בפניי התנגדות לביצוע שטר.

המשיב הגיש לביצוע שיק על סך של 38,500 ₪, משוך על חשבון המבקשת לפקודת "ספק סחר בע"מ" (להלן – "השיק"). השיק סורב מסיבות אין כיסוי מספיק, ניתנה הוראת ביטול וחתימת המושך אינה תקינה.

טענות המבקשת

1. השיק נמסר על ידי המבקשת לחברת ספק סחר בע"מ (להלן – "ספק סחר"), כנגד התחייבות של ספק סחר לספק למבקשת סחורות שונות. ספק סחר לא סיפקה את הסחורות ולכן בוטל השיק ע"י המבקשת.
2. בשנים 2018-2019 נקלעה ספק סחר לקשיים כלכליים והמשיב היה מודע לכך. לטענת המבקשת, המשיב התנהל מול ספק סחר בצורה רשלנית ונתן לה אשראים ללא יכולת כיסוי וללא יכולת לעמוד בהחזרים החודשיים.
3. המשיב אינו אוחז כשורה, שכן לא מסר תמורה כלשהי נגד השיק, ותביעתו מתבססת על היותו אוחז בשעבוד שטרות של ספק סחר.
4. המבקשת מודה ששילמה חלק מתמורת השיק, אולם חדלה מכך כאשר התבררו לה נסיבות נטילת השיק ע"י המשיב.

טענות המשיב

1. המבקשת מושתקת מלהעלות את טענותיה כפי שהובאו בהתנגדות, שכן לאחר שהשיק לא נפרע על ידה, פנה המשיב למבקשת בדרישה להסדיר את חובה ובעקבות פניה זו נחתם בין הצדדים הסכם, בו הצהירה המבקשת, בין היתר, שהיא מוותרת על כל טענה נגד המשיב בגין השטר, בגין זכותו של המשיב להפרע מהשטר ובגין היותו של המשיב אוחז כשורה (להלן - "ההסכם", להלן - סעיף הויתור").

זאת ועוד, המבקשת ביצעה תשלומים עפ"י ההסכם ורק לאחר הפרת ההסכם על ידה, החל המשיב בנקיטת הליכים לביצוע השיק.

1. לגופו של עניין טוען המשיב שהוא אוחז כשורה, שכן נטל את השיק בתוך לב ונתן בגינו תמורה מלאה, לאחר שביצע נכיון לשיק. המשיב צירף מסמכים התומכים בטענות בדבר ביצוע הנכיון ומתן תמורה.
2. בעת ביצוע הנכיון התנהל חשבון ספק סחר כסדרו, תוך שהמשיב מעמיד לה אשראים מעת לעת.

המבקשת לא השיבה לתגובה, על אף שניתנה לה האפשרות לכך.

המשיב ויתר על חקירת המצהיר מטעם המבקשת ובהתאם ניתנת החלטה זו לפי סמכותי בהתאם לתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

דיון

1. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

משכך, יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

1. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הינה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
2. ההלכה היא, שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן. "בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע... אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 (2014), 294).
3. אם כן, בשלב הדיוני בו נמצא ההליך, על בית המשפט לבחון האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים למבקשת הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.

ומן הכלל אל הפרט

לאחר ששקלתי את טענות המבקשת ובשים לב לתגובת המשיב ולמסמכים שצורפו, אני קובעת כדלקמן:

1. מקובלת עליי טענת המשיב לפיה בחתימתה על ההסכם ויתרה המבקשת על טענותיה כפי שהובאו בהתנגדות. המצהיר מטעם המבקשת טען באופן כללי וסתמי כי חדל לשלם כאשר "נודעו לי נסיבות נטילת השיק ע"י הבנק", אולם לא פירט מתי הדברים נודעו לו וממי, ומדוע לא בירר את הנדרש לפני שחתם על ההסכם.
2. כידוע, בעניין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, חובה על המבקש להתכבד ולהכנס לפרטי הגנתו, ולפרט את כל טענותיו. טענות המבקשת כאן נטענו באופן כללי וסתמי וכבר מסיבה זו, ולאור סעיף הויתור בהסכם, דין ההתנגדות להדחות.
3. בהקשר זה יש להוסיף, שהמבקשת לא הביאה בפני בית המשפט את דבר קיומו של ההסכם, ורק ציינה באופן כללי וסתמי ששילמה חלק מסכום השיק. סבורה אני, כי בהעלמת מידע חשוב כגון קיומו של הסכם, יש כדי לפגוע בתום ליבה ובנקיון הכפיים איתו על המבקשת לבוא לבית המשפט וגם מסיבה זו דין ההתנגדות להדחות.
4. לגופו של עניין - המשיב צירף מסמכים שיש בהם כדי להעיד על מתן תמורה כנגד השיק ומדפי החשבון שצורפו אכן נראה שחשבון ספק סחר התנהל כסדרו. טענות המבקשת לפיהן המשיב ידע על מצבה הנטען של ספק סחר בתקופה הרלוונטית נטענו אף הן באופן כללי, סתמי ולא מפורט.
5. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשת ציינה בתצהיר מטעמה את ההגנה שהייתה מעלה לו הייתה נתבעת לדין ע"י ספק סחר, שהיא הצד הקרוב שעמו התקשרה, אם כי גם טענה זו נטענה באופן כללי וסתמי וללא פירוט.
6. לכן, לכאורה, עומדת למבקשת הגנה במערכת היחסים שבינה לבין ספק סחר. על פניו, טענותיה של המבקשת לפיהן ספק סחר לא עמדה בהתחייבויתיה כלפיה ולכן נתנה המבקשת הוראות ביטול לגבי השיק, מקנות לה את הזכות להתגונן בפני תביעה ככל שהייתה מוגשת נגדה ע"י ספק סחר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין שבשיק, וכוחה יפה גם כנגד המשיב, צד ג' (ראה לעניין זה ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה 11, 2012), בעמוד 309).
7. השאלה האם המשיב הוא אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשת רשות להתגונן. בשלב הדיוני בו נמצא ההליך, וכאמור לעיל, על בית המשפט לצאת מתוך נקודת הנחה שיש אמת בטענות המבקשת. לכן, ומשהראתה המבקשת הגנה אפשרית, על המשיב יהא להוכיח כי לאחר שגובשו טענות ההגנה של המבקשת נגד ספק סחר, נתן המשיב ערך בתום לב בעד השטר (שם, בעמוד 310), והשאלה אם הגנתה של המבקשת נדחית בפני האחיזה כשורה הנטענת ע"י המשיב, תתברר במהלך המשפט (ראה לעניין זה המ' 506/59 פסח נאמן נ' ין זלבסקי, פד"י י"ד 506).

סיכום

בשים לב לחתימת המבקשת על ההסכם ועל סעיף הויתור מחד, ולאמור בסעיפים 10-12 לעיל מאידך, אני מוצאת לנכון ליתן למבקשת רשות להתגונן כנגד השטר, בכפוף להפקדה בסך של 32,000 ₪ בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 15 בספטמבר 2020.

סכום ההפקדה נקבע בשים לב לסכום השיק, לסכום ששולם ע"י המבקשת ולגובהו של החוב בתיק ההוצאה לפועל.

ככל שההפקדה תבוצע במועד, תנתנה הוראות באשר להמשך ניהול ההליך.

ככל שההפקדה לא תבוצע במועד, תדחה ההתנגדות והליכי ההוצאה לפועל ישופעלו.

המזכירות תעלה לעיוני לבדיקת הפקדה ביום 16 בספטמבר 2020.

ניתנה היום, כ"ז אב תש"פ, 17 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.