1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ע"ס של 10,000 ₪ עבור נזקי גוף ורכוש, כך על פי כתב התביעה. בכתב התביעה מפנה התובע אצבע מאשימה כנגד בן זוגה של שכנתו, איתן בדי, שאינו צד לתיק , וטוען כי זה גרם לו נזקי גוף ורכוש וטוען כי זה הביא את הנתבע לבצע מדידות בבניין בו מתגורר התובע, למרות שאין לאותו איתן בדי כל זכויות לעשות כן. הנתבע הגיע וסימן, כך נטען, סימונים מכוערים על קירות הבניין והשבילים המובילים אליו. אותם סימנים נשארו ולא נוקו, גם שנתיים לאחר ביצוע הסימונים. כיום, כך נטען, כבר לא ניתן לנקות סימנים אלו.

2. הנתבע, בכתב הגנתו, טען, בין היתר, כי בצע סימון אחד בלבד, בעט המותר לסימון ואת הסימונים שצויינו על ידי התובע ואף גובו במסמכים, לא סימן. הנתבע גם הפנה להליך קודם שהתנהל בין התובע לאיתן בדי, על כך בהמשך.

3. דין התביעה להידחות וזאת ממספר סיבות.

4. ראשית, בכותרת כתב התביעה ציין התובע כי מדובר בנזק גוף ורכוש. כתב התביעה אינו מעלה נזק גופני שהוא. לגבי נזק הרכוש, אין כל ראיה לגבי הנזק שנגרם לתובע, ומלבד מספר סתמי ולא מפורט של 10,000 ₪ , לא ציין התובע כיצד הגיע למספר שכזה. התובע טוען בכתב התביעה, כי עלות החזרת המצב לקדמותו כרוכה בעלויות רבות, שאין יד התובע משגת, אולם הוא לא צרף ולא מסמך אחד המעיד על עלות החזרת המצב לקדמותו. בנוסף לכך, התובע לא ציין מדוע המתין זמן כה ממושך עד להגשת התביעה וגם מדוע לא הודיע לנתבע ישירות בזמן אמת על הסימנים, והמתין כה ממושך עד אשר אלו נטמעו, כלשון התובע בכתב התביעה, בתשתית המקרקעין.

5. הסיבה השניה בגינה יש לדחות את התביעה היא כי התובע לא הוכיח כי הנתבע הוא זה שביצע את הסימונים. הנתבע טען בכתב התביעה כי לא ביצע את הסימונים וכך גם העיד לפני בדיון שהתקיים ביום 15/2/21. התובע הציג תמונות שבאף אחת מהן לא ניתן ללמוד כי הנתבע הוא זה אשר מבצע סימונים במקום ואף העיד כי אין לו תמונה שכזו . לטענתו, איתן בדי אמר בהליך אחר כי הנתבע הוא זה שביצע את הסימונים אולם לא הציג כל מסמך בעניין. בדיון לפני העיד איתן בדי כי הוא זה שביצע את הסימונים אותם הציג התובע, מה שמוביל לסיבה השלישית בגינה יש לדחות את התביעה- מעשה בית דין, כאשר התובע כבר הגיש תביעה בגין אותה טענה בדיוק, כנגד איתן בדי, ותביעתו , לעניין הסימונים , אף התקבלה.

כאן המקום לציין כי קיבלתי את עדותו של הנתבע במלואה ואימצתי את טענתו כי לא ביצע את הסימונים. קיבלתי גם את טענתו בכתב ההגנה, שגם היא לא נסתרה, כי פגש את מי שמתגוררת במקום והיה ברור לי כי הזמנתו נעשתה גם על ידו. אין זה תפקידו של הנתבע לבדוק זכויות במקרקעין כאשר מזמינים אותו לבצע מדידה בשטח פתוח, ברכוש משותף. ביצוע המדידה עצמה אינה פוגעת בשום זכות של בעלי המקרקעין (זאת לאחר שקבעתי שלא הוא ביצע סימונים שלא ניתן לנקותם) וטענת התובע כנגד הנתבע בעניין זה הינה קטנונית ונובעת ממניעי נקמה כנגד איתן בדי , בלא שהנתבע שותף לסכסוך בין הצדדים ונקלע להליך שלא בטובתו.

6. התובע הגיש תביעה כנגד איתן בדי בת"ק 44804-03-19. בכתב התביעה שם ציין כי :

(הכוונה לאיתן בדי).

באותו הליך הגיש התובע, ביום 28/6/19, תמונות של הסימונים. כפי שניתן לראות, צורפו לפחות 2 תמונות המראות את הסימונים על הקירות ועל שבילים, אחת מהן, הינה גם אחת התמונות שהגיש התובע בהליך שלפני, ביום הדיון (התביעה הקודמת, דף מספר 3 מתוך 8, מיום 28/6/19), לגביה טען כי הנתבע בתיק שלפני, ביצע את הסימון.

7. בדיון שהתקיים בתיק בהליך הקודם ,ביום 16/12/19, העיד התובע כי "אני מציג סרט לגבי הריסוס של הקירות. הסרטון מיום 17.8.18 בשעה 09:46. בסרטון רואים את הנתבע מרסס על הקיר" והנתבע אישר והעיד כי "אני לא מתכחש לכך, אני ריססתי את הגבולות".

