17 אוקטובר 2020

לפני:

כב' הרשמת סימה קרמר

החלטה

1. לפניי בקשת התובע לפטור מתשלום אגרה בסך 1,700 ₪ בגין תביעה שהגיש כנגד הנתבע לתשלום שכר וזכויות סוציאליות אשר לטענתו הנתבע חייב לו, בעקבות יחסי עבודה עמו וסיומם (להלן: "התביעה").
2. בבקשתו, טען התובע, כי אין ביכולתו לשלם את האגרה בשל מצב כלכלי קשה היות והוא מתקיים מקצבאות זקנה ונכות מהמוסד לביטוח לאומי בלבד (להלן: "הבקשה"). התובע הסיף, כי אין בבעלותו דירה וכי הוא בעלים של רכב מסוג מיצובישי משנת 2017. בתמיכה לבקשתו אימת את הבקשה בתצהיר וצירף דפי חשבון של שתי חשבונות בנק לששת החודשים האחרונים, רישיון רכב וכן מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, טען כי לתביעתו סיכוי טוב להתקבל וצירף אסמכתא על ביטול המחאות שהנתבע מסר לו לכאורה על חשבון שכר עבודה.
3. הנתבע מתנגד לבקשה. הוא מצביע על הפקדות המתבצעות לחשבונות הבנק המופיעות בדפי החשבון בנוסף לתשלומים המבוצעים ע"י המוסד לביטוח לאומי, זאת בניגוד להצהרת התובע כי אין לו הכנסה אחרת מלבד מקצבאות של הביטוח הלאומי. לטענתו, הכנסתו של התובע מגיעה לכ – 11,200 ₪ לחודש והוא צירף פרסום לפיו לרכבו של התובע שווי שוק של לפחות 40,000 ₪ ועל כן, אין מקום לפטור אותו מתשלום אגרה. כן הביא הנתבע טענות מדוע דינה של התביעה להידחות על הסף ולגופו של עניין.
4. בתשובת התובע לתגובת הנתבע נטען, כי רכש את הרכב ב – 36 תשלומים של 1,120 ₪ כל חודש. באשר לתנועות בחשבונות התובע הסביר, כי הוא ואשתו מעבירים ביניהם כספים לצורך תשלום הוצאותיהם ומסיבה זו רואים הפקדות בחשבונותיהם. כמו כן, חברת "בשן" מחזירה לו חוב בסך 9,000 ₪ בתשעה תשלומים, כל אחד בסך 1,000 ₪. בתשובתו הבהיר, כי ממוצע הכנסותיו החודשיות עומד על כ – 6,000 ₪ וכי הוא חיי בצניעות.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בבקשה, בתגובת הנתבע ובתשובת התובע, בכלל הנספחים אשר הוגשו על-ידי התובע וביתר המסמכים בתיק נחה דעתי, כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, כפי שיפורט להלן.
2. בקשה לפטור מאגרה נבחנת לאור ההוראות שנקבעו במסגרת תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008 (להלן: התקנות). יאמר כבר עתה, כי עפ"י תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשכ"ט - 1969, פטור מאגרה ניתן למדינה, למוסד לביטוח לאומי, לאפוטרופוס הכללי או לבעל דין המיוצג ע"י עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שרות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו (ר' תקנה 3 לתקנות). עם זאת, תקנה 12 קובעת:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)".

מעיון בחומר המונח בפניי, לרבות במסמכים אשר הוצגו מטעם התובע שוכנעתי, כי התובע לא הצליח להרים את הנטל להוכיח, לפחות לכאורה, כי הינו חסר יכולת לשלם את האגרה המתחייבת בתיק.

1. ראשית, לא עולה בבירור מהתצהיר, כי התובע חסר יכולת כלכלית בהתאם לתנאיי התקנות. כך, לא ניתן להבין מתצהירו אם הדברים הרשומים בו כוללים את אשתו או לא. כמו כן, הוא לא מילא את סעיפים 4-7 העוסקים במקורות הכנסה באופן מלא כך שלכאורה עולה, כי הכנסתם היחידה של בני הזוג היא בסך 2,800 ₪ מגמלה וקצבת נכות. עם זאת, בתשובתו הבהיר התובע, כי הכנסתו הממוצעת עומדת על 6,000 ₪.

