נתונים רלוונטיים וטענות הצדדים:

בפניי תביעה כספית לתשלום יתרת התמורה בסך של 22,700 ₪ עבור עבודות אלומניום שביצע התובע בביתו של הנתבע.

בכתב התביעה נטען כי התובע הוא בעלים של מפעל "תריסי עואד" לייצור מוצרי אלומניום למיניהם ובתאריך 24.5.16 הזמין הנתבע מהתובע דלתות וחלונות אלומניום וזכוכית ומוצרי אלומניום שונים עבור דירתו, בהתאם להזמנת עבודה מיום 24.5.16 וזאת תמורת הסך של 73,000 ₪. נטען כי בעת ביצוע העבודה ביקש הנתבע שינוי בעובי הזכויות ועל כן התווסף למחיר סך של 5,000 ₪ ובסה"כ 78,000 ₪. התובע טען כי הכין את מוצרי האלומניום על פי הזמנת הנתבע ודרישותיו, סיפק והתקין את כל המוצרים בדירת הנתבע ולפי שביעות רצונו ולא היו לנתבע טענות כלשהן בקשר עם טיב העבודה, אך הנתבע שילם על חשבון התמורה סך של 55,950 ₪ ונותר חייב סך של 22,500 ₪.

לכתב התביעה צורפה הצעת מחיר/הזמנה מיום 24.5.16 על סך של 73,000 ₪ וחשבוניות מס בגין תשלומים ששולמו על ידי הנתבע בגין התמורה.

הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען כי התביעה הינה ניסיון התובע לייצר "משקל נגד" אל מול הנזקים הכבדים שגרם לאחר שניסה לספק פריטים לא תקינים שאינם תואמים למפרט המוסכם וביצע עבודה רשלנית עם פגמים וליקויים המצריכים החלפה או תיקון. הנתבע הוסיף וטען כי ביקש לבצע את העבודות לפי המפרט המוסכם ולא התחייב מעולם לשלם דבר מעבר לקבוע בהסכם.

לטענת הנתבע, כשהתובע התקין את מוצרי האלומניום בדירתו התגלו ליקויים קשים בעבודות, הנתבע אישר כי שילם את הסך של 55,950 ₪ אך הוא לא נותר חייב לתובע כספים ולנוכח עליות התיקון וההחלפה הנדרשים בעבודות שבוצעו, כדי שיהיו במצב התואם למוזמן, המסתכמים בסך של כ- 45,000 ₪. הנתבע שומר לעצמו את הזכות לתבוע בגין הנזקים.

לטענת הנתבע, כמפורט בסעיף 8 להסכם הזמנת העבודות, זכאות התובע לקבלת תשלומים הותנתה באישור נציג הנתבע על סיום שלב הביצוע. כן טען הנתבע כי כמפורט בנספח להסכם, התחייב התובע שהחומרים יהיו "סוג א' תקני תוצרת קליל זיגוג..." אך התובע הפר את המוסכם והשתמש בחומרים שאינם תוצרת "קליל" ולא מוטבע עליהם שם היצרן. כמו כן התובע לא בצע "סקיילייט" משופעת צלעות כפי שהתחייב, אלא רק סגירה שטוחה ללא פתיחה בניגוד למוזמן.

התובע הגיש כתב תשובה במסגרתו הכחיש את טענות הנתבע.

הנתבע הגיש בקשה למינוי מומחה בתחום האלומניום לבדיקת טענותיו, התובע הודיע על הסכמתו ובהסכמת הצדדים מונה מר אורי פרץ-פרי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום עבודות האלומניום.

בחוות דעת שמאית שהוגשה צוין כי בימים 24.11.20 ו- 8.12.20 ערך השמאי ביקור בנכס בנוכחות הצדדים ובחוות הדעת העריך את העלות בסך של 2,973 ₪ כולל מע"מ, מעבר לרכיבים שהשאיר לשיקול דעתו של בית המשפט.

הנתבע הגיש בקשה לאפשר לו להגיש מטעמו חוות דעת מומחה אלומיניום ובבקשתו טען כי המומחה מטעם בית המשפט אינו מומחה לתחום האלומיניום ושמו אינו מופיע באינדקס מומחי ויועצי אלומיניום. בהחלטה שניתנה ביום 11.2.21 נדחתה בקשת הנתבע להגיש חוות דעת מטעמו בשלב אליו הגיע הדיון בתיק ולאור יתר הנסיבות לפיהן המומחה מונה לאחר שהנתבע עתר למינויו ובהסכמת התובע. בהחלטה הנ"ל נקבע בנוסף כי הנתבע רשאי לחלוק על קביעות המומחה מטעם בית המשפט באחת משתי דרכים: על ידי משלוח שאלות הבהרה לחוות הדעת, או על ידי הגשת בקשה לזמן את המומחה לחקירה נגדית.

הנתבע שלח שאלות הבהרה למומחה אך לא עתר לזמן את המומחה לחקירה.

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וצירף לתצהירו, בין היתר, חוות דעת שמאית מטעמו.

