בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959

יו"ר הוועדה – כב' השופט אמיר סלאמה

חבר הוועדה – ד"ר אלכס קורת

חבר הוועדה – ד"ר דני קירשנר

האם קיימת אצל המערער נכות בעמוד שדרה מותני (גב תחתון), אשר נובעת משירותו הצבאי?

זוהי השאלה העומדת במרכז ערעור זה, שהוגש מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום).

כללי

1. המערער, יליד 1976, גויס לשירות סדיר ביום 22.11.94, ממנו השתחרר בחודש נובמבר 1998.
2. במהלך שירותו העלה המערער, מדי פעם, תלונות על כאבי גב, בין היתר על רקע אירוע של נפילה מקורה בחודש דצמבר 1995 (להלן – "האירוע").

על רקע זה נבדק המערער וטופל במסגרת צבאית, ואף נערכה לו בדיקת CT אשר פוענחה כמעידה על ממצאים במספר חוליות בעמוד השדרה המותני, ובעקבות כך הורד הפרופיל הצבאי של המערער מ- 82 ל- 45.

1. בשנת 2018, עשרים שנה לאחר שהשתחרר משירות סדיר, הגיש המערער תביעה להכרת זכות מכוח חוק הנכים, בה טען לנכות בעמוד השדרה המותני עקב תנאי השירות והאירוע הנדון.
2. המשיב דחה את תביעת המערער, בהסתמך על חוות דעת מומחה מטעמו בתחום האורתופדי (ד"ר אלפרסון), אשר סבר כי לשירות הצבאי ולאירוע הנדון אין תרומה למצב עמוד השדרה המותני כיום.

על החלטה זו מונח הערעור שבפנינו.

1. במסגרת הערעור הסתמך המערער על חוות דעת רפואית מטעמו (ערוכה בידי ד"ר גיל סווירי), אשר סבר כי תנאי השירות ו/או האירוע גרמו לבעיה בעמוד השגרה המותני, אשר הביאה לכאבי גב גם לאחר השחרור, והחמירה בשנת 2013.
2. המשיב חזר בפנינו על עמדתו, והגיש חוות דעת משלימה/מגיבה של ד"ר אלפרסון.
3. על רקע הפערים בין חוות דעת המומחים הנ"ל מונה ד"ר מיכאל טנצמן כמומחה מטעם הוועדה.

ד"ר טנצמן מצא כי למערער יש כיום נכות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני, אך סבר כי נכות זו אינה קשורה לאירוע שהתרחש בשירות הצבאי.

במסגרת תשובות לשאלות הבהרה הבהיר המומחה כי לנכות כיום אין גם קשר לתנאי השירות, כאשר חלפו שנים ארוכות בין תום השירות לבין חידוש התלונות על כאבי גב, לרבות 11 שנים שבין שנת 2002 לשנת 2013 בהן אין בתיעוד הרפואי כל רישום בדבר כאבי גב.

1. המערער מיאן להשלים עם דעתו של ד"ר טנצמן וביקש לחקור אותו.

ביום 3.2.22 התקיימה ישיבה בה נחקר המערער וד"ר טנצמן, בסיומה סיכמו הצדדים את טיעוניהם בעל פה.

דיון והכרעה

1. לאחר שמיעת הראיות, עיון במסמכים שהציגו הצדדים ושקילת טיעוניהם, מצאנו להורות על דחיית הערעור.

המסד העובדתי

1. תחילה, נעמוד על התשתית העובדתית הצריכה לעניין, כעולה מהראיות שבפנינו:

• המערער התחיל להתלונן על כאבי גב כבר מספר חודשים לפני השירות (ראו מש/1), במסגרת היותו בפנימיה של חיל האוויר, כאשר בפנינו טען המערער כי דובר בתלונות סרק, אשר נבעו מרצונו שלא לשהות במסגרת הפנימיה.
• בחודש נובמבר 1995 גויס המערער לשירות סדיר, ונשלח לטירונות והכשרה כלוחם "גבעתי".
• ביום 11.12.95 נבדק המערער במרפאה צבאית, כאשר באותה עת נרשם כי מזה ארבעה ימים הוא סובל מכאבי גב תחתון לאחר שנפל מקורה (בהליך שלפנינו הוברר כי מדובר בקורה בגובה של כ- 2 מטרים).

