תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 2.5.19 ברמת השרון. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 21,928 ₪ בגין תגמולי הביטוח ששולמו ושכר שמאי.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעות פגע בדלת הפתוחה של רכבה. הנתבעות טוענות, מנגד, כי דלת רכב התובעת נפתחה בחוסר תשומת לב ופגעה ברכבן שנסע בנתיבו.

בדיון העידו הנהגים. נהג רכב התובעת העיד כי הדרך היתה פנויה כשפתח את דלת הרכב החונה ושחלפו כמה שניות (אולי עד עשר שניות) מרגע פתיחת הדלת ועד שחש בפגיעה בה. נהגת רכב הנתבעות העידה כי הדלת נפתחה ופגעה באמצע רכב הנתבעות, אישרה כי לרכבה נזק לפנס אך טענה כי מקורו בתאונה קודמת.

לאחר הדיון הוגשו לתיק בית המשפט, כפי שנקבע שייעשה, תמונות נזקי רכב הנתבעות וחוות דעת שנערכה בקשר לנזקים אלו. מהתמונות ומחוות הדעת עולה כי גם הפנס הימני הקדמי של רכב הנתבעות ניזוק ונשבר (וגם הכנף הימנית הקדמית, פנס האיתות בצד ימין, המראה הימנית והדלת הימנית הקדמית). לא ניתן להבחין במכת מעיכה באיזור זה של רכב הנתבעים אלא בשפשוף – וכל אלה, ובשים לב לנזק לפנס, תומכים במסקנה כי גרסת נהג רכב התובעת עדיפה וכי רכב הנתבעים פגע בדלת הפתוחה של רכב התובעת.

אשר על כן, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעות ועליהן לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 21,928 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 760 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.  כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את שכר העד בסך 300 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,848 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.