ההחלטה לשיקול דעת בימ"ש.

דיון והכרעה

1. עסקינן בתביעה שנטען בה להפרה של זכויות יוצרים של המשיבה על ידי המבקשים, ובשימוש אסור במותג ובשמה המסחרי והלוגו של המשיבה – TI. נטען שהשימוש נעשה על ידי המבקשים ביודעין, בכוונת זדון מכוונת, במטרה להתעשר שלא כדין על גבה.
2. המבקשים הגישו כתב הגנה, בקשה לסילוק על הסף ובקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה.
3. כתב התביעה הוגש תחילה לבית המשפט המחוזי, ולנוכח הבהרה שהתבקשה על ידי כב' השופטת יהודית שבח, הועבר ההליך לדיון בבית משפט השלום.
4. בעניין בקשה לחיוב בהפקדת ערובה על פי סעיף 353א, חל מבחן משולש על פיו ניתן לקבוע אם יש מקום להטיל על המשיבה חיוב בהפקדת ערובה ואם לאו.
5. תחילה נבחנת היכולת הכלכלית, לאחר מכן נבחנת השאלה אם יש נסיבות המצדיקות מתן הפטור ובשלב האחרון בימ"ש קובע גובה הערובה כאשר בשלב השני והשלישי, בימ"ש נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותו של הנתבע, לענייננו, המשיבה. לעניין זה ראו פסק דין רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה נ' בנק הפועלים [פורסם בנבו] וכן רע"א (חי') 4376-11-14 דור לדור נ' חוות בר יוחאי [פורסם בנבו].
6. לעניין מצבה הכלכלי של המשיבה, כאמור לעיל, הוגש אישור של רו"ח גב' שלי גוברמן פורת, לפיו הצהירה שהינה מנהלת את ספרי החשבונות של המשיבה משנת 2010, וכי המשיבה איתנה פיננסית ותוכל לפרוע את התשלום בסך של 60,000 ₪ ללא כל בעיה. האמור במכתב לא נסתר שכן המבקשים וויתרו על חקירת רו"ח.
7. נוסף לאישור רו"ח, המשיבה צירפה לתשובתה ריכוז יתרות מחשבונה, ממנו עולה שבחשבון העו"ש שלה סך של לא פחות מ- 3,146,805 ₪, נכון לתאריך 14.10.20, סמוך מאוד למועד הגשת תשובתה .
8. לכן, בימ"ש קובע כי המשיבה הוכיחה איתנותה הכלכלית ואין צורך להמשיך ולדון בשלבים הנוספים של המבחן המשולש. למעלה מן הדרוש, יצוין כי בשלב זה לא ניתן לקבוע כי סיכויי התביעה גבוהים או נמוכים.

סוף דבר

1. בימ"ש דוחה הבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה.
2. בשים לב למחדלה של המשיבה להגיש מכתב רו"ח, כבר בעת הגשת תשובתה, ובוויתור המבקשים על חקירת רו"ח והודעתם כי משאירים ההכרעה לשיקול דעת בימ"ש, מחייב המבקשים בהוצאות המשיבה על הרף הנמוך בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, ו' טבת תשפ"א, 21 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.