ביום 29.10.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

מדו"ח הנאמן והמלצת הממונה, שהוגשו לתיק עובר לדיון שהתקיים ביום 7.11.21, עולה כי היחיד לא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות בצירוף מלוא האסמכתאות אלא בצירוף חלקי בלבד והדוחות שהוגשו אינם מהימנים, אי המצאת מסמכים שנדרשו על ידי הנאמן, אי מיצוי כושר ההשתכרות של היחיד ושל רעייתו, אי הוכחה כי נסיבות ההסתבכות בחובות הו בתום לב והצגת גרסאות סותרות על ידי היחיד בעניין זה, אי שיתוף פעולה עם הנאמן ועוד.

לאור האמור המליץ ב"כ הממונה על ביטול ההליך.

בהמהלך הדיון שהתקיים גובשה הסכת הצדדים ולפיה: "מוסכם על הצדדים כי צו התשלומים של היחיד יעמוד על סך של 1,200 ₪ החל מחודש דצמבר 2021 ואילך. כמו כן, רעייתו של היחיד תשתלב בשוק העבודה ללא דיחוי ותמצה את כושר השתכרותה. היחיד אף הוא ימצה את כושר ההשתכרות המצופה ממנו כנהג משאית, אשר יכול להשתכר סך של כ-11,000 ₪. בחלוף 6 חודשים מהיום, יגיש הנאמן דוח עדכני מטעמו והממונה תגיש תוך 30 יום שלאחר מכן. היחיד יגיש דוחות חודשיים בצירוף כל המסמכים באופן שוטף ורציף. מוסכם כי לא יתקיים דיון נוסף בתכנית שיקום וכי זאת תיקבע לאחר קבלת המלצת הממונה ומתן זכות תגובה ליחיד".

ביום 3.5.22 הנאמן הגיש דוח מטעמו ובמסגרתו עתר לביטול ההליך וזאת נוכח אי הסרת מחדלי היחיד תוך המועד שנקבע. הנאמן הדגיש כי היחיד לא הגיש דוחות חודשיים מאז חודש 8/21 ולכן לא ניתן לבחון באם היחיד ורעייתו ממצים את כושר השתכרותם כפי שמצופה מהם.

ביום 3.5.22 ניתנה החלטה ולפיה היה על היחיד להגיב לבקשה שאחרת היא תישקל בחיוב, וכמו כן ניתנה ליחיד הזדמנות נוספת להסרת מחדליו תוך המועד שנקבע בהחלטה. חרף זאת, לא הוגשה כל תגובה מטעם היחיד.

ביום 12.6.22 הנאמן הגיש הודעה ובקשה נוספת ולפיה נוכח אי הסרת מחדלי היחיד ואף אי הגשת התגובה מטעמו, יש להורות על ביטול ההליך.

למותר לציין כי אי הגשת דוחות חודשיים מונעת כל פיקוח ובקרה אחר התנהלותו הכלכלית של היחיד. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן ביחיד שאינו ממצה את כושר השתכרותו, רעייתו שאינה עובדת ודוחות חודשים בלתי מהימנים שהוגשו עד כה. לכך יש להוסיף את יתר מחדלי היחיד אשר פורטו ברישא לפסק דין זה.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד וכמו כן, מורה כי כי תוכנית השיקום של היחיד לא תיכנס לתוקפה ו/או תבוטל, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה. למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או נהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות ההליך, היא תחולק בין נושי היחיד, בהתאם להוראות פרק ה' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"ד סיוון תשפ"ב, 13 יוני 2022, בהעדר הצדדים.