התקיימה ישיבת הוכחות בפניי במהלכה העידו ונחקרו הצדדים. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

ב"כ התובע טען כי גרסת התובע לא נסתרה, התובע חוזר בו מהתביעה בגין הסך של 5,000 ₪ וביקש להעמיד את סכום התביעה על סך של 17,700 ₪ בגין היתרה שנותרה. ב"כ התובע טען כי הנתבע העלה טענה של "הודאה והדחה" ועל כן נטל ההוכחה עובר אליו. לטענת ב"כ התובע, המומחה מטעם בית המשפט שמונה בהסכמת שני הצדדים הוא שמאי מקרקעין וגם מהנדס, המומחה ביקר בשטח ונתן חוות דעת רחבה ואף הנתבע שלח שאלות הבהרה למומחה כאשר התובע והנתבע ויתרו על זכותם לחקור את המומחה. על כן ביקש ב"כ התובע לקבל את את חוות הדעת בעניין הסכום שנקבע במסגרתה ובאשר לרכיבים אשר הושארו לשיקול דעתו של בית המשפט, ביקש להשאיר הכרעה בהם בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

הנתבע טען מנגד כי הנספח הוא חלק בלתי נפרד מהחוזה גם אם לא נחתם בנפרד ועל כן הוא תקף. הנתבע טען כי הוא חולק על חוות הדעת של המומחה שאינו מומחה בתחום. לטענתו, התובע לא עמד בהסכם וכיום יש צורך בתיקונים רבים בביתו. הנתבע טען כי קיימת הצעת מחיר מלפני שנתיים של בעל מקצוע שבחן את מצב התריסים בבית והצעת המחיר מסתכמת בסך של 29,074 ₪ כולל מע"מ.

דיון ומסקנות:

כהוראת תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובכל החומר שבתיק, שקלתי את כל השיקולים ולאחר ששמעתי את עדות הצדדים והתרשמתי מהם באופן ישיר במהלך הדיון שהתקיים בפניי, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל חלקית. להלן הנימוקים:

בפתח ישיבת ההוכחות חזר הנתבע וביקש להורות על פסילת חוות דעת השמאי מטעם בית המשפט ובקשתו נדחתה (ראה עמ' 2-3 לפרוטוקול). הנתבע טען כי אין בכוונתו לזמן את המומחה לעדות מאחר ולטענתו המומחה הינו "עד עוין" (שורות14-15 בעמ' 4 לפרוטוקול). הנתבע מסר כי הסכים למינוי מומחה מטעם בית המשפט אך מומחה זה אינו המומחה המתאים ובחוות דעתו טעויות וסתירות וכי מבחינתו חוות הדעת לקויה ואן לקבל אותה (שורות29-33 בעמ' 8 ושורות1-2 בעמ' 9 לפרוטוקול). הנתבע נשאל בחקירתו מודע לא זימן את המומחה לחקירה והעיד כי אין טעם להזמינו מאחר ואינו מבין בתחום (שורות 3-6 בעמ' 9 לפרוטוקול).

לאחר ששקלתי את כל השיקולים אני מקבלת את קיבעותיו של המומחה בחוות דעתו ולא מצאתי מקום לסטות מחוות הדעת. חוות הדעת של השמאי מנומקת היטב, נערכה לאחר בדיקות ולאחר ביקור בבית הנתבע בשני מועדים שונים. הנתבע בחר לא לחקור את המומחה על חוות דעתו ואני קובעת כי חוות הדעת לא נסתרה. לא מצאתי להידרש לחוות דעת שמאי שצורפה מטעם הנתבע מאחר וזו צורפה בניגוד להחלטות בית המשפט.

הנתבע חקר את התובע אך לא מצאתי בעדות התובע סתירה לקביעות המומחה. הנתבע הפנה את התובע, בין היתר, לנספח להסכם שנערך בין הצדדים אך אעיר בהקשר זה כי נספח זה עמד לעיונו של המומחה מטעם בית המשפט.

ככלל, לא יסטה בית המשפט מחוות דעת המומחה מטעמו בהעדר נימוקים משכנעים, נימוקים כבדי משקל המצדיקים לעשות כן (ראו לעניין זה ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5 (פורסם בנבו)).

לאחר ששקלתי את כל השיקולים, עיינתי בחומר שבתיק והתרשמתי מעדותם של הצדדים באופן בלתי אמצעי, לא מצאתי נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממסקנות המומחה ובשים לב כי הנתבע אף לא זימן את המומחה לחקירה נגדית, מסקנתי היא שיש לאמץ את מסקנות המומחה מטעם בית המשפט.

אין מחלוקת בין הצדדים כי סכום ההזמנה עמד על סך של 73,000 ₪ וכי הנתבע שילם סך של 55,950 ₪ על חשבון התמורה.

מיתרת התמורה אני מורה להפחית את הסכום שנקבע בחוות הדעת השמאית, בסך של 2,310 ₪.

כמו כן ולאחר ששקלתי את כל השיקולים והתרשמתי מעדות הצדדים בפניי אני קובעת כי יש להפחית את הסך של 4,400 ₪ בגין הערכת המומחה לגבי עלות הרכבת תריסי גלילה מעל לחלונות ה"סקיילייט", בסך של 1,400 ₪ בגין הרכבת מנגנון למניעת הרמת התריסים בכל ארגזי תריסי הגלילה, ובסך של 892 ₪ בגין חיזוק, פירוק והרכבת שלבי התריס, רכיבים אשר הושארו לשיקול דעתו של בית המשפט בחוות הדעת.

לסיכום:

אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 8,048 ₪.

כמו כן הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 1,500 ש"ח.

הנתבע ישלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ב תשרי תשפ"ג, 17 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.