התובע המשיך וטען כי "אני מציג תמונות נוספות של כתובות מרוססות, גם על הרצפה. מדובר בבניין משותף. אנחנו 6 דיירים. כל מה שרוסס זה הרכוש המשותף. הבאתי מישהו שינקה רק חלק. אין לי קבלה עבור מה שניקיתי כי אני ניקיתי בעצמי" והנתבע (איתן בדי) השיב כי "הסימונים הם בשטח שלנו. איפה שרשום המס' 3". ניתן ללמוד בבירור מדבריו של התובע, שגם בהליך הקודם התייחס למספר כתובות, חלקן על הרצפה ולא רק על קיר, כפי שהציג בת/2.

.

8. לאורך כל הדיון שהתקיים בהליך הקודם ניתן לראות באופן ברור כי התובע מתייחס למספר מקומות בהם בוצעו סימונים, בכל הפניה שלו הוא מתייחס לריסוסים בלשון רבים ואף מציג תמונות, המעידות על סימונים של מספר כתובות, הדבר עולה באופן ברור מדבריו. עוד עולה מדבריו כי ניקה את הכתובות בעצמו וגם הביא מישהו שינקה,למרות שכעת טוען כי אלו עדיין קיימות.

9. בפסק הדין שניתן בהליך הקודם נקבע כי :

"13. לגבי ריסוס הכתובות, אין מחלוקת כי הנתבע, באמצעות המודד מטעמו, ריסס כתובות. על פי דברי הצדדים כנראה כי מדובר בריסוס כתובות בשטח משותף ולא בשטח פרטי של התובע ובנוסף, לא צרף התובע כל הצעת מחיר לעלות הסרת הכתובות. גם אם היה עושה כן, יש מקום לחלק את העלות בין כלל דיירי הבניין, היות ומדובר ברכוש משותף. מנגד, גם אם היה צורך בריסוס הכתובות לצורך ביצוע מדידות, היה מקום כי לאחר סיום המדידות ידאג הנתבע להסרת הכתובות. משלא עשה כן, גרם בהחלט לפגיעה בהנאת התובע (כמו גם שאר הדיירים) מרכוש התובע ויש מקום לפצות את התובע בשל כך. על הנתבע להפנים כי אינו יכול לעשות ברכוש המשותף, או ברכושם של אחרים, כרצונו ועליו לכבד את רווחתם ואת קניינם של הסובבים אותו.

סכום הפיצוי המוערך עבור סעיף זה הינו 750 ₪."

מסעיף זה עולה כי קבעתי ממצא עובדתי לפיו הנתבע (איתן בדי) ריסס כתובות (ברבים) ונפסק סכום (יחסי) לטובת התובע עבור הנזק שנגרם. נקבע כי היות ומדובר ברכוש משותף אין התובע זכאי לפיצוי מלא אלא בהתאם לחלקו היחסי. בהליך שלפני טען התובע כי הוא ועד הבית, אולם אם תבע כועד הבית, היה עליו לציין זאת בכתב התביעה וגם אז אינו יכול לתבוע עבור נזק שכבר נפסק לגביו. מכתב התביעה עולה כי תבע עצמו בלבד.

10. סעיף 13 לפסק הדין בת"ק 44804-03-19, דן בטענות לגבי הריסוס ועם מתן פסק הדין בא לסיומו פרק זה. לו טען התובע כי הנתבע בתיק שלפני ,הוא האחראי לריסוס בפועל של הכתובות, לא ברור מדוע לא תביע אותו אז. התובע אינו יכול לאחוז במקל משתי קצותיו ולאחר שכבר פוצה בגין הנזק שטען כי גרם לו איתן בדי, להגיש תביעה בגין אותו נזק, כנגד הנתבע בתיק זה.

11. הגשת התביעה כנגד הנתבע בתיק זה, הוגשה בחוסר תום לב תוך מניעים נקמניים כנגד איתן בדי עקב סכסוך מתמשך בינו לבין התובע. הנתבע, לא רק שלא ביצע בפועל את הכתובות להן טוען התובע, אלא התובע כבר הגיש בעבר תביעה דומה, שהתקלה ולכן לא יכול היה להגיש שוב את אותו תביעה בגין אותו נזק כלפי אדם אחר.

12. יצוין כי לצדדים היו טוענות נוספות, למשל כי הסימון הוא בשטחו של איתן בדי ולא בשטח התובע, מצדו של הנתבע, וכי הנתבע לא היה רשאי לבצע מדידות ללא בחינת מי בעלי הזכויות, אולם היות והתביעה נדחתה ממילא, גם היות ומצאתי כי הנתבע לא ביצע את הסימונים וגם עקב מעשה בית דין, לא נדרשתי לדון בשאר טענות הצדדים.

התביעה כאמור נדחית.

13. התובע ישלם לנתבע את הוצאותיו בסך של 1,000 ₪ וכן את הוצאות העד מטעמו, איתן בדי, בסך של 350 ₪, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי התובע. סה"כ ישלם התובע לנתבע 1,350 ₪.

רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום, ו' אדר תשפ"א, 18 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.