לפני: כב' השופט יוחנן כהן

החלטה

רקע וטענות הצדדים בקציר האומר

1. כתב תביעה הוגש בחודש 06/2020. בתאריך 15.8.2021 הגישה חברת "א.מ.מ. ייצור במימד הבא" (להלן: "החברה" או "הנתבעת") תצהירי עדות ראשית מטעמה של מר אריה כץ ומר מאור אברזל.
2. בתאריך 29.8.2021 הגישה התובעת בקשה למחיקת סעיפים ופסילת ראיות מתוך תצהירי הנתבעת (להלן: "התצהירים"). במסגרת הבקשה ביקשה התובעת להורות על מחיקת סעיפים 23-24, 46, 49-50, 70-71, 79, 80.1-80.2 מהתצהירים וכן, להורות על פסילת שימוש בהקלטה ובתמליל שצורפו להם, ככל שאלה נוגעים לטענות החדשות שהועלו, לטענת התובעת, על ידי הנתבעת. התובעת טענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, השתק פלוגתא לאור החלטה הממונה על עבודת נשים – שהפכה לחלוטה לאחר שהנתבעת לא ערערה עליה במועד וטענות חדשות שהעלתה הנתבעת, שלא הוזכרו בכתב ההגנה שהגישה.
3. בתאריך 19.9.2021 הגישה הנתבעת את תגובתה ובה טענה כי אין להיעתר לבקשה, בין היתר, נוכח כך שהנתבעת התייחסה בתצהירים מטעמה לדברים שציינה התובעת עצמה. כך למשל, טענה הנתבעת כי התובעת הצהירה כי לקחה את המחשב ולכן, התובעת הכירה את טענות הנתבעת בנוגע לכך שהמחשב היה בידיה ולכן אין על כך מחלוקת בין הצדדים. לטענת הנתבעת, עניין החזרת המחשב כשהוא מחוק, בא להעיד על התנהלות התובעת ותו לא. הנתבעת טענה כי בתחילה העלתה את הטענות העובדתיות המהותיות וכעת היא מביאה ראיותיה לעניין התנהלות התובעת. הנתבעת טענה כי חלק מהטענות שהועלו על ידה בתצהירים הן טענות משפטיות וכי חובת ההוכחה חלה על התובעת להוכיח את טענותיה: כך, למשל, באשר לחובה החלה עליה להצגת אישור שהיא בהיריון והוכחת מספר העובדים שעבדו בנתבעת.

המסגרת המשפטית

1. תקנה 40 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו".

1. באשר לטענת הרחבת חזית, הכלל העיקרי הוא כי בית המשפט "יפסוק על יסוד כתב הטיעון בלבד ועל סמך העדויות שניתנו במסגרת הטענות [...] ולא על סמך איזה דבר מפתיע שבעדות אחד הצדדים, ובמיוחד אם לא אושר הדבר על ידי יריבו" (ראו ע"א 397/68 וייס נגד ג'ורג' פ"ד כג(1) 402,407 (1969)). כלל זה מבטא את האיסור על הרחבת חזית והוא משקף עקרונות חשובים וביניהם ייעול הדיון וסופיות הדיון (ראו בעניין זה ע"א 546/04 עיריית ירושלים נגד שירותי בריאות כללית, (20.8.2009)). כמו כן, על אף שההתנגדות להרחבת חזית היא "דיונית" באופייה, הרי שיש להתנגדות זו משקל רב לאור השיטה האדוורסרית החלה בהליך האזרחי במשפט הישראלי (ההיגיון מאחורי עיקרון איסור הרחבת החזית נעוץ בתיחום הפלוגתאות שהעלו הצדדים בתחילת הדיון והצורך לשמור על אינטרס הצד שכנגד, שהתכונן בטיעוניו בהתאם לטענות שהעלה הצד שכנגד. בעניין זה ראו ע"א 1653/08 ליפץ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, (4.7.2011) וגם ע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נגד נגוהות בע"מ, י.כ.).
2. עוד נקבע:

"הכלל האוסר על הרחבת חזית משקף עקרונות חשובים של ייעול הדיון וסופיות הדיון" (ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית (20.8.2009)).

