08 נובמבר 2021

לפני:

כב' השופט אורן שגב

החלטה

לפניי בקשת הנאשמת להורות על ביטול כתב האישום שהוגש נגדה מחמת פגמים לכאורה שנפלו בו ומחמת הגנה מן הצדק, וזאת בהתאם לסעיפים 149(3) ו- 129(10) לחסד"פ, בהתאמה.

1. כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום הכולל 4 עבירות: אי מסירת מידע בדבר סיכונים בניגוד לתקנה 2 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 (להלן – תקנות ארגון הפיקוח); אי מסירת תמצית מידע בכתב – בניגוד לתקנה 7(א) לתקנות ארגון הפיקוח; אי סימון ושילוט למכונה, בניגוד לתקנה 8 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה ואי צירוף הוראות הפעלה, אחזקה ובטיחות של המכונה בניגוד לתקנה 3 לתקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מתקנים וציוד), תשס"א-2001.
2. לטענת הנאשמת, עובדות כתב האישום מנוסחות באופן כללי ועמום, וזאת בניגוד להוראות סעיף 85 (4) לחסד"פ, הקובע כי כתב האישום יכלול את תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה ואפשר לבררם. כתב האישום עושה שימוש במילים כלליות, לא מפרט באיזה מועד התרחשו ההפרות הנטענות וביחס לאלו מכונות או באלו מרכזים רפואיים התקיימו העבירות לכאורה.
3. כך, בסעיף 2 לכתב האישום אינו מפרט את עובדות התלונה של העובד, אינו מפרט את מספר הזיהוי של המכונה, את סוגה, את המרכז הרפואי בו הופעלה ואת מועד ההפעלה לכאורה;
4. בסעיפים 3 ו- 4 לכתב האישום אין פירוט אילו פעולות ובאיזה רף היתה חובה על הנאשמת לבצע, לרבות מה יהווה "מידע עדכני", מה תכלול "תמצית בכתב", מהם הסיכונים עליהם מדובר ושאותם חובה לפרט ומה המקור החקיקתי אשר יוצר חובות קונקרטיות אלה לכאורה;
5. כך גם ביחס לסעיפים 5 ו- 6 לכתב האישום, שאינם מפרטים מהן אותן מכונות שהופעלו לכאורה בניגוד לדין.
6. ביחס להוראות האישום, הן מנוסחות באופן כללי ועמום ולא ניתן להבין לאיזו מההפרות המאשימה יחסה את סעיפי העונשין השונים ועל בסיס מה המאשימה מייחסת לנאשמת אחריות פלילית.
7. הנאשמת הוסיפה, כי דין כתב האישום להתבטל מחמת הגנה מן הצדק, שכן הוא הוגש כנגד הנאשמת ולא כנגד המרכזים הרפואיים והדבר מהווה אכיפה בררנית. בנוסף, לא הוגשו בעבר כתבי אישום בגין חלק מההפרות המיוחסות לנאשמת ולמיטב ידיעתה, לא הוגשו בישראל כתב אישום הכולל את סעיפים 3 ו- 8 לתקנות ארגון הפיקוח.
8. הנאשמת טענה, כי כתב האישום נוסח בהתאם להוראות הדין ובאופן ההולם את חומר הראיות המצוי בתיק, וזאת בהתאם להוראות סעיף 85 לחסד"פ ובאופן שמאפשר לנאשמת תמונה מספקת של העובדות שהתביעה מתעתדת להוכיח על מנת שתוכל להכין את הגנתה. היקפו של "סיפור המעשה" נתון לשק"ד של מנסח כתב האישום.
9. ביחס לסעיף 2 לכתב האישום, טענה המאשימה, כי קיימת תלונה מפורטת בדו"ח הביקור שהועבר לנאשמת, לפיה העובד מר טל סבג, חש ברע לאחר שנחשף לגז מסוג N2O, אשר נפלט ממכשירים שבאמצעותם מבצעים את הפרוצדורות הטכנולוגיות-רפואיות. משכך, הצגת התלונה כפי שהוצגה בכתב האישום מעניקה תמונה מספקת של העובדות שבכוונת המאשימה להוכיח, ובהתאם לדרישות הדין;
10. ביחס לסעיפים 3 ו- 4 לכתב האישום, המפורט בכתב האישום מתייחס לפעולות שטיבן ייעשה על פי המפורט בתקנות והמאשימה אינה צריכה ללמד את הנאשמת באמצעות ניסוח כתב האישום מהן הוראות הדין;
11. ביחס לסעיפים 5 ו- 6 פירוט מספר המכונה, סוגה והמרכז הרפואי שבו הופעלה אינם רלוונטיים לכתב האישום, שכן מטרת כתב האישום היא להעמיד את המסכת העובדתית שבגינה מיוחסות לה העבירות, שכן ברור כי מדובר במכונות שבאמצעותן תופעלו המערכות הטכנולוגיות אותן הנאשמת מייצרת ומספקת למרכזים רפואיים. מנכ"ל הנאשמת אף נחקר בעניין טרם הגשת כתב האישום ומסתבר כי מדובר במכונה הקרויה "קריו אבילציה".
12. באשר לטענת הגנה מן הצדק, כתב האישום הוגש כנגד הנאשמת מכוח הוראות סעיף 220 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, הקובע כי יראו את הבעלים של המכונה, כאילו הוא האחראי על המפעל לעניין עבירה לפי פקודה זו, ומכן אחריותה של הנאשמת. בענייננו, המכשור הרפואי הושאל ע"י הנאשמת למרכזים הרפואיים ולכן כתב האישום הוגש נגדה.
13. ביחס לטענה כי מדובר בסעיפי אישום שנדיר שמיוחסים בכתב אישום, מדובר בטענה כללית, ולא הוצגה כל ראשית לראיה לכך ואף לא ברור מה טיב הבדיקה שנערכה. זאת ועוד, הנאשמת לא הצביעה על אחרים שביצעו את העבירה ונתפסו, ואשר ביחס אליהם לא הוגש כתב אישום.

