הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את עדויות שני הנהגים המעורבים וכן את עד הראיה מטעם הנתבעים, במסגרת דיון שהתקיים לפני ביום 11.4.21, עיינתי בכתבי הטענות, בטפסי ההודעה, בחוות דעת שמאי התובעת, בתמונות הרכבים לאחר התאונה, וביתר הראיות, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לגרם התאונה בין שני הנהגים המעורבים בתאונה באופן שווה (50%-50%). מן הראיות עולה כי התאונה התרחשה עת החל רכב הנתבע 1 לגלוש באיטיות, בנסיעה לאחור, ממקום החנייה אל הכביש, ומבלי לשים לב, פגע ברכב התובעת. אף נהג רכב התובעת אינו חף מאחריות. אמנם חלה חובת זהירות מוגברת על רכב היוצא מחניה בנסיעה לאחור. עם זאת, מן הראיות עולה כי נהג רכב התובעת, אשר הבחין ברכב הנתבעים גולש באיטיות, בנסיעה לאחור, ביקש לבצע עקיפה של הרכב ולא המתין עד שזה סיים את היציאה מהחניה וההשתלבות בנתיב. מצופה היה מנהג רכב התובעת, כי ימתין ויחכה עד שהנתבע 1 ישלים את ביצוע היציאה מהחניה. רק לאחר מכן, היה על נהג רכב התובעת להמשיך בנסיעתו. משבחר נהג התובעת לנסות ולעקוף את רכב הנתבעים, הרי שעשה כן בחוסר זהירות ומכאן חלקו באחריות לגרם התאונה.

אשר על כן, אני פוסקת בזה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת סך של 3,899 ₪ (50% מסכום התביעה), כאשר סכום זה צמוד כחוק מיום 24.6.20 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, בתשלום אגרת בית המשפט בסך 380 ₪, שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪. הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה. הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה.

ניתן היום, ב' אייר תשפ"א, 14 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.