עיינתי בבקשת התובעת להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב. הגם שהנתבעת לא הגיבה לבקשה, לא אוכל לקבלה משאיני סבור כי בית משפט זה מוסמך להורות על העברת הדיון.

הסמכות המקומית לדון בהתנגדות לביצוע שטר מסורה לערכאה, אליה יכלה התובעת להגיש תביעה בסדר דין מקוצר לפי אחת מחלופות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הסמכות המקומית אינה נקבעת בהכרח על ידי התובעת ("הצבעה על בית משפט מסוים בבקשה לביצוע שטר (לפי תקנה 103(7)) אינה בחינת כזה ראה וקדש, כזו שאין אחריה כלום") ובידי רשם ההוצאה לפועל שיקול דעת שלא להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט בו נקבה התובעת בבקשה לביצוע שטר, ולהעבירו לבית משפט אחר ובלבד שלבית המשפט האחר סמכות מקומית. המבקש להשיג על החלטת הרשם יכול לעשות זאת בבקשת רשות ערעור לפי חוק ההוצאה לפועל (סעיף 80(ב)), או לטעון להעדר סמכות מקומית בפני בית המשפט אליו הועבר הדיון. "אוסיף, כי במקום בו מסורה סמכות מקומית לבית משפט מסוים, בידי החייב לעתור להעברת הדיון לבית משפט אחר לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984" (רע"א 8858/13 צרפתי נ' אפאל פיסקה ט' (21.1.14)).

צודקת התובעת כי בית המשפט בתל אביב היה מוסמך לדון בהתנגדות, כפי שביקשה בבקשת הביצוע, וזאת על יסוד טענתה לפיה חייב אחר נגדו נפתח הליך ההוצאה לפועל יחד עם הנתבעת מתגורר בעיר זו (שם, פיסקה ח'. תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). אלא, שאין בכך לשלול סמכותו המקומית של בית משפט זה. בכתב ההתנגדות נטען כי "השטר נחתם בירושלים, כתובת החייבת היא במחוז ירושלים וכתובת קבלת הסחורה/חומרי הגלם בגינם נמסרו ההמחאות היא במחוז ירושלים". לא איתרתי הכחשה של התובעת את הטענות הללו, ועל כן גם בית משפט זה מוסמך לדון בהתנגדות.

משניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל על העברת הדיון לבית משפט זה, ובהינתן סמכות מקומית לבית משפט זה, איני סבור כי נתונה לי הסמכות להורות על העברת הדיון לבית המשפט בתל אביב. התובעת יכולה לבקש להשיג על החלטת הרשמת לפי סעיף 80(ב) הנזכר לעיל, או לעתור להעברת הדיון לתל אביב למרות קיומה של סמכות מקומית לבית המשפט בירושלים וזאת בפני נשיאת בית המשפט העליון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, כפי שבואר בעניין צרפתי הנ"ל.

לכן, הבקשה נדחית. התובעת תגיב להתנגדות לביצוע שטר עד 3.8.20.

ניתנה היום, י"א תמוז תש"פ, 03 יולי 2020, בהעדר הצדדים.