1. התובע הגיש בחודש יוני 2020 תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לו על פי הנטען בתאונה מיום 25.5.20, עת רכב על אופניים חשמליים והתנגש בנתמך שחנה במקום אסור (כך נטען). התביעה הוגשה בהתאם לחוק הפלת"ד ולחלופין לפי פקודת הנזיקין, והשאלה שהייתה במוקד המחלוקת היא אם התאונה דנן חוסה תחת ההגדרה של "תאונת דרכים", אם לאו.
2. הנתבעים הגישו כתב הגנה ואליו צירפו תגובתם לבקשת התובע למינוי מומחים רפואיים.
3. בתיק התקיימה ישיבת קדם משפט אחת ביום 6.12.20, בנוכחות ב"כ הצדדים ובמהלכה נשמעו טענות האופייניות לישיבת קדם משפט בתיקים מסוג זה.
4. לאור הודעתו של ב"כ התובע בדיון, לפיה קיים חשש לניגוד עניינים, שעה שהוא מכיר ומייצג את הנתבעת 1 והמבוטחת הנוספת שיש לה מעורבות בתיק, ומאחר ועלה צורך שעורך הדין יימצא בירור קיומה או העדרה של מניעה להמשיך וייצג את התובע בתיק דנן, הוחלט בתום אותה ישיבה כי על ב"כ התובע להודיע בתוך 10 ימים (קרי עד ליום 16.12.20), האם הוא ממשיך לייצג את התובע בתיק זה, אם לאו.
5. המועד חלף, והודעה כאמור לא הוגשה ע"י ב"כ התובע. משכך, הוריתי ביום 4.1.21 למזכירות להוציא לתובע התראה על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש, והתרתי כי ככל שלא יוסר המחדל, אורה על מחיקת התביעה. בהחלטה האמורה, צפה ב"כ התובע ביום 5.1.21 ובאותו מועד הוא גם צפה בהתראה מטעם המזכירות. החלטה זו הומצאה ונצפתה גם ע"י ב"כ הנתבעים במועד נתינתה. בכך הוא ידע על החלטת בית המשפט לעניין המחיקה מחמת חוסר מעש, עובר למשלוח ההתראה.
6. התובע לא הגיש הודעה ולא ריפא את המחדל האמור במועד שנקבע לכך, חרף המצאת ההחלטה המורה לו לעשות כן, בצירוף ההתראה על מחיקה מחמת חוסר מעש, ועקב כך הוריתי על מחיקת התביעה במסגרת פסק הדין שניתן ביום 13.1.21. כבר ייאמר, כי פסק הדין הומצא כדין לב"כ הצדדים במועד בו הוא ניתן והם צפו בו באותו היום.
7. הנתבעים עותרים במסגרת בקשתם מיום 4.3.21 לחיוב התובע בהוצאות ההליך המשפטי בסכום של 6,000 ₪, לכל הפחות, בצירוף הקביעה המתנה הגשתו של הליך חדש בתשלום ההוצאות שתיפסקנה. אפשרתי לתובע להגיש תגובה וזו הוגשה ונצפתה ע"י ב"כ הנתבעים ביום הגשתה.
8. התובע התנגד לבקשה בטענה כי בימ"ש זה קם מכיסאו לאחר מתן פסק הדין, וטענות בעניין ההוצאות מקומן בהליך ערעורי. לטענתו, מאחר ובית המשפט לא התייחס בפסק הדין המורה על מחיקה מחוסר מעש, לשאלת ההוצאות, אין לנתבעים תרופה אלא בהליך ערעורי. מה גם, שאי חיוב התובע בהוצאות משפט הוא נגזרת המדיניות הרווחת, עת מדובר במחיקת הליך מחוסר מעש. טעם נוסף להתנגדות התובע נעוץ בעיתוי בקשה, והשיהוי בו לקתה הבקשה שהוגשה חודשיים לאחר פסק המחיקה. עוד נטען כי בתיק לא התקיימה ישיבת הוכחות ולא הוגשו ראיות ובכך לא נגרמו לנתבעים הוצאות מיוחדות. התובע הוסיף וציין, כי ב"כ הנתבעים ידעה על כוונת התובע שלא להמשיך בהליך, וכי הייתה ביניהם חלופת התכתבויות בעניין זה, ובגדרן לא עתרה ב"כ הנתבעים להוצאות וכל המחלוקת ביניהם הייתה לעניין מחיקת התביעה או דחייתה.