1. עם זאת, כאשר עסקינן בטענות משפטיות, להבדיל מטענות עובדתיות, עם השנים ריככה הפסיקה את הכללים בנוגע להרחבת החזית ונקבע כי מסקנה משפטית העולה ממסכת העובדות לא תיחשב כ'הרחבת חזית', בשונה מעילת תביעה חדשה, המהווה הרחבת חזית (ע"א 1184/04 גרשון קרויזר נגד אנטיל שוורץ, (15.4.2007), וגם רע"א 3446/14 יצחק שלום נגד ליעד שטרצר (11.8.2014)).
2. ברע"א 2874/08 עיריית הרצליה נגד אברהם יצחק בע"מ (15.5.2008), קבעה כבוד השופטת גנות כי בהתבסס על תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, הקובעת כי כתב טענות יכיל את העובדות המהותיות, הרי שעצם הזכרתן של עובדות נוספות – אין בה כדי להוות הרחבת חזית אסורה. נמצאנו למדים כי הגבול בין יריעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות הוא גמיש, בדגש על כך שמדובר ביריעת מחלוקת המתבססת על המחלוקות שהוזכרו בכתבי הטענות וכי יש מקום ליתן לצד שכנגד להתמודד עם פירוט מסוים ו/או הוספה מסוימת, גם אם היא נעשית בתצהירים או בעדויות שנשמעו, תוך שבית המשפט שומר על עיקרון ההגינות כלפי שני הצדדים, כך שלא תיחסם זכותו של מי מהצדדים להעלות טענותיו ומאידך, יורשה הצד שכנגד לחקור את הצד שהעלה טענות אלו, כל זמן שהטענות לא חרגו מהנטען במפורש.
3. עוד לעניין הטענה לסעיפים המהווים הרחבת חזית - פירוט עובדות בתצהיר אינו מהווה הרחבת חזית, אלא אם אותן עובדות מעלות עילת תביעה או פלוגתא חדשה. בעניין זה ראו ע"א 8566/06 אמריקר שירותי ניהול וייעוץ (1987) בע"מ נגד מליבו - ישראל בע"מ:

"הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון, אולם כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרוסים בפני בית-המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה (ע"א 271/75 שושן נ' שושן [10], בעמ' 476; ע"א 776/86 עודה נ' מנהל מס ערך מוסף [11], בעמ' 658). המערערת לא הוסיפה עובדות, אלא טענה למשמעותן המשפטית-פרשנית בלבד, ולכן אין למנוע ממנה העלאת טענה זו (השוו רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים [12], בעמ' 789), בייחוד לאור העובדה כי לצדדים הייתה הזדמנות להתמודד אתה והם עשו כך". (ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח (3) 105, 117).

1. בכל הנוגע לקבלת טענה בדבר הרחבת חזית, בשלב מקדמי של הדיון, קבע בית המשפט העליון ברע"א 8500/15 ד"ר שי ירקוני נגד עו"ד אבישי אליאש (7.2.2016) כי:

"כשהטענה החשודה כהרחבת חזית אסורה מועלית בשלב מוקדם, נחלש במידה מסוימת הרציונאל של הכלל האוסר על הרחבת החזית, אשר כידוע נועד למנוע מצב שבו בעל דין "יופתע" על ידי הצד שכנגד וכן לאפשר לאותו בעל דין להיערך כראוי להתמודדות עובדתית ומשפטית עם הטענות המועלות על ידי הצד שכנגד [ראו: רע"א 6814/15 נויה יהלומים בע"מ נ' יהלומי מזל נ.א בע"מ, פסקה 8 (21.12.2015) והאסמכתאות שם]." באופן דומה, בנסיבות שבהן הטענה החשודה כהרחבת חזית מועלית בשלב מוקדם, פוחת גם החשש שמא העיכוב בהעלאת הטענה הוביל לניהול הליכי סרק ולבזבוז משאבים שיפוטיים. אמנם לא די בעיתוי המוקדם כלשעצמו כדי לקבוע כי טענה פלונית אינה מהווה הרחבת חזית, אך בנסיבות העניין יש בו, כשהוא מצטרף לטעם הראשון עליו עמדתי לעיל, כדי להצדיק התערבות בהחלטתה של הערכאה הדיונית".

דיון והכרעה

1. יוער כי, בית הדין לעבודה רואה בחקר האמת את עיקר מטרתו וכידוע, בית הדין אינו כבול לדיני הראיות.
2. לאחר שבית הדין עיין בבקשה ובתגובה, אני קובע כי יש לדחות את הבקשה ואין מקום לסעד קיצוני של מחיקת סעיפים מתצהירי הנתבעת ו/או הוצאת תמלול השיחה הטלפונית כאמור לעיל.
3. הנתבעת פירטה בתצהיריה טענותיה לעניין אופן עבודת התובעת ונסיבות פיטוריה. על אף שעניין החזרת המחשב ומצבו כשהוחזר והמצאת אישור ההיריון של התובעת לא הוזכר בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת, הרי שלא מצאתי כי יש מקום להורות על מחיקת סעיפים מהתצהירים שהוגשו.
4. כמו כן, אני מוצא כי התמלול של השיחה הטלפונית בין התובעת לנציג הנתבעת, כמסמך שיש להתייחס אליו במסגרת ההליך הכולל, ולכן אין מקום להורות על הוצאת התמלול מתיק בית הדין.
5. כמובן שבא כוח התובעת יוכל לחקור את המצהירים מטעם הנתבעת בנושא זה ולעמוד על טענתו להרחבת חזית.
6. עניין ההוצאות יילקח בחשבון בתום ההליך, בהתאם לתוצאה הסופית.

ניתנה היום, ט' טבת תשפ"ב, (13 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.