העתירה

1. לפניי עתירה מנהלית, הנוגעת להליך בחירתם של דירקטורים חדשים בבית ספר אחווה (להלן: "בית הספר") המאוגד כחברה פרטית בשם אחווה בית ספר אזורי מקיף לדרוזים בגליל המערבי בע"מ (חל"צ) (להלן: "חברת אחווה"). בית הספר נמצא בתחום שיפוטה של המועצה המקומית ירכא הפועלת כיום באמצעות ועדה ממונה, אשר מונתה על ידי שר הפנים לאחר שכהונת ראש המועצה הקודם הופסקה על ידו (למען הנוחות, תיקרא הוועדה הממונה, להלן: "הוועדה הממונה" או "המועצה").

2. חברת אחווה היא אחת מתוך כ- 80 חברות קרן חינוך הפועלות בישראל והיא נמצאת בבעלות הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות") והמגביות הקשורות עמה. חברת אחווה היא זו אשר ממנה את הדירקטורים, בהתאם לנהלי מינוי דירקטורים בחברות קרן החינוך, אשר קבעו קריטריונים למינוי ולהרכב הדירקטוריון (להלן: "הנהלים"). על פי הנהלים, מספר חברי הדירקטוריון לא יעלה על 12 חברים ובטרם מינוי דירקטורים חדשים, ראש המועצה המקומית מוסר לסוכנות רשימה של 8 מומלצים, שאינה יכולה לכלול יותר מארבעה עובדי רשות או חברי מועצת המועצה (להלן: "רשימת המומלצים"). מינוי כל דירקטור מובא להחלטת האסיפה הכללית של בעלי המניות של חברת אחווה, בהתאם לנהלי הסוכנות.

3. ארבעת העותרים, אשר הגישו את העתירה, הם מי שהיו דירקטורים, עד לאחרונה והוחלפו על ידי חברת אחווה, בהחלטתה מיום 23.6.2020 ובעתירתם טענו נגד ההליך שקדם למסירת רשימת המומלצים לסוכנות.

עוד טרם נדונה העתירה ביקשו עותרים 4 ו- 2 למחוק אותם מהעתירה, כך שנותרו שני עותרים בלבד - מר סאלח רמאל (עותר מס' 1) ומר פרג' אבו נדה (עותר מס' 3).

4. העתירה הוגשה נגד המועצה, נגד הסוכנות ונגד משיבים 10-3 (להלן: "המשיבים"), שהם הדירקטורים שמונו לאחרונה. בד בבד עם הגשת העתירה התבקש סעד ביניים אשר יעכב את ההחלטה למנות את המשיבים כדירקטורים וסעדים נלווים, כולל עיכוב מינוי מנהל חדש לבית הספר. ביום 2.7.20 דחיתי את הבקשה למתן צו ביניים וקבעתי דיון בבקשה ליום 9.7.20.

ביום 6.7.20, לאחר שהוגשה בקשה נוספת למתן צו ביניים, בה צוין כי הדירקטוריון שמונה ממשיך בהליך למינוי מנהל לבית הספר, במקום המנהלת שהתפטרה, ניתן על ידי צו ארעי לפיו על הדירקטוריון ליידע את המועמדים לתפקיד המנהל, על קיומה של עתירה זו ועל כך שהמינוי תלוי בתוצאות העתירה.

בסופו של דבר התקיים הדיון ביום 13.7.20, ובסיומו נעתר ב"כ העותרים להמלצתי וויתר על הבקשה למתן צו ביניים. נוכח טיעוני הסוכנות לפיה בית משפט זה אינו מוסמך לדון בעתירה כלפיה ונוכח הצהרת ב"כ הסוכנות שהיא תכבד כל החלטה של בית המשפט, ביקש ב"כ העותרים למחוק את הסוכנות מהעתירה, תוך מחיקת כל הסעדים שהתבקשו נגדה. העתירה נקבעה לדיון ליום 5.8.20. המצהירים מטעם המועצה נחקרו בישיבות בתאריכים 5.8.20 ו- 10.8.20.

העובדות הצריכות לעניין

5. עותרים 4-2 מונו כדירקטורים ביום 10.8.15 לתקופת כהונה מלאה בת שלוש שנים, כך שמינויים הסתיים ביום 10.8.18. עותר 3 מונה כדירקטור ביום 8.11.16 עד ליום 10.8.18, על מנת שמינויו יסתיים עם מינוי שאר הדירקטורים. מאחר שלא מונו דירקטורים חדשים, העותרים (והדירקטורים האחרים, שנבחרו ביחד עמם) המשיכו בתפקידם, על אף שהסתיימה תקופת המינוי. זאת, על פי החלטה שקיבלה האסיפה הכללית של חברת אחווה עוד בשנת 2010, לפיה דירקטור שתקופתו מינויו בהתאם לכתב המינוי מסתיימת, ימשיך לכהן באופן זמני כדירקטור, עד למינוי דירקטור אחר במקומו ו/או עד למשלוח הודעת החברה על סיום תקופת כהונתו. לפיכך, העותרים המשיכו לכהן בתפקידם, עד שהמשיבים מונו כדירקטורים. יש לציין כי בעקבות מינוי המשיבים, שלחה החברה לעותרים הודעות על סיום כהונתם.

