1. חד נס שיווק דרום 2015 בע"מ הגישה בקשה להסתלק מבקשת אישור תובענה ייצוגית שהגישה נגד נאייקס ריטייל בע"מ (להלן: "נאייקס"), פלא-קארד בע"מ (להלן: "פלא-קארד") וישראכרט בע"מ (להלן: "ישראכרט"). לכתב התשובה של נאייקס צורפה גם בקשת רשות להגשת הודעה לצד שלישי נגד שלושה - פלא-קארד, ישראכרט ושירותי בנק אוטומטיים בע"מ (להלן: "צד ג'" או "שב"א"), בקשה שאליה התייחסתי בהחלטה מיום 21.1.2021.

2. שתי טענות במרכז בקשת אישור התובענה הייצוגית, האחת, כי נאייקס גובה דמי טיפול בגובה של 4.5 ₪ מכל לקוח בלי לקבל את הסכמת לקוחותיה לגבייה מראש. השנייה נוגעת ל"פרצת אבטחה חמורה" במערכות המסופקות על ידי המשיבות לבתי עסק, להתנהלות רשלנית של המשיבות במקרים בהם חברת האשראי לא מאשרת עסקה שמבקש בית העסק להשלים. לטענת המבקשת, גם במקרים שהעסקה לא אושרה, מערכת האשראי מפיקה ספח עם פרטי העסקה לחתימת הלקוח ו"העוסק, שמסתמך על ספח האשראי כראייה לכך שקיבל את התשלום עבור העסקה מחברת האשראי שבתורה תיגבה אותו מהלקוח, מוסר ללקוח את הסחורה". עוד ציינה המבקשת בבקשת האישור כי "לא ברור בדיוק כיצד יתכן, מבחינה טכנית, אירוע כזה. לא ברור גם מהי בדיוק חלוקת האחריות של כל אחת מהמשיבות למחדל אבטחה זה" (סעיף 7 לבקשת האישור; ההדגשה שלי).

3. שלושת המשיבות וצד ג הגישו תשובות מפורטות לבקשת האישור בהן דחו מכל וכל את טענות המבקשת. בתמצית, נטען כי הבקשה חסרת כל יסוד עובדתי ומשפטי, לא עומדת ברף הראייתי הנדרש להגשת בקשת אישור והעיקר כי בקשת האישור מוגשת בחוסר תום לב ותוך הפרת התחייבויות חוזיות של המבקשת כלפי המשיבות. ביתר פירוט נכתב בתשובה מטעם ישראכרט כי המבקשת "מסרה לישראכרט דיווח כוזב במטרה לקבל במרמה החזר כספי עבור עסקה שלא אושרה" (סעיף 1 לתשובת ישראכרט), נאייקס טענה בתשובתה כי בקשת האישור אינה מגלה עילה כנגדה וכי "עד להגשת הבקשה מעולם לא התקבלה כל תלונה מטעם מי מלקוחותיה נאייקס בעניין תשלום דמי הטיפול" וכי "177 מתוך 222 הלקוחות המחויבים בתשלום "דמי טיפול" אישרו את תנאי ההתקשרות כאשר חתמו על טופס תשלום... יתר הלקוחות (ארבעים וחמישה), אישרו את תנאי ההתקשרות הלכה למעשה כאשר הם משלמים את רכיב דמי הטיפול באמצות הו"ק מכרטיס האשראי" (סעיפים 4 ו-5 לתשובת נאייקס).

פלא-קארד טענה בתשובתה כי אינה קשורה כלל למנגנון שבמרכז בקשת האישור, וכי אין לה כל שליטה או אחריות על כך ועל כן טענה כי יש לדחות את בקשת האישור.

צד ג' שעמדתה נתבקשה לעניין צירופה להליך (בהתאם להחלטתי מיום 21.1.2021 על פי הנחיות רע"א 5635 עניין קורל תל בע"מ) טענה כי "בקשת הצירוף ובקשת האישור אינן מגלות יריבות כלשהי בין שב"א לבין נאייקס ו/או חד נס וממילא אינן מבססות עילת תביעה כלשהי נגדה" (המבוא לתשובתה).

4. בדיון שנערך בפני ביום 6.6.2021 הבעתי את התרשמותי מבקשת האישור וציינתי כי הבקשה לא ממש מובנת וכי "חסר לי משהו בפן המשפטי. אין כאן משהו מכוון ואין כאן חוו"ד מומחה..." (עמוד 1 לפרוטוקול). ולאחר ששמעתי זמן ארוך את הצדדים נראה היה לי כי מוטב לה לבקשה שתסתיים בהסתלקות כבר בשלב זה – ועודדתי את המבקשת לשקול את המשך ניהול ההליך ואת סיומו בדרך זו של הסתלקות, כדי לחסוך מכולם בזבוז זמן ומשאבים.

