בדיון מהיר [ערוך בהתאם לסעיף 82 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018]

סוג התביעה ומהות הסעדים הנתבעים:

תביעה כספית-חוזית על סך של 37,107 ₪ שהוגשה מלכתחילה כתביעה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, לקבלת דמי פרמיה בגין שירותי ביטוח.

תיאור הצדדים המעורבים:

התובעת היא תאגיד העוסק במתן שירותי ביטוח. הנתבעת היא תאגיד העוסק בעיקר בתחום תאורת שטח, פריסת תשתיות לאירועים והצבת גנרטורים. בין הצדדים התנהל משא ומתן לקבלת שירותי ביטוח ביחס לעסקה של הנתבעת.

טענות הצדדים:

הצדדים חלוקים בשאלה האם נכרת ביניהם חוזה ביטוח.

ההכרעה:

יש לדחות את התביעה, וזאת משהתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה לכך שנכרת בין הצדדים חוזה ביטוח.

תמצית הנימוקים:

1. על כריתת חוזה הביטוח חלים דיני הכריתה הכלליים הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, כאשר יש לבחון אם יש בהצעה העדה על גמירת-דעת, ואם ההצעה מסוימת דיה כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה. גם הקיבול צריך להעיד על גמירת הדעת להתקשר בחוזה עם המציע על-פי ההצעה. חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 אינו קובע מפורשות הגדרה מיוחדת של חוזה ביטוח, המפרטת את מרכיביו השונים. יחד עם זאת יש ללמוד מסעיף 1 לחוק כי בין המרכיבים המהותיים הנדרשים נמנית קביעת דמי הביטוח [ראו ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פ''ד מה(2) 811].
2. רבותינו דרשו - show me the money [ראו ט' קרוז, וק' ב' גודינג ג'וניור, Jerry Maguire, 1986] ברם התובעת לא עמדה בנטל הבאת הראיות ואף לא בנטל השכנוע לכך שהצעת הביטוח הייתה מסוימת דיה בהיבט של קביעת דמי הביטוח, ולכך שהתהווה קיבול המעיד על גמירת דעת. כל זאת בשים לב הן לכך שהמדובר היה בתפירת פוליסה מורכבת [ראו עדות העד בסטיאנס מטעם התובעת בעמ' 8 לפרוטוקול מיום 3.5.21 - להלן – "הפרוטוקול", שורות 7-11] ובהצעת ביטוח שהצדדים לא התייחסו אליה כ"כזה ראה וקדש" אלא נוהל לגביה משא ומתן במשך חודשים רבים, והן לכך שהעד מטעם התובעת מר עומר קדוש הודה כי ההתכתבויות בין הצדדים עד לחודש דצמבר 2018 איננן מלמדות על "סגירה עם הנתבעת", כי אין בידי התובעת מסמך כלשהו עליו חתומה הנתבעת המפרט את כל תנאי הפוליסה, כי בפרקטיקה התובעת מתייחסת לטופס ההצעה עליו חתמה הנתבעת בחודש פברואר 2019, שאף הוא אינו כולל קביעת דמי ביטוח, רק כבקשה לקבלת הצעה מהתובעת, וכי אין לו מושג מה היו הדרישות של הנתבעת ביחס להיקף דמי הביטוח הכוללים [ראו עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 8-32, עמ' 6, שורות 10-11, וכן עדותה הרעועה הדומה של הגב' סיוון חזן בעמ' 11, שורות 1-30]. כל זאת שעה שהרושם מההתכתבויות מר בסטיאנס עם נציג הנתבעת מר נחום פז מסוף חודש מרץ 2020 הינו כי הצדדים טרם הגיעו לעמק השווה ביחס לעניין ה"31% דמים" [וראו הסברו של מר פז לעניין זה בעמ' 13 לפרוטוקול, שורות 16-24], וחרף זאת, כעולה מההתכתבויות בין נציגי התובעת ובין עצמם שצורפו לתצהיר מר עומר קדוש החליטו הללו "לשחרר את הפוליסות עם 31% דמים" לאחר שיח פנימי ביניהם שאינו משכנע יותר מאשר: "לעצמי אני אומר בדרך שגם מזה עוד נצטרך להיגמל, עצמי עונה לי בהגיענו אז נתחיל כל יום להתעמל" [ראו טרמינל לומינלט, מ' אריאל, מתוך "שירי חג ומועד ונופל", 1978]
3. אם לא די בכך הודה מר עומר קדוש מטעם התובעת כי הנתבעת כלל לא הייתה מבוטחת במהלך החודשים פברואר-מרץ, הנכללים בדרישת התשלום, וזאת משום שכתב הכיסוי על פי הפוליסה יצא רק בחודש אפריל 2019 [ראו עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 10-21].

התוצאה:

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת בתוך 30 ימים שכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ₪.

5129371

;

ניתן היום, י"ב תמוז תשפ"א, 22 יוני 2021, בהעדר הצדדים.