באותו מועד לא נמצאו אצל המערער ממצאים חריגים.

עשרה ימים לאחר מכן שב המערער ונבדק על הרקע הנדון, וגם אז לא נמצאו ממצאים חריפים.

• ביום 5.6.96 הגיע המערער לביקורת במרפאה צבאית, אז צוין כי לפני כחודשיים הוא היה מעורב באונת דרכים, וכי "מאז תלונות על כאבי גב תחתון" (יש לציין כי לא נטען בפנינו שמדובר בתאונה שארעה במסגרת שירות צבאי).
• ביום 25.7.96 הגיע המערער למעקב במסגרת צבאית, אז נרשם כי הוא סובל מכאבים "כרוניים" בגב, עם אזכור לבדיקה הדמיה (ככל צילום רנטגן) אשר העלתה חשד לחלקיק חופשי באזור חוליה L4, כאשר על רקע זה הופנה המערער לביצוע בדיקת CT (נציין כי החשד להימצאות חלקיק כאמור לא אומת בבדיקות מאוחרות).
• בדיקת ה- CT בוצעה ביום 4.8.96; היא פוענחה כמעידה על בלטים בחוליות במספר גבהים, ועל רקע זה הוחלט, בחודש ספטמבר 1996, על הורדת הפרופיל הרפואי של המערער ל- 45, דבר אשר היה כרוך במתן שורה של הקלות
• במהלך בחודשים אוגוסט-ספטמבר 1996 היה המערער מאושפז בבית הבראה צבאי, על רקע תלונות לכאבי גב.

בתום האשפוז צוין כי הוא משתחרר במצב כללי טוב, ובתפקוד מלא (מוצג מע/3).

• בחודש נובמבר 1997 נבדק המערער במסגרת ביקורת במרפאה הצבאית; באותו מועד צוין כי הוא סובל מכאב גב תחתון מזה שנה; וניתנה לגביו המלצה לשרת ליד הבית בכדי להימנע מנסיעות ארוכות.
• ביום 23.7.98, מספר חודשים לפני שחרורו, הגיע המערער לבדיקת מעקב, במהלכה דיווח על החמרה בכאבי הגב מאתמול, ובסופה הוא הופנה, בין היתר, לוועדה רפואית לצורך החלטה בדבר קיצור השירות הצבאי (ככל הנראה שירותו לא קוצר בסופו יום יום).
• בחודש נובמבר 1998 שוחרר המערער משירות סדיר.

1. מתיקו הרפואי של המערער ביחס לתקופה שלאחר תום השירות הצבאי, עולה כי קיימים רישומים דלים ביחס לתלונות על כאבי גב.

כך, ביום 23.8.99, ובמסגרת רישום "היכרות", צויין כי המערער היה מאושפז בבית הבראה צבאי במסגרת שירותו על רקע כאבי גב, ואולם בביקור זה לא נרשמו תלונות כלשהן בפיו (עמ' 71 לתיק הרפואי).

ביום 10.5.02 צוין כי המערער היה אצל אורתופד עקב כאבי גב תחתון, וכי ב- CT שבוצע לפני מספר שנים (הכוונה כנראה לזה משנת 1996) היו סימנים של "בעיות דיסק", כאשר באותו מועד נמצאו "תנועות של ע"ש כמעט מלא עם כאבים קלים" (עמ' 65 לתיק הרפואי).

בתיק הרפואי קיים רישום מאותו תאריך (עמ' 215 בתיק הרפואי) ולפיו צילום CT מיום 10.5.02 פוענח כתקין.

1. במשך אחד עשר וחצי שנים לאחר הרישום הנ"ל אין בתיק הרפואי כל רישום בדבר בעיה בגב, לרבות תלונה כלשהי מצד המערער על כאבי גב.

