1. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' סגנית הנשיא אביגיל כהן) מיום 3.5.2021 ברע"א 23259-04-21 ניתן תוקף של פסק דין לסעיף 5 בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.4.2021 כהאי לישנא:

"[...] ההחלטה מיום 22.2.2021 תבוטל ובית משפט קמא יתן החלטה חדשה ומנומקת בבקשה לסילוק על הסף

בית משפט קמא לא יהיה כבול, כמובן, לתוצאות החלטתו הקודמת."

1. משכך, אשוב ואבחן את שתי הבקשות שהוגשו לסילוק על הסף – בקשות 5 ו-6.
2. ראשית אציין, כי כידוע, סילוק על הסף של תובענה ייעשה רק במקום שבו גלוי וידוע, כבר בשלב המקדמי של ההליך, כי גם אם יוכיח התובע את כל טענותיו העובדתיות, לא יהיה בכך כדי להקים לו זכות לסעד המבוקש (ולעניין זה ראו לאחרונה: רע"א 6953/20 נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר – ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ (5.1.2021) והאסמכתאות שם, להלן: "עניין נת"ע"). ואפנה עוד להלכה הפסוקה הקובעת כי:

"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי; על-כן, שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי. " (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ (2) 668, 671).

1. הנטל המוטל על כתפי המבקש סילוק על הסף – ודאי דחייה על הסף בהעדר עילה – כבד אפוא עד מאוד. נבחן כעת אם עמדו המבקשים בנטל זה, כל בקשה – וטענותיה.

בקשה מס' 5 – מטעם הנתבעים 1 ו-2 (המבקשים 3 ו-4 בהליך זה)

1. הבקשה לסילוק על הסף שהוגשה בגדרי בקשה מס' 5 בתיק מבוססת על הטענה שלפיה:

"[...] תביעתו הנוכחית של חטר ישי, מבוססת, רובה ככולה, על טענות עובדה וטענות חוק אשר נטענו בתובענת נחום ונדחיו במסגרת פסק הדין החלוט ו/או על טענות הנטענות בניגוד לממצאים שנקבעו בפסק הדין החלוט" (סעיף 5 לבקשה).

1. עיינתי בסעיפים 6.1 – 6.5 לבקשה זו. טענת המבקשים לטענות המבקשות לסטות או לחרוג מקביעות חלוטות בפסק הדין – אינה נקיה מספקות. בתשובת התובע לבקשה מס' 5 טוען התובע, כי הקביעות בפסקי הדין האמורים אינן רלוונטיות להליך דנן, מטעמים שונים, שאינני רואה צורך להידרש אליהם כאן בפירוט. עיקר הוא, כי בירור הטענה לסילוק על הסף מחייב ניתוח מקיף – עובדתי ומשפטי, לרבות בחינת ההליכים הקודמים שבין הצדדים, הטיעונים שעלו בהם, והתשתית העובדתית בהליך זה, ניתוח המחייב כשהוא לעצמו שמיעת טענות ובחינת ראיות – באופן שגם אם ניתן לקיימו בשלב זה של ההליך, ודאי אין הצדקה לעשות כן, שכן מדובר בניתוח שידרוש זמן שיפוטי ומשאבים מן הצדדים שמוטב שיושקעו בניהול ההליך לגופו.
2. מעבר לכך, בענייננו, כלל לא שוכנעתי כי הצבת העובדות שנקבעו בהליכים הקודמים כתשתית עובדתית להכרעה בהליך זה יש בה, מיניה וביה, כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעה ביחס לנתבעים 1 ו-2. כאמור, סוגיה זו דורשת ניתוח עובדתי ומשפטי שאין בדעתי להידרש לו בשלב זה של ההליך, טרם הוצגו לפניי כל הראיות.
3. מכאן שדין בקשתם של הנתבעים 1 ו-2 (בקשה מס' 5) לסילוק על הסף להידחות, מאחר שהבירור הדרוש לשם קבלת טענותיהם מורכב מכפי שיהיה מוצדק לנהלו בשלב זה, ודאי לאור מגמת ההלכה הפסוקה להעדיף בירור הליך לגופו על פני הקניית "ניצחון טכני".

בקשה מס' 6 – מטעם הנתבעים 10 ו-11 (המבקשים 1 ו-2 בהליך זה)

1. המבקשים 1 ו-2 בהליך זה עתרו לסילוק על הסף של הסעד המבוקש בסעיף 45 (ד) (ככל הנראה – 45 (ג) לכתב התביעה, וכן את הסעד המבוקש בסעיף 26 (ב) לכתב התביעה. בהקשר זה, אין מדובר בסילוק על הסף, אלא בדרישה של הנתבעים 10 ו-11 להורות לתובע לתקן את כתב תביעתו.
2. מכל מקום, ומאחר שהמבקשים 1 ו-2 ראו בבקשה בקשה לסילוק על היד, אבהיר, כי יש לדחות את הבקשה.
3. כתב התביעה נוסח כך, שחלק מן הסעדים התבקשו רק ביחס לנתבעים 1 ו-2 (הם המשיבים 3 ו-4 בהליך זה), וחלק אחר מן הסעדים התבקשו ביחס לנתבעים כולם, הם השותפים במקרקעין. בשני הסעיפים שעליהם הלינו המבקשים 1 ו-2, הוצג "ניסוח היברידי": ניסוח המציין, כי ככל שתתקבל טענה פלונית של נתבעים מסוימים, מופנית התביעה כלפי יתר הנתבעים.
4. לאחר העיון, אינני סבור כי יש להתערב בניסוחו של כתב התביעה, ודאי לא לבצע "מחיקה כירורגית" של סעיף זה. ניסוחו של כתב התביעה מעלה, כי הטענה של הנתבעים 1 ו-2 הועלתה בעבר בין הצדדים; כתב התביעה נוסח מתוך הנחה כי הטענה תעלה פעם נוספת במסגרת ההליך. אכן, אילו עלתה הטענה בכתב ההגנה – ניתן היה לקבוע בוודאות כי סעיפים 26 (ב) ו-45 (ג) לכתב התביעה רלוונטיים. אולם אין כל הצדקה להתערב כעת בנוסחו של כתב התביעה, מקום שבו לא תצמח כל תועלת מכך בניהולו השוטף של ההליך, ולא נימצא מייעלים את ההליך, רק כדי להידרש בהמשך – במקרה של בקשה לתיקון כתב ההגנה, או אפילו של הרחבת חזית מוסכמת – לבקשה לתיקון של כתב התביעה.
5. גם בהקשר זה, לא ראיתי להגביל כבר בשלב זה את התובעים מלתבוע את הסעד האמור – כאשר ככל שיתברר בסופו של ההליך שאין לו הצדקה – ניתן יהיה לתקן את הטעון תיקון על דרך של פסיקת הוצאות.

סוף דבר

1. שתי הבקשות למחיקה – זו למחיקת התובענה כולה, זו למחיקת סעד מן התובענה – נדחות. אשוב ואציין, כי ההלכה הפסוקה ברורה, עקבית וחד-משמעית: יש להעדיף בירור ההליך לגופו על פני סילוק על הסף. בכל מקרה שבו יש ספק בלבו של בית המשפט אם ראוי לסלק על הסף – יש להעדיף בירור ענייני של המחלוקת על פתרון קסם של סילוק על הסף.
2. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בגין הצורך להגיש תשובה כדלקמן:

המבקשים בבקשה מס' 5 יישאו בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪;

המבקשים בבקשה מס' 6 יישאו בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשפ"א, 04 מאי 2021, בהעדר הצדדים.