בפני תביעה קטנה ע"ס 8,000 ₪ שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים בין רכב הנתבעת לרכבו.

בתביעה קטנה ביהמ"ש פטור מדיני הראיות ומסדרי הדין ועליו לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. פס"ד יהיה מנומק באופן תמציתי.

התובע מפרט בתביעתו כי ביום 27.3.20 ארעה תאונה כאשר נכנס לרכבו, ביקש לנסוע לאחור על מנת לצאת מחניה, הביט במראות ואז נסע לאחור כאשר לפתע לאחר שהחל לנסוע לאחור, הנתבעת שנהגה ברכבה, נסעה גם היא לאחור ללא תשומת לב ופגעה בחלק האחורי של רכבה בצד רכבו.

התובע מפרט כי פנה אל הנתבעת בניסיון להגיע לפשרה ולאחר שלא הצליח לעשות כן הגיש את התביעה לביהמ"ש.

התובע צירף לכתב התביעה חוו"ד שמאי לפיה הנזק שנגרם לרכבו הוא בסך של 6,418.62 ₪ וטופס חיוב שכ"ט שמאי בסך של 850 ₪. כמו כן צורפו תמונות הנזק לשני כלי הרכב.

הנתבעת מפרטת בכתב ההגנה מטעמה כי נסעה לאחור ופתאום הרגישה שמישהו נתקע בה. הנתבעת מציינת כי גם לרכבה נגרם נזק, כי לא הצליחה להגיע להסדר עם התובע ואמרה לו לפנות אל חברת הביטוח שלו. הנתבעת גם היא צירפה תמונות הנזקים לכלי הרכב.

הדיון בתביעה התקיים בפני היום ושמעתי טיעוני התובע אשר הציג את האופן בה ארעה התאונה, הסביר את הנזקים שנגרמו לו ושמעתי גם את אביה של הנתבעת שהתייצב עמה לדיון. הנתבעת עצמה אמרה שאין לה מה להוסיף.

הצעתי לצדדים הצעת פשרה אך לצערי, לא היתה הסכמה, ועל כן ניתן פס"ד זה.

אביה של הנתבעת טען כנגד קביעותיו של השמאי מטעם התובע וביקש כי הוא יזומן לחקירה אך לאחר מכן חזר בו מבקשתו וביקש כי יינתן פס"ד.

מעיון בתמונות שהוצגו לי בהן ניתן לראות את מקום המכה – האימפקט – בין כלי הרכב עולה כי רכב התובע נפגע בצידו ואילו רכב הנתבעת נפגע מאחור בפינה שמאלית. נתונים אלה מוכיחים ותומכים בגרסת התובע כי הוא נסע לאחור וכאשר כבר החל לחלוף על פני רכב הנתבעת היא החלה בנסיעה לאחור ופגעה בו.

על כן אין מנוס אלא לקבוע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת. יחד עם זאת מצאתי לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 30% שכן היה עליו לשים לב ליתר הנתונים בחניה ולרבות לעצם העובדה כי הנתבעת היתה ברכבה, הניעה אותו והיתה מוכנה לנסיעה.

בשאלת הנזק, התובע צירף חוו"ד מומחה שמאי אשר בדק את רכבו ומאחר שלא הוגשה חוו"ד נגדית אין אלא לקבל את ממצאיו של השמאי מטעם התובע.

מעבר לחוו"ד השמאי והחיוב בשכר טרחתו, התובע לא הציג כל אסמכתא להוצאות או הפסדים נוספים.

על כן אין לקבל את יתר טענות התובע לגבי הוצאותיו הנוספות.

אני קובע כי נזקו של התובע הוא סכום חוו"ד השמאי בצירוף תשלום שכר השמאי ובסה"כ 7,268 ₪. מסכום זה יש לנכות 30% רשלנות תורמת ועל כן נותר הסכום של 5,087 ₪.

אשר על כן התביעה מתקבלת באופן חלקי ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 5,087 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 300 ₪ ובסה"כ 5,387 ₪ אשר ישולמו בתוך 60 יום מהיום.

ניתן לבקשת רשות לערער על פסק דין זה מביהמ"ש המחוזי בירושלים בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשפ"א, 10 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.