5. אודה כי אני מעריכה את עמדת המבקשת שלאחר ששמעה את הדברים בדיון ואת המלצתי, ולאור הנסיבות שהתבררו, נאותה לקבל את ההמלצה והגישה מיד בסמוך לאחר הדיון ביום 8.6.2021 "בקשה להסתלקות ולפטור מתשלום חלק שני של אגרת ביהמ"ש". בבקשת ההסתלקות מציינת המבקשת כי "[ה]הסתלקות בשלב מוקדם של ההליכים עוד בטרם הוגשה תשובה לתגובה, ולאחר קד"מ אחד, תוך חיסכון בזמנו היקר של ביהמ"ש הנכבד" וכי "בקשת ההסתלקות מוגשת בעקבות המלצת ביהמ"ש הנכבד" (סעיפים 1 ו-2 לבקשת ההסתלקות), ואומר כי כך אכן היה, אלא שיש להוסיף כי ההמלצה "החמה" היתה על רקע הנסיבות שהוצגו מפי המשיבות, ובלי לקבוע מסמרות סברתי כי בקשת האישור אינה מגלמת עילה וכי מוטב שהתובענה לא תתברר.

6. כאמור בנסיבות אלה, שהועלו במהלך הדיון, ביקשה המבקשת להסתלק מבקשת האישור בסמוך לאחר הדיון ובהחלטה שניתנה ביום 8.6.2021 ביקשתי את עמדת המשיבות וחזרתי על ההמלצה "בעניין ההוצאות" קרי כי המשיבות יוותרו בנסיבות על הוצאותיהן. המשיבות כולן לרבות צד ג' לא התנגדו לסיום ההליך על דרך הסתלקות, וכולן, למעט פלא-קארד, ציינו כי לאור המלצת בית המשפט "מתוך רכישת כבוד לערכאה השיפוטית" הן מותירות לשיקולו את שאלת ההוצאות זאת לאחר שחזרו על עמדתן כי היה מקום לחייב את המבקשת בהוצאותיהן; כאמור פלא-קארד עמדה על הוצאותיה כי סברה שלא מתקיימים טעמים המצדיקים שלא לחייב את המבקשת בהוצאות.

ולהחלטתי

7. לאחר ששבתי ועיינתי בבקשת האישור, בתשובת המשיבות וצד ג' לבקשת האישור ולאחר ששמעתי זמן ארוך את הצדדים בדיון המקדמי, שוכנעתי כי הדרך הראויה לסיום ההליך היא בהסתלקות בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, ולמעשה היא גם הדרך שהוסכמה גם על בעלות הדין בענייננו לסיום ההליך. בהחלטתי הבאתי בחשבון את העובדה שעל פניו, נראה שבקשת האישור לוקה בתשתית הראייתית המצורפת לה ובלי לקבוע מסמרות, לא ניתן להסיק מבקשת האישור כי היא מגלה עילה לכאורה נגד מי מהמשיבות או שב"א. כן נתתי דעתי לשאלה האם הביאה בקשת האישור תועלת כלשהי למי מחברי הקבוצה ואציין רק, כי התרשמתי שקיים קושי למענה על שאלה זו בהינתן הספק הרב לגבי קיומה של קבוצה ובכלל לקיומה של עילת תביעה, ובכל מקרה, בלי הליך הוכחות ממילא איני יכולה להכריע בשאלה זו.

8. ולשאלת ההוצאות. כידוע, פסיקת ההוצאות היא החלטה שבשיקול הדעת הבלעדי של בית המשפט. בנסיבות העניין, ובשים לב לשלב המקדמי בו מסתלקת המבקשת ובשים לב כי הטתה אוזן להמלצה במהירות ובסמוך לדיון לא ראיתי להורות על פסיקת הוצאות בשלב זה ואומר כי מעיון בפסיקה אין הערכאות הדיוניות מרבות לפסוק הוצאות לחובת התובע הייצוגי המסתלק מבקשת אישור התובענה כייצוגית ופסיקת הוצאות שמורה למקרים חריגים ויוצאים מן הכלל "בהם מוגשת בקשת סרק בחוסר תום לב" (ע"א 2729/14 ארומה אספרסו). בנסיבות התיק וסיומו ולאחר שהמשיבות (למעט אחת) הותירו את עניין ההוצאות לשיקול דעתי סברתי כי ראוי שאף אני 'אתרום' לסיום ההליכים בדרך של פטור מהמחצית השנייה של האגרה, כסמכותי לפי תקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז- 2007.

9. לא ראיתי ליתן הוראות נוספות בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.

10. התוצאה היא שבקשת ההסתלקות מאושרת. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א אב תשפ"א, 20 יולי 2021, בהעדר הצדדים.