זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט אבישי רובס) מיום 19.4.20 בתביעת הגב' חג'אזי נגד בטון נעאמנה בע"מ. בנוסף על פסק הדין שניתן כנגד חברה זו, נטען שהנתבעת 3, היא המערערת רכשה את הפעילות של בטון נעאמנה בע"מ, על זכויותיה וחובותיה, ועליה לספק לגב' חג'אזי בטון ומשאבה או לשלם את תמורתם. המערערת הכחישה בפני בית המשפט קמא שקיבלה על עצמה את התחייבויות בטון נעאמנה.

בית המשפט קמא קבע שביום 14.1.08 רכשה גב' חג'אזי מבטון נעאמנה בטון ומשאבה, שהיה על החברה לספק לה, אך כאשר דרשה לספק לה את הבטון, מספר חודשים טרם הגשת התביעה, היה זה כבר לאחר שפעילות בטון נעאמנה הועברה למערערת. נקבע, שקיים נוהג לפיו מבוצעת רכישה מוקדמת של בטון לצורך שמירת מחיר והספקה במועד עתידי לפי דרישת הלקוח, ועסקת רכישת הבטון שביצעה התובעת התבססה על נוהג זה. עוד נקבע, שמר מנהל נעאמנה לא התחייב כלפי התובעת באופן אישי ולא ערב כלפיה, ופעל במסגרת תפקידו בבטון נעאמנה. על כן נדחתה התביעה נגדו. לעומת זאת התקבלה התביעה כנגד המערערת, וזאת על פי בחינת הראיות, לאחר צמצום המחלוקת לשאלה אם רכשה המערערת את פעילותה של בטון נעאמנה על כל חובותיה וזכויותיה או עד סך 8 מליון ₪ בלבד כטענתה, ואם התחייבה לספק בטון ללקוחות בטון נעאמנה שביצעו הזמנה טרם העיסקה, ואם שילמה 9 מליון ₪ לסילוק חובות בטון נעאמנה כטענתה, או שהיא מחזיקה כיום בכלל הנכסים והפעילות מבלי שעמדה בהתחייבויותיה. לגבי שאלה אחרונה זו ציין בית המשפט קמא שהוא ער לכך ששאלה זו תעמוד להכרעה בפני בית המשפט המחוזי, אך היא חלק מהגנת המערערת ודורשת הכרעה ביחסים בין הצדדים לתביעה.

בית המשפט קמא קבע שזכויות האחים בנכס המקרקעין עליו הוקם מפעל הבטון, ומניות בטון נעאמנה, הועברו לידי מר פהמי נעאמנה, ופעילות מפעל הבטון הועברה למערערת המחזיקה בזכויות אלה גם כיום. מעבר להעברת הזכויות בחברות ונכסיהן, המערערת המשיכה את פעילותה של בטון נעאמנה ברצף במפעל הבטון, באותם משרדים עם אותו צוות עובדים, גבתה חובות לקוחות וסיפקה בטון בגין הזמנות ששולמו לבטון נעאמנה טרם ההסכם. נדחתה הטענה של המערערת שנטלה על עצמה התחייבות לסלק את חובות בטון נעאמנה עד 8 מליון ₪ בלבד, והטענה ששילמה סך של 9 מליון ₪. נקבע, שהתחייבות פהמי נעאמנה והמערערת שבשליטתו לסלק את כלל חובותיה של בטון נעאמנה כללה גם התחייבות לספק בטון ללקוחותיה שביצעו הזמנות מראש, כולל התובעת. משלא סיפקה את הבטון, חויבה המערערת בתשלום לגב' חג'אזי.

המערערת הגישה הודעת ערעור וצירפה לה שלא כדין ראיות שלא הוצגו בפני בית המשפט קמא, שאליהן התייחסה בהרחבה בהודעת הערעור שהגישה. על כן, בהחלטתי מיום 11.6.20 ניתנה למערערת אפשרות להגיש הודעת ערעור מתוקנת, וגם בקשה להגשת ראיות נוספות, בצירוף תצהיר. ביום 17.6.20 הגישה המערערת הודעת ערעור מתוקנת ובקשה להגשת ראיות נוספות. הודעת הערעור המתוקנת לא צירפה ראיות נוספות, אך בהחלט התבססה על הראיות הנוספות שהיא מבקשת להגיש.

