1. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת ב"כ המשיבה, דעתי כי דין הבקשה להידחות.
2. מדובר בדו"ח מס' 08/18/0500475 שנרשם ביום 5.6.19 בגין עבירה על סעיף 17(א) לחוק עזר לתל- אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון) תש"ם-1980 שעניינה כלב משוטט בשטח ציבורי.
3. הודעה בדבר תשלום הקנס נשלחה אל המבקש, בדואר רשום. למשיבה עומדת חזקת המסירה בהתאם לסעיף 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, משהוכחה חזקת המסירה, חובת ההוכחה עוברת למבקש. עפ"י תקנה 44 א', משלא הוכיח המבקש שלא קיבל את ההודעות מסיבה שאינה תלויה בו, אין בכך כדי לסתור את חזקה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי.
4. בקשתו של המבקש אינה עומדת בתנאים של סעיף 230 יחד עם סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, שכן הבקשה הוגשה באיחור ולא בהתאם למועדים הקבועים בחוק. המועדים אשר קבועים בחוק הוחמצו, וכן לא מצאתי נסיבות אשר אינן תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד. ראה פס"ד 1260/09 שלבי עאטף נ' מ"י.
5. מדובר בשיהוי של שנה, שיהוי שלא נומק די הצורך, שכן המבקש קיבל לידו את הודעת תשלום הקנס, ומכתבי דרישה נשלחו לביתו החל מנובמבר 2019.
6. על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

סיכומם של דברים, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' אב תש"פ, 10 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.