ודוקו. בתקופה זו יש בתיק רישומים לא מעטים המשקפים פניות של המערער בעניינים אחרים, שאינן קשורים לגב.

1. בחודש נובמבר 2013, כאחד עשר שנים לאחר הרישום האחרון, מופיע רישום בדבר כאבי גב תחתון "במשך זמן ממושך", לאחרונה מקרין לרגליים (עמ' 143 בתיק הרפואי).

על רקע זה הופנה המערער לבדיקת MRI, אשר בוצעה ביום 5.12.13, והעלתה ממצאים במספר חוליות בעמוד השדרה המותני.

מכאן ואילך קיימים רישומים בדבר פניות על רקע כאבי גב, לרבות קבלת טיפולים למיניהם בנדון.

המישור הרפואי; קביעות מומחה הוועדה; והשגות המערער

1. אין חולק כי כיום סובל המערער מנכות בעמוד השדרה המותני, הבאה לידי ביטוי במגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה.

השאלה שבמחלוקת היא האם קיים קשר סיבתי בין נכות זו, בגינה הוגשה תביעה להכרת זכות עשרים שנה לאחר השחרור מהשירות הצבאי, לבין השירות הצבאי.

1. המדובר בסוגיה רפואית במהותה, אשר לגביה מונה מומחה רפואי מטעם הוועדה, שסבר כי יש להשיב עליה בשלילה.
2. לחוות דעתו של מומחה רפואי מטעם הוועדה יש משקל עודף ביחס לחוות דעת המוגשות מטעם הצדדים, בהיות המומחה גורם מקצועי ובלתי תלוי, המהווה זרועה הארוכה של הוועדה.

הוועדה רשאית אמנם לסטות ממסקנות המומחה מטעמה, אבל הדבר ייעשה במשורה, ובמקרים בהם קיים ליקוי היורד לשורשה של חוות הדעת, באופן שאינו מאפשר עוד לסמוך על המסקנות שביסודה.

1. לא מצאנו שבמקרה דנן קיימת הצדקה לסטות מחוות דעת המומחה מטעם הוועדה.

המומחה בחן היטב את עניינו של המערער, תוך התייחסות למכלול התיעוד הרפואי, ואף טרח ופענח בעצמו את בדיקות ההדמיה, ולא הסתפק בעיון בפענוח הכתוב שלהם.

המומחה נימק היטב את מסקנתו בדבר העדר קשר בין הנכות הנוכחית בגב לבין השירות הצבאי, הן במסגרת חוות דעתו, הן במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה שהפנה אליו המערער, והן במסגרת עדותו לפנינו, במהלכה הפגין בקיאות רבה בתיעוד הנוגע למערער, כשהוא מוסר תשובות משכנעות ומניחות את הדעת.

1. להלן נבחן את הדברים בפריזמה של השגות המערער שהועלו כלפי מסקנות המומחה.
2. את עיקר טענותיו של המערער ניתן לסכם באופן הבא:

• עובר לשירות לא סבל המערער מנכות בעמוד השדרה;
• החל מהטירונות, וכלה בשירות עצמו, היה המערער חשוף לתנאי שירות לא קלים, לרבות ריצות והרמת משאות כבדים;
• בחודש דצמבר 2015 נפל המערער מקורה, נחבל בגבו, ופנה לטיפולים רפואיים;
• לאורך השירות הצבאי קיים תיעוד בדבר כאבי גב, לרבות הפניה לבדיקת CT שגילתה מספר פריצות או בלטי דיסק, כאשר במסגרת זו קיבל המערער טיפולים, ואף אושפז;
• בעקבות בעיות הגב הורד הפרופיל הצבאי של המערער ל- 45;
• מדובר בשירות "קצר" אשר התפתחות בעיית גב במהלכו מקימה חזקה בדבר קשר סיבתי עם השירות הצבאי;
• מומחה הוועדה, כך לשיטת המערער, גילה בעדותו כי הוא שולל, באופן עקרוני וקטגורי, קשר סיבתי בין בעיות בעמוד השדרה לבין תנאי שירות, דבר הפוגם מהיסוד בחוות דעתו.

