31 מרץ 2021

לפני:

כב' הרשמת מירב ניר שלו

החלטה

לפני בקשת התובעת לתקן את כתב התביעה.

1. התובעת, הגישה ביום 8.6.2020 תביעה כנגד הנתבעת, להפרשי שכר ולזכויות סוציאליות המגיעים ומגיעות לה לטענתה מעבודתה כגננת בגן ילדים אותו מפעילה הנתבעת. הנתבעת הגישה כתב ההגנה ביום 20.10.2020 (לאחר שהתובעת הגישה שתי בקשות למתן פסק דין בהעדר הגנה).

2. ביום 7.1.2021 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת סעדים לכתב התביעה: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע וכן "הודעה מוקדמת" – כאשר לכאורה הרכיב כולל גם פיצוי בגין אובדן הכנסה למשך שנה, בשל עיתוי הפיטורים – בסמוך לתחילת שנת הלימודים.

3. לטענת התובעת, התביעה הוגשה בעוד שהיו עדיין קיימים בין הצדדים יחסי עבודה. התובעת פוטרה ביום 16.8.2020, בנסיבות אשר תוארו על ידה בבקשה ובנוסח כתב התביעה המתוקן. על כן נדרש לטענתה לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת הסעדים הנובעים מהאופן שבו היא פוטרה.

4. הנתבעת בתגובתה התנגדה לבקשה וטענה בעיקר כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, לאחר שכבר הוגש כתב הגנה. כן נטען כי מדובר בתיקון שנועד להגדיל את סכום התביעה בלבד, תוך התחמקות מתשלום אגרה. נטען כי מדובר בסכומים לא "פרופורציונליים ואין ביניהם לבין המציאות שום קשר". כן טענה הנתבעת כי היה על התובעת להגיש בקשה לפיצול סעדים כיוון שמדובר בסעדים חדשים ולא בתיקון סעדים קיימים. לחילופין, נטען כי יש לחייב את התובעת בהוצאות בגין הצורך בהכנת כתב הגנה מתוקן.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להתיר את התיקון המבוקש.

תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות") קובעת, כי "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו". גישת בתי הדין למתן רשות תיקון הינה ליברלית, והיא בוחנת בעיקר האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. בתוצאה זו יש כדי להביא לאיזון בין הדברים.

התובעת הגישה כאמור תביעה לסעדים הנובעים מיחסי העבודה. מעיון בבקשה, בתצהיר אשר הוגש בתמיכה לבקשה וכן בנוסח כתב התביעה המתוקן, עולה כי מדובר בתביעה לסעדים בגין פיטורי התובעת - כאשר על פניו אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת פוטרה במועד שלאחר הגשת כתב התביעה. בנסיבות אלו התיקון אכן נדרש לצורך קיומו של דיון בכלל המחלוקות שבין הצדדים. בנוסף, מדובר בשלב מקדמי של ההליך. עדיין לא התקיים ולו דיון מוקדם בתיק ומכאן שלא יגרם בעצם התיקון נזק לנתבעת, שאינו בר פיצוי כספי.

6. בנסיבות אלו, גם לא נדרש היה מהתובעת להגיש בקשה לפיצול סעדים, כפי שטוענת הנתבעת. ראשית, לא מדובר בהגשת תביעה נוספת. בנוסף - "הוראות תקנה 26 לתקנות בית הדין מתמקדות בהכללת מלוא הסעדים הנובעים מ"עילת התובענה" בכתב תביעה אחד. לפיכך, למרות שרצוי שמלוא הסעדים ירוכזו בהליך אחד, אזי "כל עוד אין מדובר בעילת תביעה אחת ובסעדים אחדים, אין חלות הוראות תקנות 26(ב), 26(ג) ..." לתקנות בית הדין (דב"ע נה/3-57 לוסטמן – מפעלי גומי חיפה, פד"ע כח 297, 302 (1995). להלן – עניין לוסטמן) ולא נדרש כלל היתר לפיצול סעדים (י' לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 10 עמ' 23 (מהדורה חמישית, 2016). להלן – לובוצקי)". ראו: בר"ע (ארצי) 48331-05-18 מלם – תים בע"מ – פרידה דוד, ניתן ביום 29.6.2018. משמדובר בהוספת סעדים הנובעים מסיום יחסי העבודה, הרי שמדובר בעילת תביעה נפרדת וממילא לא מדובר ב"פיצול סעדים" הנובעים מעילת תביעה אחת.

7. בשים לב לטענת הנתבעת בתגובתה בהקשר זה – אכן נדרשת הבהרת הרכיב "הודעה מוקדמת". על התובעת לציין בכתב התביעה המתוקן מה הסכום הנתבע בגין "אי מתן הודעה מוקדמת" ומה הסכום הנתבע בגין פיצוי על אובדן הכנסה בשל עיתוי הפיטורים. אם התובעת טוענת לאי מתן הודעה מוקדמת בת 12 חודשים – עליה להבהיר מה הבסיס לזכות זו, לה היא טוענת. כמו כן, תשומת לב ב"כ התובעת לכך כי גם בסעיף 1 לנוסח המתוקן עדיין נטען כי התובעת ממשיכה לעבוד בשירות הנתבעת, באותו תפקיד.

8. נוסח כתב תביעה מתוקן בהתאם לאמור בסעיף 7 לעיל, יוגש לתיק בתוך 10 ימים מהיום. כתב הגנה מתוקן יוגש 30 ימים לאחר מכן.

9. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסיום ההליך, כך שהן תשקלנה ביחד עם הוצאות הנתבעת בגין אי הגשת כתב הגנה במועד (החלטה מיום 20.10.2020).

ניתנה היום, י"ח ניסן תשפ"א, (31 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.