הפ"ב 5604-07-20 שריג נ' שריקי ואח'

הפ"ב 25301-12-20 שריקי ואח' נ' שריג

הפ"ב 38088-05-20 שריג נ' שריקי ואח'

בפני כב' השופטת עינת אבמן-מולר

העתק החלטת בית משפט מיום ז' אייר תשפ"א 19 אפריל 2021

לפניי בקשת המשיב (שריג) להורות על חיוב המבקשים בבקשת הביטול (שריקי ודפוס אורנים וכריכייה 2003 בע"מ; להלן - "התובעים") בהפקדת ערובה להוצאותיו, מכוח סעיף 353א לפקודת החברות ומכוח תקנה 157 לתקסד"א.תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (מקבילתה של תקנה 519 לתקנות משנת 1984) קובעת כי בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.עיקר תכלית התקנה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. בענייננו, איני סבורה כי מדובר בהליך שסיכוייו קלושים ולא שוכנעתי כי ישנה הצדקה להורות על הפקדה, אם מכוח תקנה זו או מכוח תקנה 353א לחוק החברות.
אף שבעניינה של חברה, החיוב בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע מוגדר ככלל וההימנעות מהטלתו היא חריג, מצאתי כי במקרה זה יש הצדקה לפטור מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות ההליך. יש ממש בטענת התובעים כי נאלצו לנקוט בהליך הנדון בו הם מבקשים ביטול פסק בוררות, נוכח ההליך שנקט שריג לאישור פסק בוררות, בגדרו ביקש לאשר "הסכם בוררות ומסמך עקרונות" כפסק בוררות, אף שלטענת התובעים, טענה בעלת משקל, כלל אין המדובר בפסק בוררות.
בנסיבות אלה, וגם בשים לב למהות ההליך והיקפו, לא מצאתי לנכון להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות, ולפיכך בקשת שריג נדחית.
שריג יישא בהוצאות התובעים בגין בקשה זו בסך 2,000 ש"ח.