1. לאחר ששקלנו את הדברים לא מצאנו ממש בטיעוני המערער, בוודאי שלא באופן המצדיק סטייה ממסקנות המומחה מטעם הוועדה.
2. ד"ר טנצמן הסביר, כי הסיבה העיקרית בגינה לא מתאפשר הכרה בקשר סיבתי בין הנכות ממנה סובל המערער כיום לבין השירות הצבאי, נעוצה בעובדה שבמשך אחד עשר שנים ויותר, אין בתיקו הרפואי של המערער רישום כלשהו בדבר בעיות גב.

ד"ר טנצמן הסביר, שככל שהשירות גרם לבעיה צמיתה בגב, אשר אחראית על הכאבים המדווחים החל משנת 2013 וכן אחראית לנכות כיום, אין זה סביר, בלשון המעטה, שהמערער לא התלונן כלל על כאבי גב משך כל השנים.

עוד הסביר המומחה, כי הממצאים בשנת 2013 ואילך, לרבות ממצאי בדיקות ההדמיה משנת 2013, שונים תכלית השוני במהותם מהממצאים במהלך השירות הצבאי, לרבות ממצאי בדיקת ה- CT משנת 1996 אותה הוא כאמור פענח בעצמו.

1. הסבריו הנ"ל של המומחה היו משכנעים בעינינו, והמערער לא הצליח להפריכן, ולו במעט.

המערער לא סיפק הסבר המניח את הדעת לשאלה הכיצד זה שבעיה אשר מקורה, כך לשיטתו, בשירות צבאי שהתרחש בין השנים 1995 ל- 1998, לא באה לידי ביטוי של ממש מאז סוף השירות ועד שנת 2002 (למעט רישום חסר משמעות משנת 1999 ורישום בודד בשנת 2002), ולא באה לידי כל ביטוי, ולו הקלוש ביותר, בתיעוד הרפואי שבין שנת 2002 לשנת 2013.

כאמור, המערער פנה, לא פעם ולא פעמיים, לגורמי רפואה שונים בשנים הנדונות, אך לא העלה תלונות בדבר כאבי גב או בעיות בגב.

זאת ועוד. המערער לא הצליח להפריך את הסברי המומחה, לפיהן קיים שוני מהותי בין הממצאים משנת 2013 ואילך, לבין אלה שהתגלו במהלך השירות הצבאי, כאשר אלה האחרונים אינם יכולים להסביר את הממצאים משנת 2013 ואילך.

1. אשר לממצאים שהתגלו במהלך השירות הצבאי, לרבות תוצאות בדיקת ה- CT משנת 1996, גם ביחס אליהם סיפק ד"ר טנצמן הסברים המניחים את הדעת.

מעדות המומחה עולה, כי ממצאי בדיקת ה- CT משנת 1996 הם מינוריים, וכי הם העולים בקנה אחד עם ממצאים שיתגלו ב- 20% עד 30% מכלל האוכלוסייה בגיל זה.

לגבי תלונות המערער במהלך השירות בדבר כאבי גב, אשר הביאו לטיפולים ואף לאשפוז (בבית הבראה צבאי), ציין המומחה כי הוא אינו כופר בכך שתנאי שירות קרביים כרוכבים במאמצים, אשר יכולים להביא לכאבי גב, ואולם נראה כי מדובר בתופעות חולפות, אשר לא נמשכו לאחר השחרור, ואשר לא ניתן לקשרן לתופעות משנת 2013, חמישה עשר שנים לאחר מכן.

אשר להורדת הפרופיל, נציין כי מהמסמכים עולה כי היא נעשתה על סמך פענוח של גורמי רפואה צבאיים לפיו בדיקת ה- CT מצביעה על פריצות דיסק, כאשר בנדון נציין כי ד"ר טנצמן מצא כי הממצאים בבדיקה זו הם מינוריים בהרבה ממה שפוענח על ידו, וכי בכל מקרה הממצאים אינם קשורים לשירות.

