1. התובע, עורך דין במקצועו, הגיש תביעה כנגד הנתבע, אף הוא עורך דין, שעניינה מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, אודות טיפול משפטי שנתן הנתבע לתובע.
2. התובע פנה לנתבע, על מנת שייצגו בהליכים כנגד אגף השיקום של משרד הביטחון- קצין התגמולים.
3. בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה (להלן- ההסכם).
4. עם הגשת כתב התביעה, הגיש הנתבע בקשה לעיכוב הליכים בשל תנייה הקיימת בסעיף 5 להסכם ואשר קובעת כך:

"כל מחלוקת או סכסוך בקשר להסכם זה, יימסר לבוררות מוסמכת, בפני בורר דן יחיד שימונה ע"י יו"ר פורום נזיקין של לשכת עורכי הדין, וחתימה על הסכם זה כחתימה על הסכם בוררות". הנתבע בהמשך הגיש גם כתב הגנה, בו חזר על בקשתו לעיכוב הליכים, וכן טען טענות לגופה של התביעה.

1. הנתבע מבקש להסתמך על סעיף זה, ולעכב את ההליכים מכח סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן- חוק הבוררות) שעניינו עיכוב הליכים בבית משפט, שעה שקיים הסכם בוררות.
2. מעבר לטענות התובע על טיפול לקוי של הנתבע בעניינו, בכל הקשור לסעיף ההפניה לבוררות המצוי בהסכם, טוען התובע כי הנתבע הכניס סעיף זה להסכם "מתוך מניעים זרים ותוך ניגוד עניינים", וזאת על מנת ש"לא ניתן יהיה לתובעו".
3. התובע טען, כי בעבר היה הנתבע יו"ר וועדת נפגעי איבה בלשכת עורכי הדין, ולכן לדעת התובע "אין ספק כי עובדה זו, יוצרת ניגוד עניינים בשל מעמדו בלשכה".
4. בעניין זה האחרון השיב הנתבע, כי הוא אינו קשור לפורום הנזיקין, אין לו כל קשר או זיקה ליו"ר הפורום, הוא לא התייצב לישיבות הפורום במשך שנים, והקשר שלו לפורום "דומה לקישרו של התובע עצמו לאורגני הלשכה".

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי הדין עם הנתבע.
2. בין הצדדים קיים סעיף בוררות בהסכם. על פי סעיף זה "כל מחלוקת או סכסוך בקשר להסכם זה, יימסר לבוררות מוסמכת, בפני בורר דן יחיד שימונה ע"י יו"ר פורום נזיקין של לשכת עורכי הדין...".
3. אין מחלוקת בין הצדדים, בדבר קיומו של סעיף הבוררות בהסכם.
4. ללא כל ספק, שהמחלוקת בין הצדדים קשורה לטיפול המשפטי הנובע מההסכם שנכרת בין הצדדים. מכאן, כי כל מחלוקת בקשר להסכם זה, צריכה להיות נדונה בפני בוררות מוסמכת האמורה בהסכם.
5. סעיף 5 לחוק הבוררות, שכותרתו: "עיכוב הליכים בבית המשפט" קובע כך:

(א)  הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב)  בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג)   בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.

1. על פי סעיף קטן (א), מעת שבעל דין מבקש לעכב הליכים בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, על בית המשפט לעכב את ההליכים, בכפוף לכך שהמבקש מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות והמשכה, והוא עדיין מוכן לכך. הנתבע ציין בסעיף 3 לתגובתו כי הוא "מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה, ועדיין מוכן לכך".
2. איני מוצא מקום לקבל את טענת התובע לחוסר תום לב של הנתבע בכך שהכניס את סעיף הבוררות להסכם. מלבד העובדה, כי טענות התובע בעניין זה לניגוד עניינים של הנתבע לא הוכחו, ונטענו בעלמא (הנתבע עצמו מכחיש את הנטען בעניין זה), הרי שחזקה כי התובע כעורך דין המודע היטב לזכויותיו המשפטיות, לא היה חייב להסכים לתניית העברת הסכסוך לבוררות בלשכת עורכי הדין. מעת שהוא הסכים לכך, הסכמות יש לקיים ולכבד.
3. הכלל הוא שאת הסכם הבוררות יש לכבד (סעיף 5 (א) לחוק הבוררות), החריג הוא האמור בסעיף 5 (ג) לחוק הבוררות, הקובע כי בית המשפט "רשאי שלא לעכב את ההליכים, אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". ודוק: אין די ב"טעם" בלבד, נדרש "טעם מיוחד" שלא לעכב את ההליכים. כלומר, המחוקק עצמו ביקש לתת תוקף ממשי להסכמת הצדדים להעברת המחלוקת לבוררות.
4. בנדון שבפנינו, לא מצאתי כל טעם מיוחד, שהמחלוקת בין הצדדים, לא תידון בבוררות. התובע כאמור, לא הניח בפניי כל טעם, שיש בכוחו לסטות מהכלל, שאת הסכם הבוררות יש לכבד (יעויין בעניין רע"א 1817/08 טבע תעשיות נ' Pronauron Biotechnologies ,Inc ואח', [פורסם בנבו], 11.10.09).
5. סוף דבר, מצאתי לקבל את בקשת הנתבע, ולעכב את ההליכים בתיק זה.
6. הדיון הקבוע בתיק זה ליום 11.8.20 – מבוטל.
7. שאלת ההוצאות תידון במסגרת הליך הבוררות, או במסגרת הליך זה, לו יחודשו ההליכים בו.
8. הערה: אין בהחלטה זו בכדי להביע עמדה, בקשר עם אף טענה שנטענה ע"י הצדדים.

ניתנה היום, י"ט אב תש"פ, 09 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.