בבקשה לצירוף ראיות בערעור התבקשה הוספת חוות דעתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט המחוזי מיום 29.8.19, ופרוטוקולים של ישיבות ההוכחות שהתנהלו בתיק פש"ר 28279-11-13. ראיות אלה שייכות לבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן בהליך הפש"ר של עלי נעאמנה, הבעלים של חברת בטון נעאמנה, לפירוק השיתוף במקרקעין ולחיוב המערערת בדמי שימוש במקרקעין, ומנגד טענות המערערת ומר פהמי נעאמנה שהגישו תביעת חוב בפשיטת הרגל של עלי נעאמנה על סך כ-9 מליון ₪. בית המשפט המחוזי טרם הכריע בשאלות אלה, אך לטענת המערערת המומחה שמונה לבדוק את טענות הצדדים, חיווה דעתו שהמערערת שילמה בגין חובותיה של בטון נעאמנה סכום ניכר. נטען, כי הסיכומים מטעם המערערת הוגשו לבית המשפט קמא ביום 26.5.19, לפני שניתנה חוות דעת המומחה בבית המשפט המחוזי, וישיבות ההוכחות התקיימו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט קמא.

לטענת המערערת, ההלכה הפסוקה מתירה צירוף ראיות שיש בהן חשיבות מכרעת לבירור האמת העובדתית, גם כאשר לא הוגשו בשל מחדלו של בעל דין, כאשר הראיות החדשות מצביעות על עובדות שנוצרו לאחר מתן פסק הדין. לטענת המערערת הראיות שצירופן התבקש נוגעות לעובדות טרם מתן פסק הדין אשר לא הוגשו לבית המשפט קמא לא בשל מחדלה של המבקשת. עוד טענה המערערת, כי בית המשפט קמא טעה כאשר הכריע בעניין העברת הפעילות של החברות, כשידע שבבית המשפט המחוזי אמורה להינתן הכרעה במערכת היחסים שבין שתי החברות.

המשיבה, גב' חג'אזי מתנגדת לבקשה וטוענת שהמערערת לא פירטה מתי נודע לה על הראיות הנוספות, לא פירטה מה הטעם לאי הגשת הראיות בבית המשפט קמא, צירפה את הראיות לבקשתה בניגוד לדין, והבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. עוד נטען, שהראיות הנטענות לא רלוונטיות למחלוקת בין המשיבה למערערת. קביעות בית המשפט קמא רלוונטיות להליך שבפניו ולאותם צדדים, ואין בראיות כדי לשנות את תוצאת פסק הדין. חוות דעת המומחה מיום 29.8.19 ניתנה חודשים רבים לפני מתן פסק הדין בבית המשפט קמא, ולא ניתן כל נימוק לאי הגשתה. גם פרוטוקול הדיון בתיק הפש"ר מיום 25.5.20 לא רלוונטי. פאהים לא זומן לעדות בבית המשפט קמא, ולא נחקר. הראיות הנוספות אינן משפיעות על הקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא.

אני דוחה את טענת המערערת כאילו משום שהגישה את סיכומיה לבית המשפט קמא ביום 26.5.19, לא יכלה להגיש לבית המשפט קמא את חוות הדעת שהוגשה ביום 29.8.19 לבית המשפט המחוזי. המערערת לא אמרה דבר בשאלה מתי נודע לה על הראיות שהיא מבקשת להגישן, וסביר להניח שנודע לה עליהן מיד עם היווצרן, שכן מנהל המערערת היה צד להליך בפשיטת הרגל. משהוגשה חוות הדעת וסברה המערערת שהיא רלוונטית להליך שבפני בית המשפט קמא, היה עליה לבקש מבית המשפט להגישה גם לאחר הגשת הסיכומים מטעמה, חודשים לפני מתן פסק הדין.

אני דוחה את טענת המערערת, כאילו היה על בית המשפט קמא להימנע מלהכריע בטענת המערערת ששילמה כ-9 מליון ₪ עבור חובות בטון נעאמנה. היתה זו חובתו של בית המשפט קמא להכריע בשאלה זו, שהועלתה בפניו כטענת הגנה על ידי המערערת עצמה. הוא היה מוסמך לדון בטענת הגנה זו, אף אילו היתה בסמכות ייחודית של בית משפט אחר, לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט. אילו היה בית המשפט המחוזי מכריע בשאלה זו, אפשר שהיה זה מעשה בי-דין המחייב את בית המשפט קמא. מכיוון שבית המשפט המחוזי לא הכריע בשאלה זו, היה על בית המשפט קמא לדון בשאלה זו ולהכריע בה על פי הראיות שבפניו.

