ת"א 59349-06-20 פלוני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני כב' השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ד אב תשפ"א 02 אוגוסט 2021

לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים מצאתי כי ישנה הצדקה למינוי מומחים רפואיים בתחומים הבאים: אורתופדיה, נוירולוגיה, התחום הנפשי והא.א.ג לבדיקת התובעת - הגב' נוהאד עראידה.
כידוע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה, 1975, מקובל כי ביהמ"ש יסתפק ברף נמוך של ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי, וכך גם ניתן להסתפק ברמה נמוכה של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסמה בנבו, 29.07.2009)).

בתחום האורתופדיה הוצג לפניי חומר למכביר המהווה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. ביום התאונה נמצאה אצלה רגישות במישוש מעל קדמת בית החזה וסימן חבלה בברך שמאל.
בבדיקת CT ראש וצוואר במיון לא הודגמו ממצאים חריגים, אך במסמכים שהונחו לפניי נמצאו מספר שברים בסטרנום, רגישות בצוואר על פני שרירים פארוורטברלים בגובה C5-6, ועל פני M.trapezius.
בדיקת CT צוואר העלתה חשד לשבר (שהעלה כי מדובר כנראה בארטיפקטים), וכן הוצג מסמך מיום 28.05.2017 המלמד על שבר ברדיוס דיסטלי בכף יד ימין.

באשר לתחום הנוירולוגי, התובעת התמידה להלין על כאבי ראש אחרי התאונה ובבדיקת MRI מוח מיום 09.07.2018 נמצא מוקד היפראינטנסי. בתחום הא.א.ג הלינה התובעת על רגישות לרעשים, נמצא אצלה טנטון קל ובדיקת שמיעה הצביעה על ליקוי קל.

לאור המסמכים שהונחו, הנתבעת 1 היא שתשא בשכר טרחת האורטופד.
לאחר שנתתי דעתי לממצא בתחום הנוירולוגי שטיבו לא הוברר עד תום, אני מוצאת לנכון לקבוע כי בשכר טרחת המומחה בתחום הנוירולוגי יישאו שני הצדדים בחלקים שווים (התובעת והנתבעת 1). בשכר טרחת המומחה בתחום הא.א.ג תשא התובעת, לאור דלות הממצאים וליקוי השמיעה כפי שנמצא שהינו קל.

באשר למומחה בתחום הנפשי, התובעת הציגה לפני מסמך עובדת סוציאלית מיום 20.02.2018 המלמד על כך כי היא סובלת בין היתר מחרדות ומתח. כן הוצג לפניי מכתב פסיכותרפיסט המלמד כי התובעת השתתפה בטיפול בתחום זה בשנת 2018. יצוין כי לאור הרגישות בתחום זה, על פי הפסיקה, גם אם פניית התובע לטיפול נעשית למשל בריחוק זמנים מקרות התאונה, די בכך כדי לבסס ראשית ראיה לקיומה של נכות נפשית (רע"א 1738/00 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהן (פורסם בנבו, 13.05.2000; רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת, פורסם בנבו, 24.03.2003). אף על פי כן, האיזון בקביעת שכר הטרחה.

בנסיבות אלו, בהיעדר רצף טיפולי והעובדה כי המסמכים שהוצגו במישור זה הינם מאוחרים יחסית לתאונה, התובעת היא שתשא בשכר טרחתו של המומחה בתחום הפסיכיאטרי.

באשר לתובע - מר זאיד עראידה, יש מקום למינוי אורתופד אשר יתייחס לשתי התאונות שעבר, הן זו מיום 17.04.2017, והן זו מיום 19.03.2019, וייתן דעתו בין היתר לשאלת תרומת כל תאונה לפגיעותיו, ו/או לאחוזי הנכות שנותרו לו, אם בכלל.

באשר לתובע זה, ממצאי המיון ביחס לתאונה הראשונה היו דלים יחסית, אך נמצאה הגבלה בתנועות צוואר ורגישות על פני שרירים פארוורטברלים C5-6, וכן רגישות ב-D4-D5. ממסמך מיום 10.11.2017 עולה כי נמצא בקע דיסק מסויד ב-C5-C6, עם לחץ על השק הדורלי. באשר לתאונה השניה הוצג מסמך המלמד על שינויים דגנרטיביים עם היצרות תעלה ספינאלית ב-L4-C5. די בממצאים אלו כדי להוות ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות, ביחס לכל אחת מהתאונות.

בזיקה לתיעוד הרפואי מן העבר אשר הציגה הנתבעת והעובדה כי התיק שלפניי מתנהל בגין שתי תאונות בהן היה מעורב, אני רואה לנכון לקבוע כי שתי הנתבעות 1-2 תשאנה בשכר טרחת האורתופד שימונה לבדיקת התובע מס' 2.