1. ביום 7.6.2022 הגישה הנתבעת בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בתיק.
2. התובעת לא הגישה תגובה, וביקשה ארכה להגשת תגובתה עד ליום 10.8.2022.
3. המועד חלף ותגובה לא הוגשה.
4. ביום 22.8.2022 הגישה התובעת הסדר דיוני שלפיו תגובה לבקשה להפקדת הערובה תוגש עד ליום 20.9.2022. ההסדר קיבל תוקף של החלטה.
5. ביום 19.9.2022 הגישה התובעת בקשה נוספת לארכה להגשת התגובה, וניתנה לה ארכה עד ליום 18.10.2022.
6. לאחר שגם מועד זה חלף, ניתנה ביום 30.10.2022 החלטה שלפיה על התובעת להפקיד ערובה בסכום של 15,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת עד ליום 1.12.2022 וכי אם לא תופקד הערובה – תימחק התביעה.
7. ביום 1.12.2022 הגישה התובעת בקשה מוסכמת להאריך את המועד להפקדת הערובה בשלושה שבועות. לתובעת ניתנה ארכה עד ליום 22.12.2022.
8. המועד חלף והערובה לא הופקדה.
9. ביום 28.12.2022 ניתנה החלטה שלפיה התביעה תימחק אם הערובה לא תופקד עד ליום 4.1.2023.
10. היום (4.1.2023) הגישה התובעת בקשה דחופה לארכה להפקדת הערובה.

בבקשה נטען כי ב"כ התובעת חלה, נעדר ממשרדו, ומחמת מצבו לא הודיע לתובעים על ההחלטה האחרונה ולפני האחרונה של בית המשפט.

1. הבקשה לא נתמכת בתצהיר, הוגשה ללא עמדת הנתבעת. במשרד ב"כ התובעת מספר עורכי דין, והארכה האחרונה שניתנה, ניתנה בעקבות בקשה שהגישו ב"כ התובעת.
2. אני דוחה את בקשת התובעת למתן ארכה נוספת להפקדת הערובה.
3. אני מוחקת את התביעה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א טבת תשפ"ג, 04 ינואר 2023, בהיעדר הצדדים.