1. לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר, על סך 10,500 ₪.

2. התובע מס' 1 (להלן – "התובע") הוא בעליה של החברה התובעת מס' 2, אשר מפעילה מסעדה בשם "הטרסה" בנהריה.

הנתבע מס' 1 (להלן – "הנתבע") הוא זמר מוכר. הנתבע מס' 2 (להלן – "גולן") הוא מפיק, אשר היו לו בעבר קשרי עבודה עם הנתבע. טיבם של קשרי העבודה בין הנתבע לבין גולן שנוי במחלוקת בין הצדדים, כאשר לטענת התובע – גולן שימש כאמרגנו של הנתבע, ואילו לטענת הנתבע, הוא לא שימש כאמרגן, כמנהל או כמייצג כל שהוא.

3. על פי הנטען בכתב התביעה, בחודש יוני 2018 ניהל התובע משא ומתן עם גולן לצורך ארגון הופעה של הנתבע במסעדת הטרסה, ובמסגרת המשא ומתן שילם התובע, לטענתו, מקדמה בסך 10,500 ₪, להבטחת קיום ההופעה במסעדה. התשלום בוצע בדרך של העברות בנקאיות לחשבונות בנק שפרטיהם נמסרו לתובע על ידי גולן.

בסופו של דבר, ההופעה המתוכננת לא יצאה אל הפועל, והתובע ביקש לקבל בחזרה את כספי המקדמה. גולן הבטיח לתובע להחזיר את המקדמה, אולם לא עשה זאת, ולכן הוגשה התביעה – נגד הנתבע ונגד גולן גם יחד.

גולן לא התגונן מפני התביעה, וביום 16.8.20 ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה.

התובעים טוענים, כי גולן קיבל את כספי המקדמה כשלוח של הנתבע, ועל כן יש לחייב גם את הנתבע, יחד ולחוד עם גולן, בהשבת כספי המקדמה.

4. הנתבע מכחיש כי גולן ייצג אותו באופן כל שהוא.

על פי טענתו של הנתבע, ההתקשרות העסקית בינו לבין גולן הסתכמה בכך שגולן היה משווק הופעות של הנתבע, ומשלם לנתבע עבור אותן הופעות. התקשרות זו הסתיימה, על פי הנטען, כבר בתחילת 2018, לאחר שהנתבע גילה, כי גולן לקח כספים מאנשים תמורת הופעות שהובטחו להם, מבלי לעדכן את הנתבע, מבלי לקבל את אישורו ומבלי להעביר לו תמורה.

לטענת הנתבע, גולן נותר חייב לו סכום גדול של 93,000 ₪ עבור הופעות, סכום שלא שולם בשל הסתבכותו של גולן בחובות.

על פי טענת הנתבע, התובע התנהל מול גולן בלבד, וכל ההתכתבויות שצורפו לתביעה הן בין התובע לבין גולן, ללא כל נגיעה אל הנתבע. הנתבע מכחיש מכל וכל קבלת הכספים שהעביר התובע בהעברה בנקאית, ולטענתו – חשבונו מתנהל בבנק אחר, ואין לו כל קשר לחשבונות שאליהם בוצעה ההעברה.

5. עולה כי במרכז המחלוקת בין הצדדים עומדת השאלה, אם גולן פעל כשלוחו של הנתבע; האם קבלת כספי המקדמה בידי גולן כמוה כקבלת הכספים בידי הנתבע עצמו; והאם חובת ההשבה מוטלת גם על הנתבע.

6. ראשית יש לציין, כי טענת התובע ששילם 10,500 ₪ כמקדמה על חשבון ההופעה של הנתבע הוכחה במידה מספקת, בכך שצורפו אישורים על העברות בנקאיות שביצע בהתאם. כן צורפו התכתבויות בינו לבין גולן שמהן ניתן ללמוד, כי הסכום האמור אכן הועבר לגולן כמקדמה לקיום הופעה שלא יצאה אל הפועל, וכי גולן הסכים שכספי המקדמה יוחזרו לתובע. טענה זו של התובעים לא נסתרה כלל.

הנתבע מכחיש כי קיבל את כספי המקדמה מגולן או מהתובע, ולטענתו אין לו כל קשר לחשבון הבנק שאליו בוצעו ההעברות. ברם, השאלה אם הכספים הגיעו בפועל לידיו של הנתבע ואם לאו, אינה נוגעת לשאלה אם נוצר מצג של שליחות כלפי התובע. לכן, לצורך הכרעה בשאלת קיומה של שליחות ניתן לצאת מנקודת הנחה, כי הנתבע, כטענתו, לא קיבל לידיו את הכספים ששילם התובע לגולן.

7. כידוע, פעולתו של שלוח מחייבת את השולח, בהתאם לעקרון הקבוע בחוק השליחות, שלפיו – "שלוחו של אדם כמותו" (סעיף 2 לחוק השליחות). סעיף 3(א) לחוק השליחות קובע כיצד נוצרת השליחות:

"השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם".