6. בחודש יוני 2020, התפטרה מנהלת בית הספר ואז החליטה החברה למנות דירקטורים חדשים ופנתה ליו"ר המועצה על מנת שימציא לה רשימת מומלצים. במכתב ששלחה הסוכנות אל יו"ר הוועדה הממונה (יו"ר המועצה) מר אלי רגב (להלן: "רגב") ביום 2.6.20 (נספח ג' לתשובת הסוכנות לבקשה למתן צו ביניים) ביקשה הסוכנות מרגב, כראש המועצה המקומית, המלצות לגבי חלק מהרכב דירקטוריון חברת אחווה - עד לשמונה מועמדים. במכתב הוסבר כיצד יש להמציא את ההמלצות וצורפה אליו תמצית הנהלים בנוגע למינוי דירקטורים ושאלון למועמדים.

7. יובהר, כי ההחלטה על סיום כהונתם של העותרים (ושאר הדירקטורים) ומינוי משיבים 10-3 כדירקטורים חדשים (להלן: "החלטת המינוי"), התקבלה, פה אחד, בהשתתפות 100% מבעלי המניות בחברה, באסיפה כללית של בעלי המניות של חברת אחווה, שנערכה באמצעות שיחת ועידה, ביום 23.6.20 (נספח ד' לתשובת המועצה).

8. לאחר פניית הסוכנות לקבל רשימת מומלצים, הביא רגב את נושא מינוי הדירקטורים לדיון בישיבת מליאת המועצה מס' 6/20 (להלן: "ישיבת 6/20") שהתקיימה ביום 9.6.20, בנוכחות רגב וחברי הוועדה הממונָה - מר עידו מירז, מר יוסי בנישתי, מר ליאור שחר (להלן: "שחר") וגב' נירית מיכאלי (להלן: "מיכאלי").

9. הצדדים חלוקים באשר למה שאירע במהלך ישיבה זו ומה הוחלט (או לא הוחלט) במסגרתה, בנוגע למינוי הדירקטורים ומצויים בפניי שלושה נוסחים של "פרוטוקול" הישיבה. אביא להלן, במלואם, את שלושת הנוסחים.

הנוסח הראשון (אשר צורף לעתירה) הוא נוסח בלתי חתום (להלן: "הנוסח הבלתי חתום") אשר נרשם על ידי מנכ"ל המועצה, מר סלים אבו ג'נב (להלן: "אבו ג'נב") ובו נכתב:

"1. יו"ר הוועדה הסביר לנוכחים שמנהלת בי"ס גב' סיהאם שואה הגישה מכתב התפטרות מהנהלת בית הספר, לכן צריך לצאת למכרז וכידוע המנהל של בית הספר שייך לסוכנות היהודית, כמו כן צריך למנות חברי דירקטוריון חדשים מאחר והדירקטוריון הקיים הוא מעל 3 שנים, לכן אנו אמורים לקבל החלטה על החלפת דירקטוריון.

ליאור שחר - תפקיד המועצה למסור שמות מועמדים לדירקטוריון וזה על פי הנחיות הסוכנות, לכן אני מציע שהמנכ"ל יצא בקול קורא לתושבים ומי שמעוניין יגיש, ואת השמות תשלח (כך במקור) לסוכנות להמשך תהליך.

יו"ר הוועדה - אני אדבר עם יו"ר הדירקטוריון מר סאלח רמאל בנושא בינתיים לא תתקבלנה (כך במקור) החלטה והנושא יבוא לדיון בהמשך" (ההדגשות אינן במקור).

בתשובת המועצה נטען כי הנוסח הראשון הוא טיוטה שלא נחתמה ולא נמסרה, אלא "נגנבה" ממשרדי המועצה, שלא כדין. לתשובת המועצה צורף עותק חתום (להלן: "הנוסח החתום") בו נכתב, במקום הנוסח שצוטט לעיל:

"1. יו"ר הוועדה הסביר לנוכחים שמנהלת בי"ס גב' סיהאם שואה הגישה מכתב התפטרות מהנהלת בית הספר, לכן צריך לצאת למכרז וכידוע המנהל של בית הספר שייך לסוכנות היהודית, כמו כן צריך למנות חברי דירקטוריון חדשים מאחר והדירקטוריון הקיים הוא מעל 3 שנים, לכן אנו אמורים להציג מועמדים לסוכנות היהודית של חברי דירקטוריון חדשים.

ליאור שחר:- תפקיד המועצה למסור שמות מועמדים לדירקטוריון וזה על פי הנחיות הסוכנות" (ההדגשות אינן במקור). נוסח זה נחתם על ידי רגב ואבו ג'נב.

