הכרעה בשאלת הוצאות המשפט:

התובעת עתרה לפינוי הנתבע ממקרקעין ולחיובו בתשלום של דמי שימוש ראויים וכן בתשלום של פיצויים. הנתבע התגונן בפני התביעה ואף הגיש הודעה לצד שלישי. במקביל, הנתבע הגיש בקשה לסילוקה על הסף של התביעה, והתובעת עתרה בבקשה להעברת ההליך לבוררות.

בסופו של יום, לאחר דיון ממושך מחוץ לפרוטוקול, שהתקיים בישיבה הראשונה, הגיעו הצדדים – בסיוע חשוב של באי כוחם – להסכם, שקיבל תוקף של פסק-דין. בהסכם נקבע כי הנתבע יסלק ידו מאזור שכונה בהסכם מתחם הבאר, והתביעה – בכל הקשור לסעד הכספי – נמחקה.

סוגיית הוצאות ההליך המשפטי לא הוכרעה, וניתנה לצדדים זכות להעלות את טיעוניהם בסוגיה. הדרישה המהותית לחיוב בהוצאות באה מצד הנתבע.

פסיקה של הוצאות ההליך המשפטי מהווה חלק בלתי נפרד מההליך. נושא ההוצאות זכה להתייחסות ברורה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

ככלל, על בית המשפט להבטיח, כי זכייה של בעל דין בהליך המשפטי תבוא לידי ביטוי גם במסגרת פסיקת הוצאות ההליך. הסכמה של צדדים להביא לסיום המחלוקת ביניהם במסגרת פשרה אין פירושה כי בהכרח כל צד יישא בהוצאותיו. הצדדים רשאים לטעון לעניין היבט זה ולעתור לפסיקת הוצאות ההליך, והמשמעות היא כי על בית המשפט לבחון מיהו הצד שבמאזן המסכם זכה בהליך, מי ניהל את ההליך באופן שהסב הוצאות מיותרות לצד שכנגד וכיוצא באלה שיקולים רלוונטיים.

בעניינו: עיון בכתב התביעה מעלה, כי סעד הפינוי הוא הסעד העיקרי בתביעה. סעד זה אושר בהסכם, ולעניין זה – התובעת היא שזכתה בהליך. אכן, בהסכם צוין כי הנתבע עומד על טענתו לפיה הוא אינו מחזיק במתחם הבאר ולא עושה בה שימוש, אלא שבסוגיה זו לא נשמעו ראיות ולא נקבע ממצא עובדתי מובהק. אזכיר, בהקשר לכך, את ההסדר שהתייחס לאפשרות שלפיה הנתבע מחזיק במקום באמצעות צנרת של מערכת השקיה (ומסנן) שמשמשת אותו להשקיית שטחים אחרים. משסעד הפינוי אושר בפסק הדין, עולה כי נתון זה נזקף לחובת הנתבע, בכל הקשור למישור ההוצאות.

הסעד הכספי נמחק (דומה כי הסעד הכספי, כפי שנתבע, לא היה מבוסס כדבעי בעת שהוגשה התביעה). התנהלות התובעת, בכל הקשור להגשת הבקשה להעברת ההליך לבוררות, נמצאה כמהלך שהכביד ללא צורך על הנתבע, וללא ספק הסב לו נזק כספי, שבא לידי ביטוי בעלות שבוודאי הייתה כרוכה בהגשת טיעון בכתב (מפורט ומנומק). היבטים אלו נזקפים לחובת התובעת. הגשת הודעה לצד שלישי, בסופו של יום – נמצאה מיותרת (לנוכח התוצאה הקשורה עם הסעד הכספי שנתבע). נתון זה – על אף מכלול נסיבות העניין – אמור להיזקף לחובת הנתבע.

בסופו של יום, כשבוחנים הן את השיקולים לחובת התובעת, הן את השיקולים לחובת הנתבע, ואף שלא ניתן להסיק באופן מובהק באיזו מידה בדיוק אחראי כל אחד לתוצאה (ולמעשה – מחדליו ומעשיו של מי מן הצדדים משמעותיים יותר, מנקודת המבט של הוצאות ההליך) – מצאתי מקום לקבוע, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ' אדר תשפ"א, 04 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.