נציין כי בנדון פקפק המשיב באמיתות תלונות המערער במהלך השירות בדבר כאבים, תוך רמיזה לכך שהמערער ביקש להשיג לעצמו הקלות למיניהם (בין היתר ע"י הורדת פרופיל), לרבות קיצור של תקופת השירות, בדומה לתלונות הסרק שהוא הודה בהעלאתן עוד לפני השירות, ואולם לא מצאתנו לקבוע מסמרות בנדון, שכן איננו סבורים שיש בכך צורך נוכח התמונה הרפואית הברורה המתקבלת בעניין זה.

1. לשיטת המערער, ד"ר טנצמן שלל באופן קטגורי הכרה בקשר בין בעיות בעמוד השדרה לבין תנאי שירות (להבדיל מטראומה), דבר השולל מהיסוד את חוות דעתו.

ראשית, אנו סבורים כי המערער פירש את עדותו של ד"ר טנצמן בעניין זה לחומרא, כאשר עולה מעדות המומחה כי כוונתו בעיקר היתה לאי החלת תורת המיקרו-טראומה ביחס לנזק בעמוד השדרה על תנאי שירות כדוגמת אלה להן נחשף המערער, כשהמומחה מסביר כי תורה זו מתאימה למצב של "מים המטפטפים על הסלע", דבר המצריך חשיפה ממושכת לתנאים החוזרים ונשנים עד לקבלת נזק, מצב שאינו מתקיים במקרה דנן.

שנית, וחשוב מכך, גם אם נניח שד"ר טנצמן התכוון לשלול באופן עקרוני קשר בין תנאי שירות לבעיות בעמוד השדרה, הרי שהדבר אינו משנה מכך שעובדות ונתוני המקרה שבפנינו אינם תומכים בקשר בין הנכות הנוכחית לבין תנאי השירות.

גם מתוך הנחה שתנאי שירות יכולים לגרום לפגימות בעמוד השדרה (ולמען הסר ספק יובהר כי וועדה זו סבורה שהדבר אפשרי באופן עקרוני), הרי שהעובדות במקרה דנן מלמדות על העדר קשר בין הנכות לבין תנאי השירות, הן בשים לב להשתלשלות העניינים שתוארה לעיל, ובעיקר על רקע השתלשלות העניינים שלאחר סיום השירות, כאשר נתונים אלה אינם מאפשרים, כך אנו סבורים, לקשור בין הנכות העכשווית לבין השירות הצבאי, כמבואר לעיל.

1. אשר לאפשרות שהנכות קשורה לאירוע של נפילה מהקורה, דומה כי אין ספק של ממש שאירוע זה, שהיה מינורי למדי, לא גרם לנכות ממנו סובל המערער כיום, כאשר הנתונים לגבי הפגיעה בעקבות אירוע זה, כמתואר לעיל, ותשובותיו של ד"ר טנצמן בעניין זה, מסבירים היטב מסקנה זו.
2. אשר לחזקת "השירות הקצר", נציין כי נוכח עובדות המקרה, כמו גם עדותו של מומחה הוועדה, אין בה כדי לסייע למערער במקרה הנדון.
3. לא מצאנו בפסיקה אליה הפנה המערער במהלך סיכומיו, ואשר מתייחסת למקרים פרטניים שעובדותיהם אינן דומות לאלה של המקרה שבפנינו, כדי לשנות ממסקנתו בנדון.

סוף דבר

1. נוכח האמור לעיל, איננו סבורים שיש יסוד להתערב בהחלטת המשיב מושא הערעור, ואנו מורים בזאת על דחייתו.
2. בשים לב להוצאות שנגרמו למשיב (אשר בין היתר מימן חוות דעת מומחה מטעמו ומחצית מחוות דעת מומחה הוועדה), כאשר המשיב עמד בסוף ההליך על פסיקת הוצאותיו, אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב הוצאות בסך 4,000 ₪, סכום אשר ישולם בתוך 30 ימים, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ז' אדר א' תשפ"ב, 08 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.