ה"פ 12233-07-20 דואק נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

בפני כב' השופטת נאוה ברוורמן

העתק החלטת בית משפט מיום 07 פברואר 2021

בפני בקשת המבקשת לתיקון כתב הטענות ולהעביר את ההליך למסגרת של דיון רגיל וכן מבקשת לא לחייבה בהוצאות בגין התיקון. לטענתה, ההליך אינו מתאים למסגרת של המרצה והמבקשת מתארת כי היא הגישה את ההליך בחופזה, לאור רצון המשיב לממש את דירת מגוריה. כן הוגש ההליך בראשית לבית המשפט המחוזי, היות והוגש באופן מהיר. המבקשת מציינת כי לא פירטה את מלוא המסכת העובדתית ומכאן שיש לאפשר לה לתקן את התביעה, כך שמלוא טענותיה יוצגו. כן טוענת המבקשת כי יש צורך בבירור עובדתי מעמיק, וחקירת עדים לא מעטים.
המבקשת מציינת שההליך בראשיתו ומבקשת כי לאור מצבה הכלכלי, לא תחויב בהוצאות.
עוד גורסת שהגשת תביעה מתוקנת לא תסב נזק למשיב והמשיב יכול לבקש כי כתב התשובה יהווה כתב הגנה מטעמו.
המשיב מתנגד ומבקש להורות על דחיית הדיון בבקשה, עד להכרעה בטענות המקדמיות של הבנק נגד התביעה שכן המשיב גורס שהכרעה בהן עשוי לייתר את הדיון ולחילופין, לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות ושכר טרחה ריאליים.
לטענת המשיב, הבקשה הוגשה ללא תימוכין, מן השפה אל החוץ, ומבלי שניתן הסבר מדוע לא ניתן לנהל את ההליך באופן שהוגש. המשיב גורס כי מעיון בבקשה, ההליך מתאים לדיון במסגרת זו.
לשיטתו, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר.
עוד גורס המשיב כי הבקשה מהווה הודאה בכך שאין למבקשת כל מענה לטענות הבנק וכעת נדרשת למקצה שיפורים, שיש בו כדי לעכב את הדיון.
עוד מוסיף המשיב כי הבקשה הוגשה בהעדר תום לב, תוך העלמת פרטים ועובדות מהותיות (סעיך 7 ג' לתשובה).
המשיב מפנה לשיקולים שיש לערוך ולפסיקה. לטענתו, מטרת הבקשה היא לדחות את הקץ, לסרבל את ההליך, להאריכו ולהסב הוצאות ובזבוז משאבים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת מהות ההליך, להלן החלטתי;

בנסיבות דנן, הדרך הנכונה היא להורות על מחיקת ההליך.
לבית המשפט שיקול דעת לבטל את ההמרצה על מנת שהתובע יגיש את התביעה מחדש בדרך הנאותה (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 104-101 (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר שלמה לוין, 1995)).המבקשת עותרת לתיקון. לא נעלם מעיני כי הגישה לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ובתי המשפט נעתרים לבקשות לתקן את כתב התביעה. אולם, התרת התיקון אינה אוטומטית ויש לשקול את מלוא השיקולים ולאזן ביניהם.
יוער כי הסבת ההליך להליך רגיל, תסב הוצאות נוספות, ואף יש בה כדי להשליך על ציבור המתדיינים, כפי שיבואר.
מתכונת זו, שאינה קיימת עוד בדין, נועדה לבירור מקרים מסוימים; המבקשת סבורה כי ההליך דנן שהגישה, אינו מתאים למתכונת זו. בית המשפט אינו מתערב בשיקולי המבקשת ובידה הבחירה כיצד להגיש את ההליך, וכמובן בהינתן שהדבר תואם את הדין והפסיקה. יחד עם זאת, עת ההליך נפתח על דרך של המרצת פתיחה, הדיון נקבע במתכונת מהירה יחסית (ראו דימויו של כב' השופט בדימ' אורי גורן בספרו - לפיו המרצת פתיחה היא כמו "הקופה המהירה" במרכול), האגרה היא בהתאם ועוד. "הפיכת" המרצה להליך רגיל, אינה דבר של מה בכך ויש לו השלכה הן על ציבור המתדיינים, הממתין לתורו בבית המשפט.
עוד עולה כי המשיב עומד על הוצאות ושכר טרחה ריאליים.

לא נעלם מעיני כי ההליך הוגש בראשיתו בבית המשפט המחוזי ועבר לבית משפט זה. כן ניתנו החלטות. המבקשת עותרת כי לא יפסקו הוצאות בשל נסיבותיה. טענותיה לא נעלמו מעיני, ברם יש לזכור כי ניהול הליך מטבעו, כרוך בהוצאות. ולגופו של עניין, לא מדובר "בתיקון", אלא בהליך חדש. לפיכך, דין ההליך - מחיקה.
לאחר שבחנתי את היקף ההליך עד כה, העובדה כי לא התקיים דיון ולאור היקף כתב התשובה והטענות המקדמיות שהעלה המשיב בבקשתו, ולאור טענות המבקשת, הנני פוסקת הוצאות לטובת המשיב, על סך כולל של 1,500 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 ימים.

המזכירות תסגור את התיק.