1. התובעים, בני-זוג, הם בעלים של בית דו-משפחתי חד-קומתי ברחוב מבצע יונתן 13 בחדרה (להלן הבית). הנתבע הוזמן על-ידי התובעים לבצע עבודות שיפוץ בבית (להלן העבודות). לא נחתם הסכם בכתב שעיגן את ההתקשרות בין הצדדים; על ביצוע העבודות חלשו תכניות אשר הוכנו בידי מתכננת מטעם התובעים.

2. אופן ביצוע העבודות הוליד מחלוקת שהובאה לבירור בהליך דנן. לטענת התובעים, הנתבע כלל לא השלים את העבודות; באלו שביצע התגלו ליקויים מהותיים שנבעו מעבודה רשלנית. סכום התביעה הועמד לצרכי אגרה על 250,000 ₪ לפי פירוט כלהלן: עלות התיקון של הליקויים בסך 213,288 ₪ בהסתמך על חוות-דעת שערך מומחה התובעים – הנדסאי אהרון רושנרוז, פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש, שכר מומחי התובעים בסך 2,500 ₪ ופיצוי בסך 24,000 ₪ בגין ארבעה חודשי שכירות – שניים עקב התארכות השיפוץ ושניים לתקופה שבה יתוקנו הליקויים.

3. הנתבע התגונן מפני התביעה וביקש לדחותה. בתמצית, טען כי לכל היותר נותרו בבית ליקויים זניחים שעלות תיקונם מסתכמת ב-5,000 ₪ – זאת בהסתמך על חוות-דעתו של מומחה הנתבע, המהנדס אלכסיי גנישב. נטען גם שחלק מהליקויים להם טוענים התובעים אינם באחריותו של הנתבע שכן בבית עבדו גם אנשי מקצוע אחרים. צוין כי בגין טענות התובעים שילם להם הנתבע סך של 15,000 ₪ טרם הגשת התביעה.

4. כמומחה מטעם בית-המשפט מונה המהנדס מר יוחנן ג'רבי (להלן מומחה בית-המשפט). חוות-דעתו ניתנה ביום 9.5.2021. למומחה הופנתה שאלת הבהרה על-ידי בית-המשפט, בדיון במעמד הצדדים שנערך ביום 28.11.2021 [עמ' 2 לפרוטוקול ש' 24-21]. המומחה השיב ביום 1.12.2021.

5. לאחר מכן באו בעלי-הדין לכלל הסכמה כי לא ישמעו עדים, יוגשו סיכומים בכתב ופסק-הדין ינתן לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט על-סמך החומר שמצוי בתיק. להסכמה הדיונית ניתן תוקף של החלטה.

6. עיינתי בסיכומי הצדדים. הנתבע עשה דין לעצמו וצירף לסיכומיו התכתבות שניהל במישרין עם מומחה בית-המשפט בלי שקיבל לכך רשות. מדובר בהתנהלות פסולה.

ראשית, הוסכם כי פסק-הדין ינתן לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט על-סמך החומר שמצוי בתיק ולא ניתנה רשות לצרף לסיכומים תיעוד [החלטה בפרוטוקול מיום 28.11.2021, הודעת הנתבע מיום 14.2.2022 בבקשה 7, הודעת התובעים מיום 10.3.2022 בבקשה 7 והחלטה מיום 10.3.2022]. במצב דברים זה, צירוף מסמך לסיכומי הנתבע נעשה שלא כדין; הוא אינו חלק מהתשתית שעל-יסודה יוכרע הדין. במקרה רגיל, יש לחייב בעל-דין שהכניס לתיק מסמך בדרך-לא-דרך בתשלום הוצאות [ע"א 759/81 ברש נ' עו"ד ירדני, מא(2) 253, 270 (1986)].

שנית, בהחלטת מינויו של מומחה בית-המשפט מיום 8.2.2021 נקבע במפורש שהפניית שאלות הבהרה בידי בעל-דין למומחה תיעשה רק לאחר קבלת החלטה שמתירה זאת; הנתבע לא ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה וממילא לא קיבל רשות לעשות כן. עוד נקבע בהחלטת המינוי כי חל איסור על בעלי-הדין לפנות למומחה בית-המשפט במישרין בכל עניין שלא הותר במפורש בהחלטה. פנייתו של הנתבע למומחה התעלמה מהחלטה שיפוטית מפורשת.

רק לפנים משורת הדין, ובשל ההסכמה הדיונית שחסכה זמן שיפוטי, לא יחוב הנתבע בתשלום הוצאות לאוצר המדינה; המסמך שצירף לסיכומיו יוצא מהם ואינו חלק מהתיק.

7. נתתי דעתי לכל המצוי בתיק. על-בסיס זה, ולאחר שהוסמכתי להכריע בהליך לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים המצטברים שלהלן (יחד הסכום הפסוק): פיצוי בסך 50,300 ₪, אגרת משפט בסך 3,125 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 5,900 ₪ – כולם בערכי יום פסק-הדין.

8. מעבר לסכומים הללו יישא כל צד בהוצאותיו.

9. הנתבע ישלם לתובעים את הסכום הפסוק תוך שלושים יום מן המועד בו יומצא לו פסק-הדין. סכום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין עד יום התשלום.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, א' תמוז תשפ"ב, 30 יוני 2022, בהעדר הצדדים.