אשר להכרעתי

1. לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה, ולהלן טעמיי.
2. באשר לאופן ניסוח סעיפי האישום, סבורני, כי מאופן ניסוחם ולאור טענת המאשימה, לפיה קיים דו"ח בדיקה מפורט המצוי בידי הנאשמת, לא קיים חשש כי הגנת הנאשמת תיפגע בהיעדר יכולת לדעת בפני מה עליה להתגונן. סעיף 2 מספק פרטים מספקים ביחס תיאור העובדות המהוות את העבירה, וצודקת המאשימה בטענתה, כי אין היא נדרשת לצטט בכתב האישום את אותן פעולות שעל הנאשמת לנקוט בהן, כמפורט בתקנות ארגון הפיקוח.
3. סעיף 2 מפרט באופן מספק את הרקע העובדתי, לרבות פרטיו המלאים של העובד שנחשף, כך בהתאם למתואר בכתב האישום, לגז מסוג N2O והעובדה שלא מצויינים מספר הזיהוי של המכונה, סוגה או המרכז הרפואי בו הופעלה, אינם אינם פוגעים בהגנת הנאשמת, שעה שקיים בחומר החקירה, כך לטענת המאשימה שלא הוכחשה ע"י הנאשמת, דו"ח מפורט. חזקה על הנאשמת, כי היא יודעת היכן מועסק אצלה אותו עובד שהתלונן וקשה להלום את הטענה כי מדובר בטענות כלליות ועמומות.
4. באשר לטענת הגנה מן הצדק מסוג אכיפה בררנית, דין הטענה להידחות משום שאכן לא הוצגה כל ראשית ראיה לטענה ולעת הזו, מדובר בהשערות בלבד. מעבר לכך, נזכיר, כי בהתאם להלכת דואב [(עפ"א 16393-12-13, עפ"א 43130-02-14 מדינת ישראל נ' אלירן דואב (ניתן ביום 09.09.15)], ממילא השלב להעלות טענה מסוג אכיפה בררנית הוא בשלב הראיות, לאחר שהנאשמת תניח תשתית ראייתית ראשונית לטענתה. בשלב מקדמי זה, שעה שאין בפני בית הדין דבר זולת כתב האישום, אין אפשרות לדון בטענה זו, שכאמור לעיל, נטענה באופן סתמי וכללי.

אחרית דבר

1. הבקשה נדחית על שני חלקיה ואני מורה לנאשמת להגיש את תשובתה המפורטת בכתב לעובדות כתב האישום עד ליום 14.11.21.
2. בחלוף המועד ובהיעדר תשובה, אורה על העברת התיק לשמיעת ראיות, ללא מתן התראה נוספת, ותשומת לב הנאשמת מופנית להוראות סעיף 152(ב) לחסד"פ.
3. לעיוני למתן החלטה – 15.11.21.

ניתנה היום, ד' כסלו תשפ"ב, (08 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.