בפני בקשה מטעם המומחה שמונה על ידי בית המשפט לשלם את שכר טרחתו בשל הוצאותיו עד כה.

לטענת המומחה, לאחר לימוד החומר שהוגש ע"י ב"כ הצדדים וטרם תשלום שכר טרחתו, הודיע לו ב"כ התובעת ביום 19.1.21, כי הנתבעת נתנה הסכמתה לתשלום פיצויים לתובעת ומבקש את סגירת התיק. לאור כך משאיר להחלטת בית המשפט הן על סגירת התיק והן על תשלום שכ"ט בשל הוצאותיו עד כה בסך של 750 ₪ (כולל מע"מ).

ביום 20.1.21 הוריתי לתגובת הצדדים תוך 10 ימים. התובעת הגישה תגובה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, לא מצאתי לנכון לפסוק את שכר טרחת המומחה כמבוקש, ואנמק;

ראשית - בהחלטת המינוי מיום 15.12.20 נקבע, בין היתר : "טרם יחל המומחה בהכנת חוות הדעת, יהיה עליו להצהיר כי אין לו קשרים עסקיים עם מי מהצדדים וככל שיש לו קשרים, מה טיבם של אילו. הצהרתו זו תומצא לתיק בית המשפט ולצדדים, בתוך 14 יום מהיום. שכר טרחת המומחה ייקבע על ידו מראש וישולם בשלב זה על ידי שני הצדדים בחלקים שווים. המומחה יודיע לבית המשפט ולצדדים בטרם תחילת עבודתו מהו שכר עבודתו. המומחה מתבקש להעביר דרישת תשלום שכרו יחד עם אסמכתאות מתאימות לצדדים. המומחה ימציא את חוות הדעת לצדדים ולתיק בית המשפט בתוך 30 יום וזאת לאחר שהוסדר שכרו".

בהתאם לכתב המינוי נקבע שהמומחה ימציא את חוות הדעת לצדדים ולתיק בית המשפט בתוך 30 יום לאחר שהוסדר שכרו. השכר תלוי בהוצאת חוות הדעת והעברת דרישת תשלום שכרו יחד עם אסמכתאות מתאימות לצדדים. לא הוגשה חוות דעת לתיק בית המשפט ולא אסמכתאות מתאימות לצדדים.

מעבר לכך, המומחה הגיש הודעה לבית המשפט ביום 16.12.20 והודעה נוספת ביום 20.12.20, ובכל הנוגע להודעה מיום 20.12.20 הצדדים התבקשו להודיע בתוך 7 ימים אם יש להם התנגדות להמשך מינוי המומחה. בהיעדר הודעה ו/או התנגדות נקבע שאתיר את המשך המינוי של המומחה. לא ניתנה החלטה המתירה את המשך המינוי, שכן קודם לכך היה מקום לברר טענות נוספות הקשורות לתיק עצמו, ומשכך גם מטעמים אלו דין הבקשה להידחות.

שנית – המומחה לא פירט הכיצד הגיע לסכום הנדרש, ממה מורכבות הוצאותיו וכיוצ"ב, ודי בכך בכדי לדחות את בקשתו.

בסיכומו של דבר, איני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות למומחה בית המשפט.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, כ' שבט תשפ"א, 02 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.