9. יצוין כי ב"כ הנתבעים צפתה בתגובת התובע כבר ביום הגשתה, ולא ביקשה לסייג בה דבר, בעיקר לעניין השיהוי, הסמכות המוקנית לבית משפט זה לדון בבקשה במיוחד נוכח המועד בו היא הוגשה, וכן לטענות המופנות בדבר חלופת תכתובות בין ב"כ הצדדים שבמסגרתם לא עמדה על הדרישה לפסוק הוצאות לטובת הנתבעים עוד לפני המחיקה.
10. לאחר עיון ושקילה, מצאתי לדחות את הבקשה מחמת שיהוי וכן לגופה, ואבהיר.
11. פסק הדין המורה על מחיקת ההליך מחמת חוסר מעש ניתן ביום 13.1.21 והוא הומצא ונצפה על ידי שני ב"כ הצדדים עוד באותו היום. מנגד, בקת הנתבעים לחיוב התובע בהוצאות אגב המחיקה הוגשה ביום 4.3.21, קרי חודש ו-19 ימים לאחר המצאת פסק הדין ליד הנתבעים.
12. יצוין כי הוראות התקנות החדשות המוסדרות בפרק ו' (סילוק כתבי טענות) ופרק י"ח (הוצאות) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") חלות על הליך זה, בהתאם להוראות המעבר הקבועות בתקנה 180(ג)(1) לתקנות החדשות. מדובר בתביעת פלת"ד, שנמחקה מכוח הסמכות המוקנית לבית משפט להורות על מחיקת תובענה מחוסר מעש, בהתאם לתקנה 45 (ב) לתקנות החדשות (ראו גם תקנה 41(א) (4) לתקנות החדשות).
13. אולם, שאלת הוצאות ההליך המשפטי היא עניין הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, כך שהדרך היחידה הנתונה לבעל דין להשיג לעניין שומת ההוצאות היא, באמצעות הליך ערעורי מתאים, ובאין התייחסות בהחלטה או בפסק הדין לנושא הוצאות המשפט, אזי ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (בר"ם 5720/05 יוסף גופר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (ניתן ביום 5.8.07)). פנייה כאמור נעשית תוך פרק הזמן שהחוק מסדיר, קרי בתוך 21 ימים מיום היוודע פסק הדין. בהקשר זה לבית המשפט מסור שיקול דעת נרחב בשאלת חיוב ההוצאות ושיעורן, ורשאי הוא להתחשב במכלול גורמים רלוונטיים, על מנת להגיע לתוצאה הוגנת וצודקת בכל מקרה ומקרה. בין היתר, ראוי להביא בחשבון את האופן בו הסתיים ההליך, המועד והשלב הדיוני בו הסתיים ההליך וסבירות ההוצאות ושכר הטרחה בהתחשב בטיב העניין ונסיבותיו.
14. פסק הדין שניתן בתיק דנן 'שותק' בשאלת ההוצאות, ומשכך היה בידי הנתבעים לפנות בבקשה לתיקון פסק הדין, אך זאת היה ניתן לעשות תוך 21 ימים, קרי עד ליום 3.2.21. לפיכך, במועד הגשת הבקשה - 4.3.21, חלף המועד הקבוע בחוק. משכך, דין הבקשה להידחות מחמת שיהוי.
15. כך גם חלקה השני של הבקשה לעניין התניית המחיקה בתנאים, בדמות תשלום ההוצאות, דינו דחייה. התניית המחיקה בתנאים נלווים, לרבות בהוצאות מותנות, היא עניין שבשיקול דעת, כאמור בתקנות 45(ב) ו- 41(ג) לתקנות החדשות, בשילוב פרק י"ח לתקנות החדשות המסדיר את נושא החיוב בהוצאות. אציין כי בתקנה 45 לתקנות החדשות אין התייחסות מפורשת לאפשרות התנאת המחיקה מחוסר מעש בתנאים, אך מדובר כאן בסמכות נלווית שלשם הפעלתה מסור שיקול דעת לבית המשפט (ראו והשוו: רע"א 2230/21 אסף אביזוהר נ' יואל לוליאן (פסק דין מיום 30.5.21), והפסיקה המאוזכרת שם).
