1. ביום 27/11/19 שלח התובע לנתבע 2 (להלן-"הנתבע") הצעת מחיר עבור טיפולו של התובע בהשגת מימון עבור הנתבעת 2 (להלן-"הנתבעת") ועבור ב. ניסנוב חברה לבניין ופיתוח בע"מ (להלן-"החברה לבניין"). שתי החברות נשלטות ע"י הנתבע.
2. ביום 4/12/19 אישרה החברה לבניין בחתימתה את הצעת המחיר ואף שילמה לתובע מקדמה בסך 6,000 ₪ (בתוספת מע"מ).
3. משהושג המימון בסך 500,000 ₪ מבנק מרכנתיל עבור הנתבעת, דורש התובע את יתרת שכרו בשיעור 3% מהסכום שהושג (15,000 ₪ בתוספת מע"מ).
4. הנתבעת אמנם לא חתמה על הצעת המחיר, אך יש לראות, בנסיבות העניין, את חתימתה של החברה לבניין כמי שנעשתה גם בשם הנתבעת, עבורה הושג המימון.
5. אין מחלוקת כי התובע טרח והכין את המסמכים הנדרשים וטיפל בהשגת המימון. אין גם מחלוקת כי המימון הושג בפועל. טענת ההגנה היחידה של הנתבעת הינה כי מאמציו של התובע לא הספיקו ונדרשה התערבותו של אדם נוסף בשם אייל בירן שהיה "המכה בפטיש" והביא את התוצאה המיוחלת.
6. התובע אינו מתכחש למעורבותו של מר בירן בתהליך אך טוען כי אין במעורבות זו כדי להפחית משכרו.
7. לאחר ששקלתי בדבר, באתי לידי מסקנה כי התובע זכאי למלוא שכרו, ואסביר.
8. הנתבע לא זימן את מר בירן לעדות ואף לא הביא ראיות בדבר הפעולות אותן ביצע. הנתבע הציג אמנם קבלה בסך 66,000 ₪ ששולמו לבירן מטעם הנתבעים, אך דווקא בגלל הסכום הגבוה, מסתבר כי הוא שולם בעיקר עבור שירותים אחרים ולאו דווקא עבור השגת המימון מבנק מרכנתיל.
9. משלא הוכחו טיבן והיקפן של הפעולות שבוצעו ע"י מר בירן בקשר עם השגת המימון מבנק מרכנתיל, אני קובע כי התובע זכאי למלוא יתרת שכרו בסך של 17,550 ₪ כולל מע"מ.
10. החבות תחול על הנתבעת ולא על הנתבע אשר לא התחייב כלפי התובע באופן אישי.
11. סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 17,550 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪. התביעה כנגד הנתבע נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז טבת תשפ"א, 11 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.