בפני בקשת ארכה להגשת תצהיר מטעם התובע.

התובע החל בהבאת ראיותיו ביום 21.2.22, שאז הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן תיק מוצגים.

ביום 8.3.22 הוגש למזכירות בית המשפט דיסק און קי, כחלק מתצהיר העדות הראשית.

ביום 15.3.22 הוגשה בקשה להגשת תמונות נוספות מטעם התובע שאושרה.

באותו יום 15.3.22 הוגשה גם בקשה מטעם התובע לזמן את מר ויקטור קורפ, שאין ביכולתו לתת תצהיר. בהחלטה מיום 17.3.22 התבקש התובע לפעול על פי החלטות קודמות של בית המשפט לפיהן בבקשה לזימון עדים שלא ניתן לקבל מהם תצהיר, יש לפרט את פרטי העדים, את הסיבה למניעות ואת הנסיונות שנעשו לקבל תצהיר מהעדים כולל תמצית עדותם הצפויה. כיוון שהתובע לא פירט את כל אלה, וכן בקשתו הוגשה באיחור- שכן היה עליו לעשות זאת יחד עם הגשת תצהירו ביום 21.2.22, ולפנים משורת הדין, ניתנה לתובע האפשרות להגיש בקשתו מחדש לרבות הפירוט הנדרש.

ביום 3.4.22 צרף התובע מוצגים נוספים לתיק המוצגים שלו.

ביום 7.4.22 ביקש התובע מחדש את בקשתו לזמן את מר ויקטור קורפ ופירט את הנסיבות בגינן העד לא יכול לתת עדות בתצהיר וביום 8.4.22 ניתנה החלטה לפיה ויקטור קורפ יזומן.

ביום 10.4.22 הגישה הנתבעת תיק מוצגים מטעמה.

היום, 25.4.22 הגיש התובע בקשה לצרף תצהיר נוסף של עד נוסף מן הטעם שלאחרונה התברר לתובע כי באפשרותו לזמן עד נוסף להוכחת תביעתו.

כל עוד בקשות הארכה לא פגעו בזכויותיה הדיוניות של הנתבעת, ניתן היה להיעתר להן, גם לפנים משורת הדין, אולם משהוגשו ראיות הנתבעת, בקשת הארכה של התובע, מבקשת למעשה להפוך את סדר הבאת הראיות, גם אם לא לכך התכוון התובע בבקשתו האחרונה מהיום.

לאור האמור, תגיב הנתבעת לבקשת התובע עד יום 9.5.22 .

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשפ"ב, 25 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.