הנוסח החתום הובא לאישור בישיבת המועצה מס' 8/20, שהתקיימה ביום 28.7.20 וכך נכתב בפרוטוקול הישיבה:

"-חבר הוועדה ליאור שחר העיר שסעיף 1 לפרוטוקול לא משקף מה שנאמר בישיבה ולכן יש לשנות את נוסחו. בישיבה הוצג והוקרא בקול מכתב מאת הסוכנות היהודית בנוגע למינוי דירקטורים בבי"ס 'אחווה'. במכתב צוין הנוהל של הסוכנות בנוגע למינוי חברי דירקטוריון לפיו ראש הרשות/יו"ר המועצה הממונה הינו סמכות ממליצה בלבד ולא מהווה סמכות מחליטה לעניין מינוי חברי הדירקטוריון. יו"ר המועצה הממונה מתבקש לפעול בהתאם לתקנון הסוכנות ולהציע שמות מועמדים לחברות בדירקטוריון, חברי המועצה הממונה לא נדרשים לקבל החלטה בעניין ומשכך לא התקבלה כל החלטה על ידי מליאת המועצה הממונה בעניין.

-יו"ר הוועדה הממונה אלי רגב וחברי הוועדה הממונה עידו מירז, יוסי בנישתי ונירית מיכאלי אישרו והסכימו לדברי ליאור שחר.

-החלטה

-פרוטוקול 6/20 יתוקן כך שישקף את מה שהתרחש בפעול בישיבת המועצה, כפי שתואר על ידי ליאור שחר.

-יש להביא את פרוטוקול הישיבה מס' 6/20 המתוקן לאישור הוועדה לכל המאוחר בישיבתה הבאה". (נוסח זה נחתם על ידי רגב ואבו ג'נב והוא ייקרא, להלן: "הנוסח המתוקן").

10. רגב העביר לסוכנות רשימת מומלצים, אשר כל אחד מהם מילא שאלון והעביר לסוכנות מסמכים שונים כנדרש על פי הנהלים. החלטת המינוי התקבלה על ידי האסיפה הכללית של חברת אחווה, לאחר השלמות שהתבקשו ולאחר שינוי בהרכב הרשימה, לאחר שאחד המומלצים לא עמד בתנאי הנהלים.

תמצית טענות העותרים

11. העותרים טענו בכתב העתירה, כי לאחר שהסתיימה תקופת כהונתם הראשונה, בת שלוש השנים, הם המשיכו בכהונה "בקדנציה שנייה" ולכן כהונתם תסתיים רק לאחר שלוש שנים נוספות, היינו - ביום 10.8.2021.

ניתן לומר, כבר כעת, כי מהאמור בסעיף 5 לעיל ברי כי טענה זו איננה נכונה; אין מדובר במינוי לקדנציה שנייה, אלא בהמשך כהונה באופן זמני, עד להודעת חברת אחווה על הפסקת כהונתם או עד למינוי דירקטורים חדשים במקומם.

12. כן נטען, כי הופרה חובת ההתייעצות המוטלת, בנסיבות העניין, על ראש המועצה, שכן בירור שערכו העותרים העלה, לדבריהם, כי רגב לא התייעץ עם איש במחלקת החינוך של המועצה ואף לא עם מנכ"ל המועצה. ב"כ העותרים מסכים כי לא חלה על ראש המועצה חובת התייעצות סטטוטורית, אולם טען בכתב העתירה כי מאחר שרגב אינו מכיר את תושבי הכפר, היה עליו להתייעץ עם הגורמים המקצועיים, שהם מנהל מחלקת החינוך, מנכ"ל המועצה והיועמ"ש של המועצה וכי במקרה זה הרְשות להתייעץ הופכת לחובה להתייעץ. בסיכום טיעוניו טען ב"כ העותרים כי חובת ההתייעצות קמה גם נוכח דבריו של רגב לפיהם הוא התייעץ עם גורם במחלקת החינוך.

לדבריו, משהחליט רגב לקיים התייעצות וולונטרית, הרי הוא חייב לדקדק בכך והחלטתו זו, להתייעץ, הופכת להתייעצות חובה. בהתייחס לסירובו של רגב לומר עם מי התייעץ, "פן יבולע" לאותו אדם, טען ב"כ העותרים כי מי שחושש לחייו, שיפנה למשטרה. עוד נטען, כי יש לתת משקל לכך שהיועמ"ש של המועצה לא מסר תצהיר.

13. העותרים לא סיפקו הסבר כיצד הגיע לידם העותק הבלתי חתום ובנוגע לטענת המועצה כי המסמך נגנב נטען, כי איש אינו טוען שהמסמך מזויף או שהוא לא נכתב ולא הודפס במשרדי המועצה. העותרים טוענים כי הדברים הרשומים בפרוטוקול הבלתי חתום נאמרו בישיבה, אך הוחלט שלא לכלול אותם בפרוטוקול החתום או המתוקן. ב"כ העותרים מצביע על הגרסאות השונות שנשמעו בעניין תוכן הישיבה, מפי המצהירים מטעם המועצה, אשר נחקרו על ידו במהלך הדיון. לטענתו, יש לתת משקל לכך שהתיקון האחרון של הפרוטוקול נעשה לאחר הדיון בבקשה למתן צו ביניים ומכל מקום - תיקון הפרוטוקול נעשה שלא כדין ובניגוד לסעיפים 54 ו-55 לתוספת השלישית לצו המועצות המקומיות התשי"א-1950, שהוא תקנון בדבר ישיבות המועצה והנוהל בהן (להלן: "התקנון").