אכן, המערערת פעלה שלא כדין בעת שצירפה לבקשתה את הראיות שהיא מבקשת להגיש, שקודם לכן צירפה שלא כדין להודעת הערעור. משצירפה המערערת את הראיות, עיינתי בהן. חוות הדעת שמבקשת המערערת להגיש כראיה עוסקת אך ורק בשאלה האחרונה שהעלה בית המשפט קמא, והיא האם המערערת שילמה 9 מליון ₪ לכיסוי חובותיה של בטון נעאמנה, שבה יש לעסוק רק אם ניתנת תשובה חיובית לשאלה אם התחייבות המערערת לשאת בחובותיה של בטון נעאמנה היתה מוגבלת בסך של 8 מליון ₪. בית המשפט קמא לא נתן תשובה חיובית לשאלה אם ההתחייבות היתה מוגבלת, ואף על פי כן דן גם בשאלה האחרונה כאמור. מסקנתו היתה שהמערערת לא הוכיחה ששילמה כ-9 מליון ₪ בגין חובות בטון נעאמנה. חוות הדעת אינה עוסקת בסכומים ששילמה המערערת עבור חובות בטון נעאמנה, אלא בגיזרה צרה מתוכם, שהיא הסכומים ששילמה המערערת בגין חובות בטון נעאמנה, שעלי נעאמנה היה ערב להם. נקבע בחוות הדעת, שהמערערת שילמה בגין חובות בטון נעאמנה וחברת בני מוסטפא שעלי נעאמנה היה ערב להם סך 2,840,917 ₪. הא ותו לא. אין בכך כדי לשנות את קביעתו של בית המשפט קמא, לפיה לא הוכיחה המערערת ששילמה בגין חובות בטון נעאמנה כ- 9 מיליון ₪. אציין, כי עולה מחוות הדעת שנטען על ידי מנהל המערערת שבאמצעות חברות בשליטתו סיפק בטון ללקוחות בטון נעאמנה בגין מקדמות בסך 2,076,720 ₪, ויש בכך חיזוק לקביעתו של בית המשפט קמא שכך אכן הוסכם וכך אכן נהגה המערערת.

על כן, אני דוחה את בקשת המערערת לצירוף חוות דעת המומחה כראיה נוספת בערעור, הן משום שלא ניתן טעם מספיק להגשתה בבית המשפט קמא, והן משום שאין לה חשיבות, ובוודאי שאין לה חשיבות מכרעת לבירור האמת העובדתית והזכויות המהותיות של בעלי הדין (עע"מ 7926/06 אדריאל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית (ניתן 24.6.09)).

המערערת מבקשת להגיש את הפרוטוקולים מדיוני הפש"ר לאחר מתן פסק הדין כראיות בתיק. מדובר בעדויותיהם של פאהים נעאמנה, חכמאת נעאמנה, פהמי נעאמנה, עלי נעאמנה, המומחה אריאל בנימין, עו"ד ג'מיל נעאמנה, וסיכומי טענות (שאין ספק שאינם מוכיחים שום עובדה ואינם ראיות). המערערת לא פירטה בבקשתה שום עובדה שהוכחה בבית המשפט קמא הנסתרת על ידי עדות שניתנה בדיוני הפש"ר, ולא פירטה שום עובדה שהעידו עליה בדיוני הפש"ר, החשובה להכרעה בשאלות שבמחלוקת שעמדו בפני בית המשפט קמא. כל שטענה הוא בסעיף 14 לבקשה כי "האחים שנכחו בישיבת חודש יולי 2010 נחקרו אודות אותה ישיבה ונתנו עדות מלאה לגביה. על כן, כבוד בית המשפט מתבקש גם להורות על הוספת הפרוטוקולים של ישיבת ההוכחות בבית המשפט המחוזי". די באי הפירוט של המערערת כדי להסיק שאין לראיה זו חשיבות להכרעה בשאלות שעמדו בפני בית המשפט קמא, שאם לא כן היתה המערערת מציינת את העובדה שנסתרה או את העובדה שהוכחה על ידי עדויות אלה.

איש לא מנע מהמערערת להביא את עדות כל האחים שהיא רוצה לצורך הוכחת טענותיה העובדתיות לגבי אותה פגישה ביולי 2010. המערערת לא הביאה את עדויות כל האחים, ומן הסתם ידעה מדוע עשתה זאת.

אילו עד שהופיע בפני בית המשפט קמא היה מעיד עדות סותרת בבית המשפט המחוזי, היתה חשיבות לעדותו הסותרת, על מנת להחזיר את הדיון לערכאה הדיונית שתזמן את העד לחקירה שבה יידרש להסביר את הסתירה. מכיוון שהמערערת לא הצביעה על שום סתירה, אין לעדות הנוספת חשיבות. עצם העובדה שבאותו עניין נשמעו עדויות נוספות בפני בית משפט אחר, אינה מצדיקה את הגשת הראיות האחרות בשלב הערעור.

על כן, אני דוחה גם את בקשת המערערת לצרף את הפרוטוקולים בדיוני תיק הפש"ר כראיות נוספות בערעור, בהיעדר חשיבות לראיות אלה, ובהיעדר פירוט כיצד ראיות אלה היו עשויות לשנות את המסקנות של בית המשפט קמא.

המערערת תשלם למשיבה גב' חג'אזי הוצאות הבקשה בסך 5,850 ₪.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020, בהעדר הצדדים.