לפני בקשת הנתבעת בשני התיקם שבכותרת (להלן: "המבקשת") לתיקון כתב ההגנה שהוגש מטעמה.

1. ענייננו בתביעות לפיצוי עבור הנזקים שנגרמו לרכבי הצדדים כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 18/3/19 בכפר מכר (להלן: "התאונה").
2. המבקשת טוענת כי ביום הדיון שהתקיים בפני מותב זה, נתגלה לה, לראשונה, כי נהג הרכב, מבוטחה (הוצהר לפרוטוקול) , נהג תחת השפעת סמים בעת קרות התאונה. לטענתה, מדובר בטענה שמשנה מהות טענותיה. כן, הבהירה המבקשת כי לא הייתה כל אפשרות שהיא יכלה לדעת פרט זה אודות מבוטחה בטרם נחשף העניין בדיון.
3. לפי המבקשת , על בית המשפט לאפשר לה לתקן את כתב ההגנה, כדי להכריע ביעילות ובשלמות במחלוקת האמיתיות בתיקים דנן, במיוחד בשלב המקדמי שבו נמצא הדיון בתיקים.
4. המשיב מס'1, טען כי אין ממש בטענות המבקשת, שכן הבקשה מוגשת בחוסר תום לב ואינה מבוססת.
5. לפי המשיב מס' 1, המבקשת הכירה זה מכבר, בקיומו של כיסוי ביטוחי למבוטח שלה, שילמה לו בהתאם על הנזקים שנגרמו לרכבו, ואף הגישה תביעת שיבוב נגד המשיב, בעוד שכיום לאחר כשנה מהגשת התביעה, בפתח ישיבת ההוכחות, היא טוענת להעדר כיסוי ביטוחי, בטענה כי עניין הנהיגה של מבוטחה תחת השפעת סמים, נודע לה במועד הדיון. שומה היה על המבקשת לחקור את העניין בטרם הוגשה התביעה, או בטרם היא שילמה למבוטחה.
6. לפי המשיב מס' 1, אין בטענות שהועלו על ידי המבקשת לשלול אוטומטית את הכיסוי הביטוחי שלה, שכן טרם הוכח טיב וסוג הסם שהשתמש בו המבוטח בעת התאונה, כהגדרתו לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1793.
7. המשיב מס' 1 הוסיף, כי על המבקשת לשאת באחריות כלפיו, לאחר שהיא שילמה למבוטח שלה והכירה בכיסוי הביטוחי. אם יתברר כי מבוטחה משולל כיסוי ביטוחי , תמיד פתוחה בפניה האופציה לדרוש כספיה בחזרה ממנו.
8. לא הוגשו תגובות נוספות בתיק מטעם שאר המשיבים.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה , בתגובה ובכתבי הטענות, מצאתי כי דין הבקשה לתיקון כתב הגנה להתקבל.
2. בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקסד"א"): "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

(בהתאם לתקנה 180(ג)(1) לתקסד"א, הוראת תקנה 46 לתקסד"א חלה על הליכים שנפתחו עובר לכניסתן של התקנות לתוקף).

1. יוטעם, כי תקנה 46(א) לתקסד"א , באה להגשים את עקרונות היסוד שנקבעו במסגרת תקנה 1 לתקנות: ".... העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך".
   יפים לעניין זה דברי כב' השופט הבכיר יחזקאל הראל בת"א 17331-01-17 פלונית נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ, (פורסם, 26.1.21) (ההדגשות במקור): 

"22. מטרת התקנות החדשות נועדה לייעל את ההליכים, לקצרם ובין היתר, למנוע עיכוב בשמיעת ההליכים וסיומם. עם זאת, מעל התקנות, מרחפת הוראת תקנה 1 המגדירה את מטרתן. אביא להלן את הוראת תקנה 1 לתקנות החדשות: "מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור וודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ליסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך"."

1. טרם כניסתן של התקנות החדשות לתוקף, קבעה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, כי בית המשפט רשאי "להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כל זאת על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

כך שעובר לכניסת התקנות החדשות לתוקף, נפסק לא אחת, כי הגישה בבקשות מעין אלו הינה גישה ליברלית ומטרת התיקון הינה להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת "האמיתית" בין בעלי הדין, ולכן נעתרים לבקשה בדרך כלל ברוחב לב (ראו ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214 ,218 (1992),; רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, פסקה 14 (פורסם בנבו, 28.3.2016)).