כן נטען, כי מאחר שלא הוגשה כל בקשה לתיקון הפרוטוקול, עד לפתיחת הישיבה הבאה מן המניין (ישיבת 7/20) רואים את פרוטוקול 6/20 כמאושר, על פי סעיף 55 ב' לתקנון.

עוד נטען, כי גרסת חברי המליאה, לפיה החליטו שלא לדון בהצעתו של שחר לצאת בקול קורא, מנוגדת לסעיף 27.ב. לתקנון, אשר קובע שהצעות שהוגשו ייקבעו לדיון ויידונו וכי מדובר בסמכות שבחובה ולא בסמכות שבשיקול דעת.

לפיכך טוען ב"כ העותרים כי הנוסח הבלתי חתום הוא הפרוטוקול היחיד שניתן לאשר יש לראותו כמאושר.

14. עוד נטען, כי אי פרסום קול קורא מהווה פגיעה בשוויון, שכן לא ניתנה הזדמנות ראויה לכלל תושבי הכפר להגיש מועמדות. כך, במיוחד, שעה שהוועדה הממונה אינה מכירה את הנפשות הפועלות בכפר.

15. ב"כ העותרים מבקש לקבל את העתירה ולבטל את מינויים של המשיבים כדירקטורים. לטענתו, תוצאה כזו תביא, מכוח עיקרון הרציפות, להמשך אוטומטי של כהונת העותרים כדירקטורים.

תמצית טיעוני המועצה

16. המשיבים טוענים, בתשובתם לעתירה, כי אי צירוף חברת אחווה לעתירה מחייב דחיית העתירה על הסף.

17. כן נטען, כי העתירה נולדה בחטא ואין להתייחס אליה, כלל, שכן מדובר במקרה חמור בו הנוסח הבלתי חתום נגנב ממשרדי המועצה. נטען כי נוסח זה הוא טיוטה, אשר נכתבה על ידי אבו ג'נב ואשר הועברה כפי שנהוג, לידי ראש המועצה, הוא ציין שהרשום בנוסח אינו משקף את אשר היה בישיבה וכי ככל הנראה אבו ג'נב לא היה ער לכך שלפי הנהלים אין צורך בהחלטת המליאה. לכן הנוסח תוקן בהתאם ונחתם על ידי רגב ואבו ג'נב.

השלב הבא הוא אישור הפרוטוקול על ידי מליאת המועצה, אשר ביצעה (בישיבת 8/20) תיקונים בנוסח החתום.

18. לגבי אשר התרחש בישיבת 6/20 נטען, כי הוקראו מכתב הסוכנות והנהלים שצורפו אליו וכי שחר אמנם הציע שיפורסם קול קורא, אך שאר חברי הוועדה הקרואה לא תמכו בהצעה ולכן היא ירדה מהפרק, זאת - לאחר שהובן שעל פי הנהלים ראש המועצה הוא זה אשר מוסר רשימת מומלצים ואין צורך בהחלטת מליאת הוועדה.

19. נטען כי לא הוכח שהייתה החלטה של מליאת המועצה המחייבת הוצאת קול קורא או התיעצות עם יו"ר הדירקטוריון - העותר מס' 1 או כי הייתה החלטה להביא את העניין שוב בפני המליאה, כך שהעותרים טוענים נגד החלטה שלא הייתה. הודגש, כי העותרים לא הצביעו על מקור משפטי אשר מחייב הוצאת קול קורא, וכי הדבר מעולם לא נעשה; מאז ומתמיד העביר ראש המועצה רשימת ממליצים, ללא החלטה של מליאת המועצה. כך יש לעשות על פי הנהלים וכך נעשה גם לגבי העותרים וקודמיהם.

לגבי חובת ההתייעצות נטען, כי על פי הנהלים אין קיימת חובה שכזו והעובדה שרגב בחר להתייעץ עם אהנשים כאלה ואחרים אינה מטילה עליו חובה להתייעץ.

נטען כי דווקא משום שרגב הוא יו"ר הוועדה הממונה, הוא נטול אינטרסים פוליטיים או אחרים והוא פועל תחת פיקוח משרד הפנים, כך שהוא שוקל שיקולים מקצועיים בלבד.

20. באשר לחקירת המצהירים נטען כי ייתכן שחלק מהם לא דייקו וכי יש לאמץ את הגרסה הכתובה של הפרוטוקול, שאושרה בישיבת 8/20. הובהר כי בעקבותץ פרשה זו הוחלט להקליט את כל הישיבות.

21. נטען כי מדובר בשיקול דעת סביר של רשות מנהלית, אשר בית המשפט אינו ממהר להתערב בה ואינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעת המועצה.

