סע"ש 64872-06-20 וטאמנו נ' כהן

בפני כב' הרשמת ערמונית מעודד

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ו תמוז תשפ"א 06 יולי 2021

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות כדלקמן:
1. תקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 קובעת כי ככל שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או יכולת פירעון עתידית, או אם מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה.

2. בתיק דנן אני סבורה כי מתקיימים טעמים מיוחדים שבשלם אין להורות על הפקדת ערובה. ובמה דברים אמורים?
המחלוקת העיקרית בתיק עניינה בשאלה באיזו מתכונת הועסקה התובעת אצל הנתבע וכפועל יוצא מהאמור שאלת זכאותה לסעדים שנתבעו בכתב התביעה.

3. עיון בכתב ההגנה מעלה כי הנתבע אינו כופר בכך שהוא הוציא עבור התובעת רישיון העסקה על שם בתו, אלא שלטענתו הדבר נעשה "תוך ניצול תמימותו של אדם נכה" כאשר התובעת הועסקה בביתו בניקיון וביתר הזמן בניקיון בתים של אחרים.
הנה כי כן, הנתבע מודה בהעסקת התובעת אלא שלגרסתו היא הועסקה במתכונת שונה מזו שהיא טוענת לה וכן טוען כי מלוא זכויותיה שולמו.

4. בנסיבות הללו נוכח הפער בין גרסאות הצדדים אשר מעלה שאלות מורכבות של עובדה ומשפט הדרושות בירור וליבון במסגרת הליך שמיעת הראיות ונוכח העובדה שהתובעת עתרה לתשלום זכויות ממשפט העבודה המגן, לרבות בגין שכר עבודה שלא שולם לה, לא מצאתי כי יש לחסום את התובעת מבירור תביעתה על ידי חיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בהליך.

5. לפיכך - הבקשה נדחית. הוצאות תישקלנה בסיום ההליך.