1. בדיון בבקשה מעין זו ישקול ויתחשב בית המשפט בנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש וכן בנסיבות ההליך, במידת התועלת שיש בתיקון, במידת ההכבדה מהארכת הדיון או סרבולו (ראה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 315 (מהדורה שלוש עשרה, 2020) בעמ' 317). כל האמור יישקל גם, אל מול אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית, בנוסף לאינטרס המערכתי - ציבורי הנוגע למשאבי הזמן של מערכת המשפט ויעילות ההליכים (רע"א 10005/08 פלוני נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם בנבו, 29.3.2009); רע"א 3385/08 מרקט נ' טלטל (פורסם ביום  25.9.08)).
2. תקנה 46(א) לתקסד"א, מעגנת ומבארת בהרחבה בתוכה את העקרונות והמבחנים שנקבעו בפסיקה במהלך השנים , כאמור לעיל, בהקשר תיקון כתבי טענות.

ראה פרופ' יששכר רוזן-צבי בספרו הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (2021), עמ' 270, מציין בין היתר כי תקנה 46 לתקנות החדשות החליפה את המבחן שבתקנה 92 לתקנות הישנות במבחן אחר והוא האם התיקון דרוש "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג. תקנה זו נותנת מידע רב יותר למקבל ההחלטות באשר למבחנים שעל פיהם יש לבחון בקשות לתיקון כתב טענות ולמעשה היא מעגנת את המבחנים שקבעה הפסיקה, שפירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות" (.

1. תחילה אציין, כי לא השתכנעתי שהבקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה בחוסר תום לב, אף אם הוגשה בפתחו של דיון ההוכחות, הרי טרם נחקר מי מהמעורבים בתיקים דנן, והשלב שבו הוגשה הבקשה עשוי לסייע לקיומו של הליך שיפוטי ראוי, הוגן ויעיל . גם אם נתייחס למועד העלאת הטענה כמחדל, מחדל זה לא היטה את הכף לטובת דחיית הבקשה, אך בוודאי שמצדיק הטלת הוצאות. 

ראה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 315 (מהדורה שלוש עשרה, 2020) בשער 12 "הזמן הרב שחלף בין המועד להגשת התובענה לבין המועד להגשת הבקשה לתיקון אין בו, כשלעצמו, כדי למנוע את התיקון אם הבקשה לתיקון הוגשה בטרם החל קדם המשפט. כאשר מתעורר הצורך בהגשת בקשה לתיקון, עקב העדויות שהובאו במהלך המשפט, לא תקובל טענה נגדית של שיהוי, שהרי הצורך בתיקון לא היה ידוע קודם לכן" .

1. יישום המבחנים שלעיל על המקרה שלפנינו, מוביל למסקנה כי יש להתיר את תיקון כתב ההגנה, שכן התיקון נועד להעמיד את הפלוגתאות האמתיות לדיון ולהביא לכינוסן של כלל המחלוקות הנובעות מאירוע עובדתי אחד במסגרת הליך משפטי אחד.
2. התיקון במקרה דנן מטרתו דיון במחלוקת האמתית בין הצדדים, להבדיל מתיקון שמוסיף עילה חדשה לתביעה, כך שלא נדרשים המשיבים לשנות מראיותיהם הדרושים להוכחת העילה המקורית בתביעת בה עסקינן, תביעה לפיצוי נזק כספי שנגרם בעקבות תאונת דרכים לרכביהם של הצדדים, לצד העובדה כי טרם נדון נושא האחריות בשלב בו נמצא ההליך.
3. טענתו של המשיב, שפתוחה האופציה למבקשת, להגיש נגדו תביעה מתאימה להחזרת כספיה (אם ויזכה), מרוקנת מתוכן את כל מטרת המבחנים שפורטו לעיל, ולבטח מנוגדת לעקרון יעילות הדיון. לא זו אף זו, הנני סבורה כי טרם התבהרה התמונה, באם התיקון המבוקש יפגע במשיבים, אם בכלל.

1. הבקשה לתיקון כתב ההגנה מתקבלת.  כתב ההגנה המתוקן אשר צורף כנספח לבקשה ייסרק לתיקיית כתבי טענות ע"י המזכירות.
2. ככל שצד סבור שיש צורך בתיקון כתב טענותיו בהתאם יגיש הודעה מתאימה תוך 14 ימים מהיום, והתיק ייקבע למעקב שלי בהתאם.
3. בנסיבות, לאור הצורך בתיקון כתבי הטענות, העיכוב בדיון בשל התיקון שנתבקש, וכפי מצוות התקנות בעניין פסיקת הוצאות, תישא המבקשת בהוצאות המשיב מס' 1, על סך 2,000 ש''ח אשר ישולמו תוך 30 ימים, וללא זיקה לתוצאות הדיון בהליך העיקרי.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אלול תשפ"א, 12 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.