תשובת משיבים 10-3

22. המשיבים הגישו תשובה קצרה, אשר נחתמה על ידי משיב מס' 8, מר רוני ברכאת, בשמו ובשם שאר המשיבים ובה נאמר כי לא הייתה להם כל נגיעה להליך קבלת ההחלטות בעניינם. הם הגישו מועמדות בעקבות פנייה מטעם נציג מחלקת החינוך ברשות, מילאו שאלון, שלחו קורות חיים והוזמנו לשיחות אישיות.

דיון והכרעה

23. דין עתירה זו דחייה על הסף, אף ללא דיון בה לגופה.

24. ראשית - מאחר שהסוכנות נמחקה מהעתירה ומאחר שחברת אחווה לא צורפה כמשיבה לעתירה. הסמכות למנות דירקטורים בחברה, מסורה, על פי סעיף 59 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 לאסיפה הכללית השנתית של החברה (אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון החברה).

בענייננו, חברת אחווה היא זו אשר קיבלה את ההחלטה למנות את המשיבים כדירקטורים ולהפסיק את מינויים של העותרים.

משכך, אילו רצו העותרים שלעתירה זו תהיה תוצאה אופרטיבית, היה עליהם לצרף, כמשיבה לעתירה גם את חברת אחווה. ודוקו: החלטת האסיפה הכללית של חברת אחווה כללה שני חלקים. בחלק הראשון הוחלט להפסיק את מינויים של העותרים (ושאר הדירקטורים) ובחלק השני הוחלט למנות את המשיבים כדירקטורים.

ביטול רשימת הממליצים לא תביא, אפוא להמשך כהונתם של העותרים, כפי שטען בפניי ב"כ העותרים.

נוכח כך שהמינויים נעשו על ידי חברת אחווה, בהסכמתה של הסוכנות לכבד כל החלטה שתתקבל, עליה סומך ב"כ העותרים, אין ולא כלום. אי אפשר "לכופף את ידה" של חברת אחווה, או להעמידה בפני עובדה, ללא שניתנה לה זכות להשיב לעתירה זו. בנסיבות אלה מתייתרת, למעשה, ההחלטה בעתירה.

25. שנית - מוצאת אני ממש בטענת ב"כ המועצה לפיה העתירה נולדה בחטא - שימוש בפרוטוקול בלתי חתום של ישיבת 6/20, שלא עבר ביקורת של ראש המועצה כך שמדובר למעשה, בטיוטת פרוטוקול וחמוּר מכך - העותרים לא הבהירו כיצד הגיע מסמך זה לידיהם.

הלכה ידועה מימים ימימה, כי "עותר לא יעלה לבית-משפט זה ולא יבוא בשעריו לבקש סעד מן הצדק, כאשר הוא ועתירתו לוקים בחוסר-ניקיון-כפיים" - בג"ץ 400/87 כהנא נ' יו"ר הכנסת, מא(2) 729, 741 (1987). על הלכה זו חזר בית המשפט עליון פעמים רבות, תוך הדגשה כי על עותר לפרט בעתירתו את כל העובדות הרלבנטיות לעתירה [ראו, למשל, פסק דין שניתן לאחרונה- בבג"ץ 3549/19 איזוטופיה מולקיולר אימג'ינג נ' מנכ"ל משרד הבריאות (15.08.2019).

26. ככל שסברו העותרים כי הפרוטוקול החתום אינו משקף, נאמנה, את אשר אירע בישיבת 6/20, היה עליהם להגיש בקשה, על פי סעיף 55 לתקנון ולא להגיש עתירה על פי מסמך בלתי חתום שלא הובהר כיצד הגיע לידיהם.

אציין כי על פי סעיף 59(א) לתקנון "פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום המועצה המקומית, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום המועצה המקומית, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך" כך שהעותרים היו יכולים לקבל את הפרוטוקול החתום ולהגיש בקשה לתיקונו, במקום להסתמך על פרוטוקול בלתי חתום, שהגיע לידיהם בדרכים עלומות, כפי שעשו בעתירתם.

27. חרף זאת ועל אף שהעתירה נסמכת על פרוטוקול בלתי חתום, לא דחיתי את העתירה על הסף, אלא קבעתי אותה לדיון. אולם, הימנעות העותרים מלהשיב לשאלת המועצה כיצד הגיע מסמך זה לידי העותרים, מניחה תשתית המספיקה (בהליך זה) להנחה כי הוא הגיע לידיהם בדרך בלתי כשירה, כטענת המועצה. די בכך כדי שייקבע שהעותרים באו לבית המשפט בידיים לא נקיות ושהעתירה תידחה על הסף.

28. עם זאת, לא אפטור עצמי ואדון בעתירה, גם לגופה.