עולה, אפוא, כי אחת הדרכים ליצירת השליחות היא באמצעות התנהגותו של השולח כלפי צד שלישי. התנהגות שמקימה מצג כלפי צד שלישי, שלפיו קיימים יחסי שליחות בין השולח לבין השלוח, יוצרת יחסי שליחות, וזאת – גם אם במסגרת היחסים בין השולח לבין השלוח לא התקיימה הרשאה שכזו. הטעם לכך נעוץ בצורך להגן על הסתמכותו הסבירה של צד שלישי על התנהלותו של השולח (ע"א 3526/11 כראדי נ' צנציפר חברה לייבוא תבואות ומספוא בע"מ, 6.5.13).

על פי הפסיקה, השליחות הינה תופעת אובייקטיבית, ועל כן העניין המכריע ביצירת השליחות הוא התנהגותו האובייקטיבית של השולח, אשר נתפסת כהרשאה לפעול בשמו, גם כאשר הוא לא הרשה לשלוח לעשות כן (שם, פסקה 29 לפסק הדין).

עוד ראוי לציין, כי חוק השליחות קובע כלל בסיסי נוסף, ולפיו – חריגה מהרשאה אינה מחייבת את השולח (סעיף 6 לחוק). ברם, כאשר מדובר במקרה שבו השולח יצר מצג אובייקטיבי כי לשלוח ניתנה הרשאה לפעול בשמו, כי אז זכותו של הצד השלישי תגבר, שכן אם הצד השלישי יכול להסיק, באופן סביר, קיומה של שליחות מכוח אותו מצג, הרי שמדובר בשליחות בפועל, ואין נזקקים להוראת סעיף 6 לחוק (שם, פסקה 31). בהתאם להוראת סעיף 3(א) לחוק השליחות, התנהגות השולח כלפי הצד השלישי עשויה ליצור מציאות משפטית של הרשאה ממש ושל שליחות לכל דבר ועניין, על אף חוסר ההרשאה.

8. מכאן לשאלה: האם התנהגותו של הנתבע יצרה מצג שלפיו גולן מייצג אותו, והאם התובע רשאי היה להסיק, באופן סביר, כי גולן מייצג את התובע בניהול המשא ומתן לארגון הופעה במסעדה שלו בנהריה? לטעמי, התשובה לשאלה זו היא בחיוב, כמפורט להלן:

א. התובע הסתמך על פרסומים באתר ה"פייסבוק" הרשמי של הנתבע.

התובע צירף לתצהירו מתוך עמוד הפייסבוק של הנתבע מודעות פרסומת בדבר הופעות של הנתבע ברחבי הארץ, ובהן פרטיו של גולן כמי שמפיק ומוכר כרטיסים לאותן הופעות. הפרסומים הם מהחודשים מאי, יוני ויולי 2018. בחלק מהמודעות פורסמו הופעות כהפקה משותפת של "במבי הפקות" (חברת הפקות של הנתבע, על פי עדותו, עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 7) עם גולן הפקות, בחלקם מופיע שמו של גולן ומספר הטלפון שלו.

ב. הנתבע אישר בעדותו, כי הפרסומים שאליהם הפנו התובעים הם מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו. עם זאת, לטענתו, עמוד הפייסבוק מנוהל עבורו בידי אדם בשם ישראל בן ציון, מעריץ שעושה זאת עבור הנתבע חינם אין כסף, ואילו הוא עצמו אינו יודע לתפעל את המדיה הזאת, ואפילו אינו מעיין בה (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 10 ואילך). לצד זאת אישר הנתבע, כי מר בן ציון פועל על פי הוראותיו של הנתבע (שם, שורה 19).

הנתבע אחראי, אפוא, לפרסומים שעליהם הסתמך התובע, הם נעשים בשמו ועל דעתו, ופרסומים אלו יצרו כלפי הציבור מצג, שעל פיו גולן מפיק אירועים של הנתבע ומייצג אותו.

ג. התובע ציין בתצהירו, כי גולן הציג את עצמו בפניו כאמרגן של הנתבע. בחקירתו הנגדית הוא אישר, כי מעולם לא שוחח עם הנתבע עצמו, וכי התנהל אך ורק מול גולן. עוד העיד התובע, כי ארגן לא פעם הופעות של אמנים במסעדה שלו, ותמיד התנהל מול האמרגנים המייצגים אותם, ולא מול האמן עצמו, שאינו נגיש לפניות בדרך כלל. האמנתי לעדותו של התובע ולא מצאתי בה כל פגם.

בנסיבות שפורטו לעיל, ניתן לקבוע, כי הנחתו של התובע כי גולן אכן ייצג את הנתבע היא סבירה, ובמילים אחרות – התובע יכול היה להסיק, באופן סביר, כי גולן מייצג את הנתבע לצורך ארגון הופעות של הנתבע. העובדה שהתובע לא פעל על מנת ליצור קשר ישירות עם הנתבע אינה פוגעת בסבירותה של מסקנה זו, בשים לב לכלל נסיבות העניין.

