1. לפניי תביעה לפיצוי בגין פגיעה בפרטיות מכח חוק הגנת הפרטיות התשנ"א-1981.

תמצית טענות התובע:

1. כעולה מכתב התביעה, הנתבעת הינה מורה ורכזת בבית הספר "עציון בקריית מלאכי" בו עבד גם התובע עד לתאריך 31/6/16 אז הועבר לבית ספר אחר בעיר. באוגוסט 2015 הגיש התובע תלונה למשרד החינוך על התנכלות ואיומים מצד מנהל בית הספר. בהמשך, סבר התובע כי סגנית מנהל, הגב' גרדי, שותפה בסתר להתנהלות זו.

עוד עולה מכתב התביעה כי התובע פנה פעמיים אל הנתבעת על מנת לברר האם היא יודעת מי שותף להתנכלויות ומדוע מתנכלים לו והנתבעת השיבה כי היא מבקשת לא להיות מעורבת.

לאחר שהתובע זומן לשימוע במשרד החינוך ופורטו בפניו טענות המנהל לרבות הטענה כי פנה למורי בבית הספר והחתים אותם על עצומה להדחת המנהל, החליט התובע, להגנתו, לפנות לכל המורים הרלוונטיים על מנת להחתימם, במטרה להזים את הטענה.

התובע פנה בעניין זה לנתבעת ביום 18/5/16.

ביום 31/8/16, לטענת התובע, הסגנית, גב' גרדי הוציאה את שם התובע רעה בפני המורים ומאז השתנה היחס של המורים כלפי התובע והנתבעת לא ענתה עוד לשיחות טלפון ממנו.

ביום 24/6/18 התובע שלח הודעת מייל לנתבעת ולשתי מורות נוספות מאחר ושלשתן גילו מרחק מהתובע מאז היוודע להן על הסכסוך והתובע חשש שנחשפו לטענות שקריות נגדו וביקש לטהר את שמו ולהציג את טענותיו.

בהודעה התבקשו המורות שלא להעביר את תוכן ההודעה לאחרים ולא לפנות לרעייתו בכל עניין הקשור לסכסוך.

1. כבר ביום 25/6/18 הבין התובע כי הודעת המייל הועברה לגורם נוסף ופנה אל המורות בעניין זה. הנתבעת לא השיבה לפנייתו. בהמשך, בתאריך 25/11/18 בפגישת גישור עם הסגנית, פנה התובע שוב אל הנתבעת וזו הכחישה כי הבעירה את הודעת המייל. בתאריך 9/7/19 ביקש התובע לברר שוב עם הנתבעת אודות העברת המייל והנתבעת הכחישה כי העבירה את הודעת המייל לגורם אחר.

בחודש ספטמבר 2019 נוכח התובע לדעת כי המייל הועבר על ידי הנתבעת לסגנית מיד עם קבלתו. התובע פנה אל הנתבעת אך זו המשיכה בהכחשה.

לטענת התובע, הנתבעת פעלה בכוונה ובזדון וגרמה לצער ולעגמת נפש רבה לו ולרעייתו.

תמצית טענות הנתבעת:

1. לטענת הנתבעת, התובע הועבר על פי החלטת משרד החינוך מבית הספר בו לימד, ערער וערעורו נדחה. מאז פעל התובע תוך יצירת מחול שדים וגרימת עגמת נפש רבה לאנשי צוות בית הספר, הגיש תביעות וסירב להשלים עם ההחלטה בעניינו.

הנתבעת אינה מכחישה כי העבירה את הודעת המייל לסגנית מנהל, הגב' גרדי, וטוענת כי הדבר נעשה שלא במטרה לפגוע אלא על מנת שתפעל לשים קץ להתנהלות התובע ותעביר את העניין לטיפול הסתדרות המורים.

הנתבעת מדגישה כי התובע הוא שבחר לוותר על צנעת הפרט עת יזם את משלוח ההודעה אליה ולשתי מורות נוספות וכעבור מספר ימים העביר הודעה דומה שכללה גם מידע אישי אודות רעייתו בתפוצה של לא פחות מ-27 מורים.

דיון והכרעה:

1. סעיף 2(5) לחוק קובע כי "העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב" יכולה להוות פגיעה בפרטיות.

(תיקו

1. עיון בהודעת הדואר האלקטרוני מושא התביעה מלמד כי התובע מפורטות בה הטענות אשר הועלו כלפיו על ידי אנשי צוות שונים, חששו מיחסיו עם מורי בית הספר, פירוט הפניות שבוצעו לרעייתו על ידי גורמים שונים בניסיון להשפיע עליו לחזור בו מהתביעות שהגיש, מידע אודות התלונה העתידה להיות מוגשת נגדו בגין הטרדה מינית ובקשתו לשפוטו לכף זכות.
2. הנתבעת העידה כי הודעה בעלת תוכן דומה הכולל, בנוסף, מידע אישי אודות רעיית התובע הועברה על ידו כעבור מספר ימים למספר רב של מורים כך שכלל לא מדובר במכתב "שלא נועד לפרסום". מבלי להידרש להשוואה מדוקדקת בין שתי ההודעות, שאף השנייה מבניהן כוללת בקשה להימנע מפרסומה, נראה כי למצער, חלק מההודעה, עלול להוות פרסום אסור כהגדרתו בסעיף 5(2) לחוק.
3. עם זאת, לאחר ששמעתי בהרחבה את הטענות הצדדים, נחה דעתי כי עומדת לנתבעת ההגנה המעוגנת בסעיף 18(2)(ג) לחוק הקובע כי במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם:

הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

אשר לנטל ההוכחה של ההגנה, קובע החוק בסעיף 20(א) כי מקום בו הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף 18(2) ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב".