29. ב"כ העותרים אינו כופר בכך שעל פי הנהלים, ראש המועצה הוא זה אשר מוסר לסוכנות רשימת מומלצים. הוא אף אינו טוען שמלכתחילה היה צריך להביא את העניין לדיון במליאת המועצה. כל טענותיו נסמכות על האמור בפרוטוקול הבלתי חתום ועל הטענות לפיהן לא מולא האמור בו; הוא נאחז בפרוטוקול הבלתי חתום וטוען כי הוא משקף את אשר אירע בישיבת 6/20 וכי חלה על המועצה חובה לפעול על פי "ההחלטות" שהתקבלו, לטענתו, בישיבה זו, או היו צריכות להתקבל בה. לדבריו, המועצה הייתה צריכה לקבל החלטה מפורשת, בהצעה שהועלתה בישיבה על ידי שחר - לצאת בקול קורא ובנוסף, היה על ראש המועצה להביא את העניין שוב לדיון, כפי שאמר שיעשה.

30. נוכח האמור לעיל בנוגע לפרוטוקול הבלתי חתום, אבהיר מיד כי אין להסתמך על מסמך זה ואין לקבוע על פיו ממצאים כלשהם, כאילו היה פרוטוקול של ישיבת 6/20. אין מדובר במסמך היכול להיחשב פרוטוקול, גם נוכח הוראת סעיף 54 לתקנון, הקובע חובת אישור הפרוטוקול, בחתימת ידם של ראש הישיבה ומזכיר המועצה, כדלקמן:

"54 יושב ראש הישיבה, ומזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הישיבה מן המנין הקרובה, זולת אם נמנע הדבר בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למזכיר המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי".

הפרוטוקול שאושר בחתימת ידם של רגב ושל מזכיר המועצה הוא הפרוטוקול החתום ועליו יש להסתמך. אל תיקונו בישיבת 8/20 אתייחס בהמשך.

31. יש להצטער על כך שעל אף סעיף 53 לתקנון, המחייב להקליט כל ישיבת מועצה, הישיבות בהן עסקינן לא הוקלטו. שמעתי מב"כ המועצה כי מעת האירועים מושא עתירה זו, כל הישיבות מוקלטות ויש לקוות כי כך ייעשה בעתיד, ללא יוצאים מן הכלל.

32. מעבר לבעייתיות שבהסתמכות על הנוסח הבלתי חתום שלא הובהר כיצד הגיע לידי העותרים, לא שוכנעתי שנוסח זה אמנם משקף, נאמנה, את אשר אירע בישיבת 6/20.

לתשובת המועצה צורפו תצהירים של מי שנכחו בישיבת 6/20 - יו"ד הוועדה הממונה, מר אלי רגב; מנכ"ל המועצה מר סלים אסו ג'נב; החשב המלווה של הוועדה הממונה, מר עמוס סעדון; חברי הוועדה הממונה - גב' ניריה מיכאלי; מר ליאור שחר; מר יוסף בנישתי ומר עידו מירז וכן יועמ"ש המועצה, עו"ד מוניר רמאל.

33. אלי רגב, סלים אבו ג'נב, ליאור שחר, ניריה מיכאלי ועמוס סעדון נחקרו על תצהיריהם ואכן נמצאו סתירות בין גרסאותיהם בנוגע לאשר נאמר ואירע בישיבת 6/20. עם זאת, מהעדויות ניתן לקבוע, כי מכתב הסוכנות והנהלים שצורפו אליו הוקראו בפני הנוכחים (אין, בעיניי, חשיבות לשאלה מי קרא אותם בפני הנוכחים בישיבה).

מיום 26.2.1977

צו (מס' 3) תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3656 מיום 27.1.1977 עמ' 810

הוספת סעיף 40

מיום 26.2.1977

צו (מס' 3) תשל"ז-1977

ק"ת תשל"ז מס' 3656 מיום 27.1.1977 עמ' 811

הוספת סעיף 44

אשר להצעה לצאת בקול קורא - על אף שרגב העיד ששחר העלה את הרעיון והוא אף הגיב לדבריו ועל אף שגם מיכאלי העידה ששחר דיבר על הוצאת קול קורא, אם כי בשיחה בצד, עם חבר אחר של הוועדה שנכח בדיון, ליאור שחר עצמו "לא זכר" שהוא העלה הצעה כזו. קשה לקבל את דבריו, שאף לא היו עקביים; כשליאור שחר נשאל על כך בחקירתו טען, תחילה, שהוא "לא מכיר דבר כזה" ובהמשך אמר ש"ייתכן שעלה הנושא של קול קורא" אבל הוא איננו זוכר.

34. אבו נג'ב, אשר רשם את הפרוטוקול העיד שהרשום בפרוטוקול הבלתי חתום משקף את מה שהיה בישיבה. אין לי ספק שכך הבין אבו נגב את הדברים. אלא שכאמור - מדובר בטיוטה של פרוטוקול, הדרושה חתימה של ראש המועצה והמנכ"ל. רגב אשר קיבל לעיונו, כמקובל, את הפרוטוקול שרשם אבו ג'נב, ערך בו שינוי כפי שערך וחתם עליו. גם אבו נג'ב חתם על הפרוטוקול, לאחר השינוי, דבר המעיד על כך שהוא הסכים לשינוי.

