1. בפניי בקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח הלאומי, בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975.
2. עסקינן בתאונת דרכים מיום 01.05.18 בה נפגע התובע. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה ונקבעה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הפגיעה בכתף שמאל ו- 5% בגין פגיעה בעמ"ש מותני.

טענות המבקשת

1. הקביעה בנוגע לנכות בעמ"ש המותני לא נתמכת בממצאים קליניים בבדיקת הועדה ומתעלמת מנכות קיימת עקב תאונה קודמת מחודש 08/15, במסגרתה נקבעו כבר לתובע 10% נכות ע"י המל"ל בגין פגיעה בעמ"ש. אומנם, התובע הצהיר בנוגע לתאונה הקודמת ומצבו הרפואי גם בפני הועדה, והועדה אף קבעה כי יש להתייחס לעברו הרפואי, אך בהמשך נשכחו הדברים ונכותו הקודמת לא מוזכרת. בחינת המסמכים הרפואיים מלמדת כי תלונות על כאבי גב נמוגות ימים אחדים אחרי התאונה ועיקר התלונות מתייחסות לכאבי צוואר וכתף שמאל. כך, במסמכי התביעה שהגיש למל"ל. כך, בוועדת הערר נטען ע"י ב"כ התובע בדבר העדר עבר בגב תחתון. התייחסות הועדה לפגיעה בגב מהווה חריגה מסמכותה ופגם בהתנהלותה כאשר לא הוצהרה כלל פגיעה כאמור על ידי התובע והדברים לא הובאו בחשבון על ידי ועדת הערר. לא נערכה בדיקה של הגב על ידי הועדה ופרק הבדיקה מתייחס לצוואר וכתף בלבד ובהתאם אין כל בסיס לקביעה בדבר בגבלה קלה בחלק מטווחי התנועה. פרוטוקול הועדה אינו משקף את הלך מחשבתם של הרופאים בהעדר כל בדיקה או ממצא קליני בנוגע לגב ובהעדר התייחסות לנכות קודמת. מדובר במקרה חריג בו הדין מכיר בסמכות לאפשר הבאת ראיות לסתור.

טענות המשיב

1. נימוקי הבקשה אינם חוצים את רף המקרים החריגים או הנסיבות יוצאות הדופן - הוצג תיעוד בנוגע לתלונות הקשורות בגב לאחר התאונה והפגיעה בגב הוכרה על ידי המל"ל, פרוטוקול הועדה מתייחס לממצאים קליניים, הועדה התייחסה למצב רפואי קודם באופן מפורש ועמד בפניה מלוא התיעוד הרפואי של התובע, לרבות, תיק התאונה משנת 2015. אין מדובר במקרה החריג אשר מצדיק היענות לבקשה.

דיון והכרעה

1. על פי הפסיקה, מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, נעשה בנסיבות יוצאות דופן וחריגות. כך, למשל, ניתן היתר להביא ראיות לסתור מקום שנתגלה פגם מהותי שנפל בהליך שהתנהל בפני ועדת המל"ל דוגמת תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי (ר' בר"ע 721/85 סלע נ' פתייה פד"י ל"ט(4) 839; בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ פד"י ל"ט (4) 509).
2. לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול המסמכים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
3. מרבית טענות המבקשת אין בהן די לשם קבלת הבקשה - כך, דבר העבר הרפואי של התובע הונח בפני הועדה הרפואית והועדה אף קבעה בפרק הסיכום כי יש להתייחס לעבר הרפואי בגב. כך, פרוטוקול הועדה מלמד כי בוצעה בדיקה של הגב. כך, גם המבקשת מאשרת כי התובע התלונן בסמוך לתאונה על כאבים בגב תחתון. אומנם, בטופס התביעה הדברים לא מצוינים. אולם, בפרוטוקול הועדה ובמסמכים הרפואיים מצוינות התלונות במפורש.
4. הקושי המרכזי העומד לחובת התובע היא הדיון בפניי ועדת הערר והחלטתה.
5. בפרוטוקול הדיון נרשם מפי ב"כ התובע כי המשיב נעדר עבר רפואי בנוגע לגב תחתון. בהמשך נקבע בהחלטת ועדת הערר - "מבחינת ע.ש. מותני – אין עבר. נכותו בשיעור 5% לפי סעיף 37(7)א במחציתו". קביעה זו של ועדת הערר, אשר מאשרת את אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הועדה הרפואית, מבלי התייחסות כלל לעברו של המשיב ותוך קביעה כי אחוזי הנכות ניתנים בהתחשב בהעדר עבר, מעוררת ספק בנוגע לנכות שנקבעה ובנוגע לשאלה אם התייחסה גם הועדה הרפואית לעבר הרפואי במסגרת קביעתה.
6. בהקשר זה נזכיר כי אף שהייתה התייחסות בפרוטוקול הועדה הרפואית לעבר רפואי, לא נכללה התייחסות נוספת במסגרת קביעת דרגת הנכות בהקשר זה.
7. בנסיבות אלה, בשים לב לספקות שמתעוררים סביב החלטת הועדה, שלא ניתנים לליבון בדרכים הקיימות במסלול הרגיל לפי חוק הפלת"ד, לרבות שאלות הבהרה וחקירת המומחה, נראה שאין מנוס מקבלת הבקשה ומתן היתר להביא ראיות לסתור.
8. על פי הפסיקה יש מקום להיעתר לבקשה דנן כאשר קיים עבר רפואי רלבנטי אך הוועדה לא התייחסה להשפעות אפשריות של עבר זה לסוגית הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הרפואי (ר' רע"א 5608/90 קורנהיל חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי פ"ד מו(2) 107 (1992); רע"א 4482/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך פ"ד מט(5) 198 (1995)). כאן, אומנם, המצב הרפואי הקודם היה מונח בפני הועדה, אך לא בפני ועדת הערר. כאמור, לא ברור כלל אם העבר נלקח בחשבון בקביעת הועדה, ודאי בהתייחס לועדת הערר. הפסיקה גם קובעת כי כאשר מתעוררים ספקות באשר לקביעות הוועדה הכף תיטה לבירורם נוכח תכליתו הראשונית של כל הליך שיפוטי, ובהתייחס לסעיף 6ב לחוק הפלת"ד נקבע כי יש "לפרשו ולעשות בו שימוש באופן שיסייע לחשיפת האמת ולכך שהצדק ייעשה וייראה ולא באופן שיהיו ויישארו ספקות בכך. לעולם יש לזכור כי ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת" (רע"א 14825-07-10 קורט ואח' נגד סחורי ואח' (פורסם בנבו) והאסמכתאות שם).

סיכום

1. לאור האמור אני מקבל את הבקשה ומאשר לנתבעת להביא ראיות לסתור בנוגע לנכות שנקבעה על ידי הועדה הרפואית במל"ל וזאת בנוגע לנכות הקשורה בעמ"ש מותני בלבד.
2. מאחר ואין להעביר למומחה את דוח הוועדה הרפואית שאליו מתייחסת הבקשה או כל דוח או מסמך אחר האסור בהמצאה למומחים מטעם בית המשפט בתביעות פלת"ד, ימונה על ידי מומחה בתחום האורטופדי בהחלטה נוספת.
3. אני מורה כי הנתבעת תישא, כמימון ביניים, בשכ"ט המומחה.
4. בנסיבות דנן, לאור מהות ההליך וקבלת הבקשה, אין צו להוצאות הבקשה.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשפ"א, 07 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.