בהצטרף לכך שבבעלותו רכב יחסית חדש ובשים לב לכך ששתי חשבונות הבנק שלו מצויות ביתרת זכות באופן קבוע, מדובר בהכנסה אשר אינה נמוכה באופן חריג עד כדי הצדקת מתן פטור מתשלום אגרה חד-פעמית בסך 1,700 ₪.

בשולי הדברים אוסיף, כי בעלות בנכסים מקימה חזקה לפיה קיימת יכולת כלכלית שכן אין לבסס את הבדיקה על נכסים נזילים בלבד. כמו כן, התובע לא צירף פירט אודות הוצאותיו ויש לזקוף מחדל זה לחובתו.

1. שנית, עולה אי-בהירות לגבי מקורות הכנסותיו של התובע. הוא אמנם הסביר את ההמחאה בסך 10,000 ₪ אשר הופקדה באחת החשבונות בכך שמדובר במחאה של חמתו כאשר המזומן נמשך מיד לאחר מכן ושימש את חמתו לתשלום שכר המטפלת שלה אך לא הובאה כל ראיה לכך והדבר לא הוזכר בתצהיר. זאת ועוד, מעבר להכחשה כללית, התובע לא נתן כל הסבר להכנסות בגין "משכורת" המופיעות בחשבון אחד, ולהפקדות במזומן או המחאה התכופות בסכומים משתנים בחשבון השני. זאת ועוד, לא מצאתי כי קיימת הלימה בין מועדי משיכות והפקדות בשתי החשבונות על אף טענת התובע כי התנועות בחשבונות נובעות מהעברות ביניהם, זאת לצד העובדה כי לא הוסבר הצורך בהעברות כאלה לצורך תשלום הוצאות קבועות על-ידי בני זוג החיים יחד.

התובע ציין, כי הוא אמור לקבל תשלום בסך 1,000 ₪ כל חודש במשך תשעה חודשים מחברת "בשן" אך לא פירט תחילת וסיום התשלומים ולא הצביע על שורות בגין תשלומים אלה בדפי החשבון. בדומה, התובע הסביר כי הראל משלמת לו 4,000 ₪ בשישה תשלומים אך לא ציין את תאריכי ההפקדות ולא נמצאו העברות בנקאיות בגובה כ – 666 ₪ בדפי החשבון שצורפו. עולה אם כן, כי אין בפירוט המובא בתשובתו כדי להסביר את ההפקדות המופיעות בדפי החשבון כאשר בהתאם לפסיקה, מוטל על מבקש הפטור להציג את כל המידע הרלבנטי במלואו (ראו: רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, מיום  8/11/07 וכן בש"א 128/89 מצא נ' מצא, ניתן ביום 29/5/89).

1. שלישית, התובע לא התייחס ליכולתו או לניסיונותיו לקבל הלוואה ממוסדות בנקאיים, להיעזר בבני משפתחו לשם תשלום האגרה או לנצל מסגרת אשראי (ר' רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתנה ביום 21.9.2010, בסעיף 10 להחלטה). על כן, לא שוכנעתי, כי התובע הגיע ל"מוצא אחרון ויחידי" כדרישת הפסיקה לצורך קבלת הבקשה (וראו: בש"א 9814/00 ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ (ניתן ביום 3.5.01)).
2. משהתובע אינו עומד בדרישה להוכיח העדר יכולת כלכלית ברמה הנדרשת לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה, מתייתר הצורך לדון בשאלת סיכויי ההליך והבקשה נדחית.
3. יחד עם זאת, כדי להקל על התובע אני מתירה לו לשלם את האגרה בשלושה תשלומים שווים, רצופים ועוקבים, כאשר התשלום הראשון ישולם תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח לתובע שוברים מתאימים לתשלום ותעקוב אחר תשלומם.

לא יבוצע תשלום במועד, יובא התיק לעיוני לשקילת מחיקת התביעה, אף ללא התראה.

1. לאור התוצאה, משאין התובע מיוצג וכדי לא להכביד עליו יתר על המידה החלטתי שכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"א, (17 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.