ד. הנתבע טען בתצהירו, כי בתחילת 2018 התגלה לו שגולן מפיק או מוכר הופעות שלו ללא ידיעתו, ואז הפסיק את ההתקשרות עמו. בעדותו בבית המשפט הוסיף הנתבע טענה שלא עלתה בתצהירו, ואשר לפיה פרסם בעמוד הפייסבוק שלו הודעה על כך שגולן אינו מייצג אותו, אולם לא הוצגה אסמכתא בעניין זה. הנתבע העיד, כי ביקש ממר בן ציון (ביום הדיון) לאתר את ההודעה, אולם הלה השיב לו שאינו יכול לאתר כעת הודעה שפורסמה ב-2018 (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 5-10).

מאחר ולא הוצגה כל אסמכתא לכך שנעשה במהלך 2018 פרסום רשמי בעמוד הפייסבוק של הנתבע על כך שגולן אינו מייצג אותו, הרי שדין הטענה בעניין זה להידחות.

יתר על כן, התובע צרף לראיותיו פרסום שהועלה בעמוד האינסטגרם של הנתבע מחודש יולי 2018 – תמונה משותפת של הנתבע עם גולן, לצד הכיתוב "עם המנהל האישי שלי גולן צ'ונה שמכין לכם הפתעות מיוחדות לקיץ הזה, שווה לחכות ולהתעדכן, שיהיה שבוע טוב". הנתבע אמנם הכחיש כי הוא עצמו העלה את הפרסום, וטען כי אינו יודע להשתמש גם בפלטפורמה הזו, אולם הוא אישר בעדותו שגם האינסטגרם מנוהל עבורו בחינם על ידי מעריץ, אדם בשם אייל אשוש.

מועד הפרסום הזה באינסטגרם מאוחר להתקשרות עם התובע (לכן ברור שלא עליו הסתמך התובע), אולם יש בו ראייה להמשך המצג שנוצר בפלטפורמות הרשמיות המנוהלות עבור הנתבע, באישורו.

ה. נוכח הפרסומים בערוצי התקשורת המנוהלים עבור הנתבע ובאישורו, ואשר מהם ניתן להסיק, באופן סביר, קיומם של יחסי שליחות בינו לבין גולן, היה על הנתבע המבקש לסתור את הטענה לקיומה של שליחות להביא ראיות בתמיכה לטענתו.

הנתבע לא הביא ראיות כאלו. הנתבע לא הציג מסמכים אשר ניתן היה ללמוד מהם על טיב יחסי העבודה בינו לבין גולן, כמו גם על הפסקתם. הנתבע לא ידע לציין בעדותו תאריכים להפסקת ההתקשרות בין השניים, ובהעדר מסמכים נותרו טענות אלו בערפל, ובאופן שבו לא נסתרו טענות התובעים, כי במועד ניהול משא ומתן עם גולן התקיים מצג בדבר ייצוגו של הנתבע על ידי גולן, כאמרגנו.

ו. הנתבע אישר בעדותו, כי במקרה אחר שבו גילה כי גולן פעל מאחורי גבו והתקשר עם זוג צעיר שהזמין שיר חופה בחתונתם, שיבוצע בידי הנתבע, ראה הנתבע לנכון לקחת אחריות על מעשיו של גולן, הופיע ושימח את בני הזוג בחתונתם מבלי לדרוש תשלום נוסף, וזאת לאחר שהלך למשטרה והגיש תלונה על גולן, כטענתו (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 26, ועד עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 5; יצוין כי לא צורפה אסמכתא בדבר עצם הגשת התלונה והנתבע בעדותו לא ידע לומר מתי היא הוגשה).

התנהגות זו של הנתבע מדברת בעד עצמה, ומעידה על כך שהנתבע קיבל על עצמו בעבר את האחריות למעשיו של גולן, מתוך הבנה שנוצר מצג שגולן מייצג אותו והוא שלוחו. למעשה, ענייננו אינו שונה מאותו עניין.

9. לאור כל האמור אני קובעת, כי הנתבע יצר כלפי הציבור, וכלפי התובעים בכלל זה, מצג שעל פיו גולן מייצג אותו ופועל עבורו בהפקת הופעות; בהתאם, התובע יכול היה להסיק, באופן סביר, כי גולן מייצג את הנתבע, ולהעביר לידיו כספי מקדמה לצורך הפקת הופעה במסעדה שהוא מנהל.

מאחר והוכח, כי ההופעה לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר, וכן הוכח כי על פי המוסכם בין התובע לבין גולן היה התובע אמור לקבל לידיו בנסיבות אלו את מלוא כספי המקדמה בחזרה, הרי שיש לחייב את הנתבע בהשבת הכספים לידי התובע, בהתאם לעקרון שעל פיו שלוחו של אדם כמותו, שכן חובת ההשבה שחלה על גולן חלה גם על שולחו, הנתבע.

10. סוף דבר, התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבע ישלם לתובעים סכום של 10,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 7.6.20, ועד התשלום בפועל. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 768 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן – יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.

יובהר כי הנתבע וגולן, אשר חויב בפסק דין מיום 16.8.20, חבים כלפי התובעים יחד ולחוד.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ב, 07 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.