לא נעלם מעיניי מכתבו של אבו נג'ב לעו"ד אנואר סלאמה (אשר היה עותר מס' 2 בעתירה זו וביקש להימחק ממנה), בו כתב אבו נג'ב כי בישיבת 6/20 הוחלט שהמועצה תצא בקול קורא ושהנושא יעבור שנית לדיון במליאת המועצה (נספח יג' לעתירה). אלא שדברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הפרוטוקול החתום, עליו חתם גם אבו נג'ב ואף אינם עולים בקנה אחד עם הפרוטוקול הבלתי חתום שנכתב על ידיו הוא; בפרוטוקול הבלתי חתום לא נכתב שהתקבלה החלטה לצאת בקול קורא, אלא נכתב, במפורש, שלא מתקבלת החלטה ואמנם בעדותו הודה אבו נגב שהוא טעה כאשר כתב במכתב, שהייתה החלטה ואמר שזו הייתה רק הצעה. נראה, אפוא, שאבו נג'ב לא דייק בדברים שכתב.

35. על סדר היום של הישיבה היה "אישור המליאה על דירקטוריון בית ספר מקיף דרוזי 'אחווה'" ובסיומה של הישיבה לא התקבלה כל החלטה. רגב הסביר בחקירתו, כי הוא חשב שעל אף שאין חובה להביא את העניין לאישור המליאה, נכון יהיה נכון להביא את הדברים לידיעת חברי הוועדה הממונה. עם זאת, לאחר שהוקרא מכתב הסוכנות הבינו חברי הועדה שלמליאה אין תפקיד בהליך הזה ושאין נדרשת החלטה של המליאה. לדברי רגב "ניתנה החלטה, שאין צורך בדיון של המליאה". סעדון, החשב המלווה תמך בדברים אלה. לגבי הקול קורא, טען סעדון שהוא לא שמע זאת, אך לא שלל אפשרות שדובר על כך בין החברים לבין עצמם.

36. אומר כי עדותה של מיכאלי, באשר להתרחשויות בישיבת 6/20, עשתה עליי רושם רציני, אמין ומהימן. היא השיבה לשאלות באופן ישיר, ענייני וללא התחמקות ואני סומכת על דבריה. לדבריה, לאחר שהוקרא מכתב הסוכנות הבינו חברי הוועדה הממונה שאין להם מה לדון בעניין, שכן ראש המועצה הוא זה שצריך להעביר רשימת מומלצים ולכן החליטו שזה לא רלבנטי למליאה. לדבריה, בישיבת 8/20 הם לא אישרו את הפרוטוקול, מאחר שהוא לא היה מדויק; אין זה תפקיד המועצה למסור שמות מועמדים לדירקטוריון ולא נאמר שתפקיד המועצה הוא למסור לסוכנות מועמדים לדירקטוריון. לגבי דברי רגב, כפי שנרשמו בפרוטוקול הבלתי חתום אמרה מיכאלי שהיא איננה זוכרת שדברין כאלה נאמרו.

37. מסקנתי מהעדויות שנשמעו היא, כי הצעתו של שחר, להוציא קול קורא, לא הייתה הצעה שהועלתה בפני המליאה, אלא היה רעיון שהוא העלה, באופן בלתי פורמלי, בפני חלק מהחברים. אין מדובר בהצעה שהועלתה להצבעה, כאמור בסעיף 45 לתקנון ולכן לא היה צריך לקבל בה החלטה.

צו (מס'

38. צודק ב"כ העותרים בטענתו לפיה תיקון הפרוטוקול החתום, שנעשה בישיבת 8/20, לא נעשה על פי הוראותיו של סעיף 55 לתקנון, הקובעות:

"55. (א) חבר המועצה רשאי להגיש בכתב למזכיר המועצה בקשה לתיקון הפרוטוקול.

(ב) לא הוגשה שום בקשה כאמור עד לפתיחת הישיבה מן המנין שלאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים אותו כמאושר".

אין חולק שלא הוגשה בקשה בכתב לתיקון הפרוטוקול ואין חולק שבתחילת ישיבת 7/20 (או ישיבת 8/20) לא הוקראה כל בקשה לתיקון הפרוטוקול, כפי שמחייב סעיף 56 לתקנון ולכן תיקון הפרוטוקול, שנעשה בישיבת 8/20, לא נעשה על פי התקנון.

הצדדים לא טענו בשאלה מה גורלו ומה תקפותו של תיקון פרוטוקול שנעשה שלא על פי הוראות התקנון, אך פטורה אני מלדון בשאלה זו שכן, ממילא, על פי סעיף 55(ב) לתקנון, שצוטט לעיל, מאחר שעד לישיבה שהתקיימה בחודש יולי 2020 (ישיבת 7/20) לא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול (לא על ידי העותרים ולא על ידי חבר מועצה) יש לראות את הפרוטוקול החתום, כפרוטוקול מאושר.

