הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את נהגת רכב התובעת ואת נהגת רכב הנתבעת במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 4.3.21, והתרשמתי מעדותן, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגות, בתמונות הנזק לרכב התובעת, וביתר הראיות, אני רואה לדחות את התביעה. אני סבורה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. במקרה דנן, גם לאחר ששבתי ובחנתי את הגרסאות, לא שוכנעתי כי התאונה אירעה באחריותה של נהגת רכב הנתבעת. הוצגו לפניי שתי גרסאות מנוגדות כאשר כל נהגת טוענת שהנהגת האחרת היא האחראית הבלעדית לקרות התאונה. על פי מכלול הראיות שהוצגו לפניי לא עלה בידי נהגת רכב התובעת להוכיח שגרסתה הגיונית ומסתברת יותר מגרסתה של נהגת רכב הנתבעת. במצב דברים כגון דא, עניין לנו במצב של גרסאות שקולות, ואין בראיות או בעדויות שלפניי, את הראייה העודפת בכדי להטות את מאזן ההסתברות לטובת מי מהצדדים.

אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תישא בשכר העדה מטעמה, כפי שנפסק בדיון.

אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ' אדר תשפ"א, 04 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.