לפניי שני הליכים מטעם שני נושים שונים שעניינם בקשה למתן צו פתיחת הליכים ביחס ליחיד, שהינו עורך דין ומייצג את עצמו. במסגרת ההליך מטעם מר מימון, שהוא ההליך המוקדם מבין השניים, לא מילא היחיד אחר החלטת בית המשפט ולא הגיש תגובה לבקשה. בבוקרו של יום הדיון שהיה קבוע בהליך (6.9.2020), הגיש היחיד בקשה לדחיית מועד דיון מחמת למחלה. לבקשה לא צורף אישור רפואי כלשהו. בהחלטתי מאותו היום נעתרתי לבקשה, תוך שהוריתי ליחיד להגיש אישור רפואי מתאים. גם החלטה זו לא קוימה על ידי היחיד. לא למותר לציין כי מאחר שבקשת הדחייה הוגשה רק בבוקר יום הדיון, מר מימון ובא כוחו לא ידעו על הדחייה ועל כן התייצבו לשווא בבית המשפט.

גם במסגרת ההליך מטעם בנק הפועלים לא הגיש היחיד תגובה כפי שהורה בית המשפט. תחת זאת, ביום 16.9.2020 הגישו הצדדים, במסגרת אותו הליך, בקשה משותפת למחיקת ההליך לאור הסדרת החוב. עם הגשת תגובת הממונה לבקשת המחיקה, התברר לראשונה שכנגד היחיד תלויים ועומדים שני הליכים מטעם שני נושים שונים. משכך, הוריתי כי שני ההליכים יאוחדו וכי ייקבע דיון משותף בשניהם. בבוקרו של יום הדיון (2.11.2020) הגיש היחיד, פעם נוספת, בקשה לדחיית מועד הדיון מחמת מחלה. זו הפעם צורף אישור רפואי (למען שלמות התמונה יצוין כי ביני לביני נדחה הדיון מסיבות שאינן ממין העניין). גם הפעם נעתרתי לבקשה, ודחיתי את הדיון ליום 9.11.2020 בשעה 12:50. בעקבות בקשה לשינוי שעת הדיון שהוגשה מטעם בא כוחו של מר מימון, עוד באותו היום – 2.11.2020 - נתתי החלטה נוספת שבה הוקדם הדיון לשעה 8:30.

היחיד לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 9.11.2020. תחת זאת, באותו יום הגיש לבית המשפט הודעה בה ציין כי רק בבוקרו של יום 9.11.2020, עת נכנס למערכת נט המשפט על מנת להדפיס את המסמכים לקראת הדיון, גילה לראשונה שהדיון הוקדם לשעה 8:30, ובנסיבות אלה לא יכול היה להצייצב לדיון. הודעה זו - הכוללת טענות עובדתיות - לא נתמכה בתצהיר או באסמכתאות כלשהן; והיחיד אף לא ביקש קביעת מועד דיון חלופי.

על רקע השתלשלות האירועים אשר פורטה לעיל; והגם שלא נעלם מעיניי כי היחיד הוא עורך דין וכי למתן צו פתיחת הליכים עלולות להיות משמעויות בהקשר לעיסוקו זה - אני סבור אין מקום להמתין עוד ויש ליתן צו פתיחת הליכים, כפי בקשת מר מימון (ויצוין כי בא כוח בנק הפועלים ציין במסגרת הדיון כי בנסיבות שנוצרו, הבנק אינו מתנגד למתן הצו). לעניין זה הבאתי בחשבון את העובדה שכפי שציינה גם הממונה, הבקשה מגלה עילה למתן צו; כמו גם את העובדה שהיחיד בחר להתעלם מהחלטות בית המשפט ולהימנע מהגשה תגובה לגופו של עניין. אין לי אלא להניח, כי אילו היו ליחיד טענות טובות, היה מגיש תגובה ופורש בפני בית המשפט את טענותיו. לכך מתווסף המחדל שעניינו אי התייצבות לדיון. בעל דין אשר הדיון נדחה לבקשתו, בפעם השנייה, מחויב לעקוב אחר החלטות בית המשפט באשר למועד החדש אשר נקבע. ההחלטה להקדים את שעת הדיון ניתנה באותו היום שבו ניתנה ההחלטה הקובעת את מועד הדיון, ולא הובהר כיצד זה היה היחיד מודע להחלטה הראשונה אך לא להחלטה השנייה; מה גם שטענה עובדתית זו לא נתמכה בתצהיר או באסמכתאות. לאמור עד כה מתווספות התהיות העולות מכך שהיחיד פרע את חובו לבנק הפועלים והגיש בקשה משותפת עם הבנק למחיקת ההליך, שעה שהוא מודע לכך שתלוי ועומד נגדו הליך חדלות פירעון מקביל, ומבלי שהוא חושף זאת בפני בית המשפט. אף בא כוח הבנק ציין בדיון כי הבנק לא היה מודע להליך המקביל.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

