לפניי שתי בקשות סותרות מטעם שני הצדדים:

בקשה מטעם התובעת לפס"ד בהיעדר הגנה (להלן- "בקשה פסה"ד").

בקשה מטעם הנתבעת לארכת התגוננות בת 7 ימים מיום 28.10.20 (להלן- "בקשת הארכה").

הקיים והרלוונטי בתיק

• ביום 6.7.20 הוגש כתב תביעה "כספית" ע"ס 155,550 ₪ בסדר דין רגיל.
• ביום 23.7.20 הוגשה מטעם התובעת הודעה בדבר ביצוע מסירה של מסמכי התביעה לנתבעת. צורף אישור מסירה מיום 14.7.20 ע"י דואר ישראל.
• ביום 22.9.20 הוגשה מטעם התובעת בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה. לבקשה צורפו : פסיקתא, אישור מסירה.
• ביום 23.9.20 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשם יוחנן גבאי, לפיה טרם חלף מועד ההתגוננות, בשים לב לפגרת הקיץ.
• ביום 26.10.20 הוגשה מטעם התובעת בקשת פסה"ד. לבקשה צורפו: פסיקתא, צילום מאתר דואר ישראל ואישור מסירה.
• ביום 27.10.20 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשם יוחנן גבאי לפיה הורה לתובעת לצרף תדפיס עדכני מרשם החברות לגבי כתובתה ופרטי מנהליה של הנתבעת.
• ביום 27.10.20 הוגשו מטעם התובעת המסמכים הנ"ל.
• ביום 28.10.20 כב' הרשם יוחנן גבאי הורה לצרף תדפיס רשמי ומעודכן מרשות התאגידים, מאחר שהמסמך שצורף הוא בגדר טיוטא.
• ביום 28.10.20 הוגש מטעם הנתבעת ייפוי כח לב"כ שבכותרת.
• ביום 28.10.20 הוגשה מטעם הנתבעת בקשת הארכה. הבקשה נתמכת בתצהיר.
• נימוקים בבקשה:
• הנתבעת הינה עמותה שעוסקת בטיפול בנוער בעל נכויות קשות.
• בעקבות "תקופת הקורונה" כ- 480 עובדים יצאו לחלת (מתוך 600).
• דבר הדואר הכולל כתב התביעה נכלל בטעות בתיק קודם בעל אותו שם של התובעת בתיק שנוהל ע"י העמותה, יחד עם התובעת בתיק זה בבית הדין לעבודה.
• עקב טעות משרדית נשמטה העובדה כי מדובר בכתב תביעה חדש.
• התיק במקביל בבית הדין לעבודה הסתיים בפשרה.
• הנתבעת לא קיבלה עותק מבקשות התובעת לפס"ד בהיעדר הגנה.
• ביום 1.11.20 הוגשה מטעם התובעת הודעת הבהרה לפיה מציינת כי באתר רשם העמותות לא ניתן להדפיס תדפיס עם פרטי העמותה. ב"כ התובעת הזמין את תיק העמותה של הנתבעת מרשם העמותות, וצורף דוח מילולי של הנתבעת לשנת 2019. צורף מסמך "אישור בדבר ניהול תקין" לשנת 2020 מרשם העמותות. מאישורים אלו עולה כי כתובתה הרשומה של הנתבעת "הארד 13 ת"א " המען בו בוצעה המסירה של כתב התביעה.
• ביום 5.11.20 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת.

הכרעה

בקשת הפס"ד – נדחית.

בקשת הארכה – מתקבלת.

נימוקיי:

מדובר בבקשות סותרות מטעם שני הצדדים.

בתקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984, לפיה נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך ייתן בית המשפט, או הרשם, פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד. בחלוף המועד הקבוע לכך בדין, לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת, והתובעת מבקשת כי יינתן פסק דין בהיעדר הגנה וזאת לאחר שכתב התביעה הומצא כדין לנתבעת.

במציאות, נקודת האיזון הראויה בין השיקולים השונים, על בית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות לכל מקרה ומחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, כך שזכות היסוד לגישה לערכאות לא תיפגע מעבר לנדרש.

לאחר שעיינתי בבקשות שהוגשו מטעם הצדדים, מצאתי לקבל בקשת הארכה , תוך חיוב הנתבעת בתשלום הוצאות לתובעת בסך 1,000 ₪.

חיוב הנתבעת בהוצאות המידתיות הנ"ל מהווה ריפוי הולם בנסיבות של מחדל הנתבעת בדבר אי התגוננותה במועד, כאשר בנסיבות לא אמורה הייתה להיווצר אצל התובעת הסמכות של ממש על פסה"ד הצפוי בהיעדר הגנה.

ההחלטה תישלח לכל הצדדים.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"א, 08 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.