39. לפיכך, הפרוטוקול המחייב הוא הפרוטוקול החתום, גם אם האמור בו לפיו, על פי הנחיות הסוכנות תפקיד המועצה הוא למסור שמות מועמדים לדירקטוריון, איננו נכון ואיננו משקף נכונה את הנחיות הסוכנות או את הנהלים.

40. מכל מקום, האמור בפרוטוקול החתום אינו מונע מראש המועצה להעביר לסוכנות רשימת מומלצים ללא קבלת החלטה של מליאת המועצה לגבי הרשימה, שהרי, כפי שכבר נאמר לעיל, הנהלים אינו דורש דיון במליאת המועצה או החלטה של המועצה לגבי המומלצים, אלא המלצה של ראש המועצה בלבד.

הסוכנות אף איננה מחויבת להביא בפני האסיפה הכללית של החברה את כל מי שנמצא ברשימת המומלצים. היא בוחנת את המומלצים על פי הקריטריונים ולאור שאלונים, קורות חיים והצהרה בדבר העדר ניגוד עניינים, שהמומלצים ממלאים והיא בודקת את מועמדותם וכשירותם על פי הנהלים ועל פי הקריטריונים הקבועים בהם. רק מועמד שנמצא מתאים, לדעת הסוכנות, מובא בפני האסיפה הכללית לשם קבלת החלטה בדבר מינויו. כך נעשה תמיד וכך נעשה גם הפעם.

41. לפיכך, גם אם נפלו פגמים באופן ניהול ישיבת 6/20, ברישום הפרוטוקול, או בעדויות העדים מטעם המועצה, בנוגע לישיבה זו, אין בפגמים אלה כדי להביא לבטלות או לביטול רשימת המומלצים, אשר גובשה על פי הנהלים.

42. אשר לטענה בדבר הפרת חובת ההתייעצות. אומר, תחילה, כי שי להצטער על כך שרגב סבר שאין הוא חופשי לומר עם מי התייעץ, פן יבולע לאותם אנשים.

לעצם העניין - אינני סבורה שהחלטתו של רגב להתייעץ מטילה עליו, אוטומטית, חובת התייעצות. פרשנות כזו, או הבנה כזו של הדין, איננה נכונה ואף איננה רצויה, שכן היא תמנע ממי שמוטלת עליו חובה לקבל החלטה בעניין מסוים (ללא חובה להתייעץ) מליזום התייעצות עם גורמים מתאימים, בטרם יקבל החלטה מושכלת, שמא ייטען כלפיו שהוא לא התייעץ עם גורמים כאלה ואחרים.

גם לא מצאתי שנקבעה הלכה כזו בשני פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ העותרים - בג"ץ 3536/92 שרה סווירי נ' עיריית הרצליה, מז(1) 125 (7.1.1993) ובג"ץ 512/81 המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, ירושלים נ' שר החינוך והתרבות, לה(4) 533 (11.9.1981), בהם נדונה השאלה האם חובת ההתייעצות, שהייתה קיימת שם על פי חוק, מולאה כראוי.

אכן, לעיתים נוצרת חובת התייעצות מכוח העניין בו מדובר, כך שהחלטה שהתקבלה ללא התייעצות תהא בלתי סבירה [ראו בעע"מ 10692/08 מוחמד אבו כליב נ' ראש עיריית חיפה (01.07.2009)] אולם לא כך במקרה דנן, בו רשימת המומלצים, כישוריהם והתאמתם, נבדקים על ידי הסוכנות, אשר "מנפה" את אלה שאינם מתאימים ואינם עומדים בקריטריונים ומעבירה לאישור האסיפה הכללית של חברת אחווה רק את אלה שנמצאו מתאימים.

43. אציין כי נטען בעתירה שהמלצת ראש המועצה ללא פרסום קול קורא פוגעת בשוויון, אולם טענה זו מופנית, וצריכה להיות מופנית, נגד הסוכנות אשר ערכה את הנהלים ולא נגד המועצה. לא בכדי לא חזר ב"כ העותרים על הטענה, בסיכום טיעוניו, לאחר שהסוכנות נמחקה מהעתירה.

עם זאת אומר, בהקשר זה, כי אין חולק שמינויים של העותרים עצמם כלל לא נדון במליאת המועצה, אלא ראש המועצה (בזמנו) העביר לסוכנות רשימת מומלצים, שהעותרים היו ביניהם. ומה לעותרים כי ילינו על כך שגם הפעם לא פורסם קול קורא?

לא למותר להוסיף ולומר, בעניין זה, כי אילו רצתה חברת אחווה להאריך את תקופת כהונתם של העותרים, היא הייתה רשאית לעשות כן ומן הסתם כך הייתה עושה. אלא שהיא חפצה במועמדים חדשים. עוד יש להדגיש, כי אין לפניי עותר אשר טוען כי בשל כך שלא הוצא קול קורא, נתקפחה זכותו להיות בין המומלצים.

44. מכל הטעמים דלעיל, אני דוחה את העתירה אולם, בנסיבות העניין, נוכח התנהלות הוועדה הממונה, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ד' אלול תש"פ, 24 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.