1. הנתבעת העידה כי בתקופה שהתובע עבד עמה "הוא היה רודף אחרי שאחתום לו על דברים, כל הסיפור בינו לבין המנהל ובין הסגנית לא קשור אלי ... התקשר אלי לבית ולטלפון בלי הפסקה, שלח לי מיילים". עוד העידה הנתבעת כי "מטרת שליחת המייל היתה במטרה נקיה לחלוטין, להפסיק את ההטרדות האלו".

תמיכה בגרסת הנתבעת, ניתן למצוא בטענות התובע עצמו כפי שפורטו בכתב התביעה מהן עולה כי כבר עם פנייתו אל הנתבעת בחודש מאי 2016, היא ביקשה שלא להיות מעורבת בסכסוך בינו לבין גורמים נוספים. עותק מההודעה ובה כותבת הנתבעת "זה עניין שלך עם המנהל. אתה לא צריך לערב בזה אותי ואת צוות המורים. זה גורם לדיבורים ואוירה לא נעימה" צורפה על ידי התובע לכתב התביעה.

חרף תשובה זו, המשיך התובע לפנות אל, כעולה מכתב התביעה והנתבעת "לא ענתה לו לשיחות טלפון" (סעיף 7 לכתב התביעה).

במילים אחרות, על פי גרסת התובע עצמו, הוא פנה אל הנתבעת בקשה לסכסוך בינו לבין הנהלת בית הספר ועל אף בקשת הנתבעת שלא להיות מעורבת, המשיך ופנה אליה בשיחות טלפון.

יתירה מזו, בהתעלם מבקשת הנתבעת שלא לערבה בענייניו של התובע מול הנהלת בית הספר ועל אף שלא ענתה לשיחותיו, שלח התובע אל הנתבעת בחודש יוני 2018 הודעת מייל – מושא תביעה זו – אשר הועבר על ידי לסגנית המנהלת.

1. מבלי להידרש לתיאור הנתבעת את התנהלות התובע כלפיה - אשר הייתה עקבית וכלל לא נסתרה בחקירתה הנגדית - ובוודאי מבלי להידרש להתנהלותו כלפי מורים נוספים ולראיות אשר הוצגו על ידו בעניין זה, הרי שדי בגרסת התובע עצמו כדי לקבוע כי הוא התעלם מרצונה הברור והחד משמעי של הנתבעת להרחיק את עצמה מהסכסוך ההולך ומעמיק בינו לבין הנהלת בית הספר ומורות נוספות והמשיך לפנות אליה בעניין זה כאשר כחלק מהפניות, נשלחה על ידו אותה הודעת מייל העומדת בבסיס התביעה.
2. לאור האמור, הרי שהנני מקבלת את טענת הנתבעת כי מטרת העברת המייל אשר נשלח אליה בניגוד לרצונה, הייתה להשיב לעצמה את שלוות חייה ולשים קץ לפניות התובע, למצער, אליה.

תמיכה בטענה זו הנני מוצאת במכתב מהסתדרות המורים סניף אשקלון הנושא לאריך 28/6/18 ובו התבקש צוות המורים "לא לקיים כל דיאלוג עם זהר דהרי" והתובע התבקש "להקפיד לא לפנות למורות ב"עציון" בכל דרך שקיימת ... בסוגיות הקשורות לעבודתו בעבר" וזאת "הואיל וחלק מהצוות חש אי נוחות בעקבות שיחות / מיילים שנשלחו אליהם". תוכן המכתב עולה בקנה אחד עם טענת הנתבעת כי השימוש שנעשה בהודעת המייל אשר הועברה על ידה לסגנית המנהלת נועד, בסופו של יום, לשים קץ לפניותיו של התובע.

ויודגש שוב, הודעת מייל מושא התביעה הועברה על ידי התובע לנתבעת לאחר שהתבקש מפורשות לחדול מלערב אותה בענייניו ולאחר שאף לשיטתו, הנתבעת לא השיבה לשיחות טלפון ממנו ובכך הבהירה גם בהתנהגות את אי רוצנה להיות מעורבת בסכסוך שלא לה.

1. בנסיבות אלו, הנני מקבלת את טענת הנתבעת כי הפנייה אל סגנית המנהלת בוצעה על מנת לשמור על עניינה אישי כשר ולשים קץ לפניות התובע.
2. לא זו אף זו, אותה הודעת מייל העלולה להוות פגיעה בפרטיות, לא פורסמה על ידי הנתבעת ברבים ולא הועברה לרשימת תפוצה כזו או אחרת. כל שעשתה הנתבעת היא להעביר את ההודעה לממונה עליה - התנהלות שלא חרגה מתחום הסביר שהייתה בה פגיעה מינימלית בפרטיות התובע אשר, כאמור, יזם את הפנייה אל הנתבעת, בניגוד לרצונה.
3. משכך, הנני סבורה כי עומדת לנתבעת חזקת תום הלב אותה לא עלה בידי התובע לסתור. עיינתי בתמלילי השיחות אשר הוקלטו על ידי התובע שאף הן בוצעו ביוזמתו ולא מצאתי בהן כדי ללמוד על התנהלות בזדון ובכוונה לפגוע מצד הנתבעת. משכך, הרי שלא נותר אלא לקבוע כי דין תביעת התובע להידחות.
4. ביתר טענות התובע לא מצאתי ממש ואף אינני נדרשת לטענות באשר לנזק שנגרם לרעייתו שאינה התובעת בתביעה זו.
5. סוף דבר, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין ניהול הליך זה בסך 500 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"א, 06 מאי 2021, בהעדר הצדדים.