(1) מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

(2) בהתאם להוראת סעיף 122 לחוק, עם מתן צו זה תהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד. בין היתר:

• בהתאם לסעיף 116(ג) לחוק (המפנה לסעיפים 106 ו-107 לחוק), תפעל הממונה לפרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ומתן אפשרות עיון בו.
• בהתאם להוראת סעיף 121(5) לחוק, הממונה תמנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו':הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו;
• בהתאם לסעיף 156 לחוק, הממונה תקבע את דמי המחיה שיוקצו ליחיד ואת סכום התשלום העיתי שישלם היחיד לטובת נושיו וכן את מועדי התשלום;
• ככל שהדבר רלוונטי: בהתאם לסעיף 179 לחוק, הממונה תורה על הקצבת סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות, וזאת עד להכרעת בית המשפט בעניין זה.

(3) עם מתן צו זה, לפי סעיף 121(3) לחוק –

(א) מוקפאים ההליכים כנגד היחיד ולא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד היחיד אלא באישור נותן הצו; כן, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד היחיד או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו;

(ב) מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על משכורתו של היחיד אצל המעסיק, או על גמלאות או קצבאות שלהן זכאי היחיד, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם היחיד אליו מופקדת משכורתו החודשית; למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה);

(ג) מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על היחיד במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של היחיד.

(4) הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן היחיד בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע לו על מתן הצו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה.

(5) מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם היחיד, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בניכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

(6) אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

(7) הגורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק נדרשים להעביר לנאמן, באמצעות הממונה, תוך 14 ימים, את המידע המפורט בתוספת הראשונה לחוק.

(8) עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על היחיד ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה:

(א) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(ב) עיכוב יציאת היחיד מהארץ; הגבלה זו מחליפה את צווי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו כנגד היחיד לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 או בהליך גביה אחר;

(ג) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(ד) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי;

(ה) הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

(9) היחיד רשאי לנהל חשבון בנק, בכפוף לתנאים הבאים:

(א) היחיד רשאי לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד ללא קבלת אשראי;

(ב) היחיד רשאי למשוך כספים שהופקדו לחשבון זה, ובלבד שכאמור לא תיווצר בו יתרת חובה;

(ג) בכפוף לאמור לעיל, היחיד רשאי לחתום על הרשאה לחיוב החשבון ולעשות שימוש בכרטיס בנק (כרטיס מגנטי) ובכרטיס לחיוב מידי (דביט) שניתן באמצעותם למשוך כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד ייתרת זכות;

(ד) חשבון זה לא ישמש בטוחה לחיוב כלשהו של היחיד כלפי צד ג'.

(10) על היחיד לעמוד בכל דרישות הדין, ובכלל זה:

(א) להתייצב בפני הנאמן או בית המשפט או הממונה, בכל עת שיידרש לכך, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין;

(ב) לשלם תשלום עיתי לטובת נושיו בסכום ובמועדים כפי שייקבעו על ידי הממונה;

(ג) להגיש לנאמן דו"ח על מצבו הכלכלי תוך 21 ימים, כאמור בסעיף 117 לחוק; להגיש דו"חות עיתיים על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, וכן דיווחים נוספים והכל לפי הוראות הדין, הממונה והנאמן; וככל שהדבר רלוונטי - לשלם לזכאי למזונות סכום כפי שייקבע על ידי הממונה, הכול עד להכרעת בית המשפט בעניין זה.

(11) לפי סעיף 138 לחוק –

(א) היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה לפי הנדרש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ויעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים;

(ב) היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו.

(12) הדיון בבקשה לצו לשיקום כלכלי יתקיים בבית משפט השלום בראשון לציון. המזכירות תקבע מועד מתאים ותמציא הזמנה לדיון לצדדים כולם.

מובהר, כי הסעד הזמני אשר ניתן על ידי ביום 9.8.2020 במסגרת חדל"פ 12235-08-20 יישאר בתוקפו כל עוד לא יוחלט אחרת.

ניתנה היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.