16. בשים לב לטעם שעמד ביסוד המחיקה מחוסר מעש, קרי סיבות הנוגעות לחשש לניגוד עניינים בהמשך ייצוגו של התובע בהליך דנן על ידי בא-כוחו, דבר שהיה כרוך בבירור מול מוסדות לשכת עורכי הדין, לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בהוצאות הליך זה, ומשכך לא קבעתי במסגרת פסק הדין צו להוצאות, במיוחד בהתחשב בשלב המקדמי בו הוריתי על מחיקת התביעה כאמור, והעדר פגיעה דיונית בנתבעים.
17. לא נעלם מעיני, כי בתיק זה הוגש כתב הגנה, תגובה למינוי מומחה וכן התקיים דיון קדם משפט אחד. ברם, הנתבעים יכולים לעתור להוצאותיהם במסגרת תובענה חדשה לכשתוגש ע"י התובע, ככל שתוגש, וממילא כתב ההגנה שהגישו כאן ישרתם גם בהליך האמור.
18. אמנם תקנה 45 לתקנות החדשות אינה מפרטת מפורשות את דרך ומועדי ההשגה על החלטה המורה על מחיקת הליך מחוסר מעש, או דבר התנאים הנלווים למחיקה, כפי שנקבעו בהחלטה השיפוטית (תקנה 45(ג) לתקנות החדשות מקנה לבעל דין רשות להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המנהלית תוך 14 יום). במאמר מוסגר יצוין כי כאן נאמר –בעל דין ולא רק תובע. ואף אם אניח לטובת הנתבעים, כי הם יכלו להשיג על החלטה זו מכוח תקנה 131, כהחלטה שניתנה במעמד צד אחד, הרי נראה כי הם איחרו את המועד העומד לרשותם להשגה על מחיקת ההליך ללא תנאים וללא חיוב בהוצאות, שהוא 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, ובענייננו- עד ליום 14.2.21. משמדובר באיחור משמעותי וללא טעם מיוחד לכך, אין מקום להיעתר הבקשה.
19. לעניין זה אבהיר, כאמור למעלה - הן ההתראה למחיקת התביעה מחוסר מעש (מיום 4.1.21), והן פסק הדין המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש (מיום 13.1.21), הומצאו לידי ב"כ הנתבעים, במועד בו הם ניתנו. בשום שלב, בסמוך לאחד מבין שני המועדים הנ"ל, לא הגישה ב"כ הנתבעים בקשה לחיוב התובע בהוצאות ההליך, או התנאתו בתנאים, ובקשתה הנוכחית הוגשה כאמור בחלוף כחודש וחצי לאחר המצאת פסק הדין לידיה, כל זאת מבלי לבסס בטיעוניה מהו המקור המשפטי לבקשתה בעיתוי זה או נימוק לשיהוי שהיה כרוך בה.
20. אזכיר כי על פי הפסיקה שקדמה לתקנות החדשות, משנמחקה תובענה ללא תנאים, או בתנאים בלתי מספקים לדעת מי מבעלי הדין, ניתן לפנות לבית המשפט בהשגה מתאימה. בהעדר פנייה או השגה מתאימה, שוב לא ניתן לשנות את ההחלטה (רע"א 9368/17 מדינת ישראל נ' פלוני (23.2.2020); רע"א 4921/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' רשיד (21.09.09)).
21. נוסף על האמור, כפי שציינתי לעיל, הנתבעים לא ביקשו לסייג את הדברים שטען ב"כ התובע בתגובתו, לעניין השיהוי, מקור הסמכות להידרש לבקשה בעיתוי זה וכן בדבר קיומם של דין ודברים בין בעלי הדין קודם למחיקת ההליך, מבלי שעמדו הנתבעים דאז על חיוב התובע בהוצאות.
22. לאור כל הטעמים שנמנו לעיל, דין הבקשה להידחות.
23. אף שהבקשה נדחתה, לא מצאתי לחייב את הנתבעים בהוצאותיה, לאור התנהלות התובע שהביאה למחיקת ההליך.
24. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשפ"א, 08 יוני 2021, בהעדר הצדדים.