לפני התנגדות לביצוע תביעה בגין חוב למשיב בגין מיסים לשנים 2014-2015 בסכום של 4,290 ₪.

1. המבקשים טענו כי סעיף 9ב' לחוק ההסדרים קובע כי "בלי לגרוע מהוראות סעיף 9(ב)(2) , ועד מקומי כמשמעותו בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות, לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו, אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך, הוראות סעיף 9(ב)(2) יחולו לעניין אישור השרים לפי סעיף זה". המבקשים טענו כי המשיב מעולם לא קיבל אישור שרי הפנים והאוצר לגביית מיסי ארנונה כללית המבוססת על מדידה מטרית וכי בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי גבייה זו אינה חוקית וגם המשיב עצמו מודה כי גבייה זו הייתה בלתי חוקית במכתב ששלח ביום 1.7.2020 לכל תושבי מירון ובו מודיע כי החליט על הטלה ראשונה של ארנונה בשיטה מטרית ובכוונתו לאשרה אצל שרי הפנים והאוצר ובמידה והשינוי יאושר יהיה תוקפו החל מיום 1 ינואר 2021. להתנגדות צורף מכתב של המשיב מיום 1.7.20 הנושא כותרת "הטלת ארנונה למגורים לשנת כספים 2021".
2. המשיב הגיש תגובה וטען כי מדובר בתביעה בגין אי תשלום מיסי ועד מקומי עבור השנים 2014-2015, כי טענות המבקשים בדבר אי חוקיות כביכול של דרישת החיוב לשנים 2014-2015 כבר נדחו לגופם בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתיק עת"מ- 23762-09-15 וכי נוכח קיום פסק דין חלוט אין ממש בהתנגדות המבקשים.
3. לאחר מכן, המבקשים ביקשו לצרף לתיק מסמך מתאריך 15.10.2020 שלטענתם מוכיח כי דרישת התשלום אינה חוקית והנושא כותרת "אישור חריג להטלת ארנונה" ובו אישור להטלה ראשונה וקובע למעשה כי כל דרישות המס שהיו לפני אישור זה היו לא חוקיות וכי אין מקום לתבוע מהם תשלום מס לא חוקי.
4. המשיב הגיש תגובה לבקשה לעיל וטען כי המבקשים מנסים להטעות באמצעות טענה שנדחתה ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת ובבית המשפט העליון. המשיב טען כי התביעה עניינה אי תשלום מיסי ועד מקומי עבור השנים 2014-2015 ואילו המסמך שמבוקש לצרפו עוסק בחיובי ארנונה לשנת 2021. עוד נטען כי טענות אי חוקיות כביכול של דרישת התשלום לשנים 2014-2015 כבר נדחו ע"י ביתה משפט המחוזי בתיק עת"מ- 23762-09-15 וגם ערעור שהגישו המבקשים בבית המשפט העליון נדחה בתיק עע"מ 532/16. המשיב טעו כי המסמך המצורף רלבנטי החל משנת המס 2021 בהתאם לפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת בתיק עת"מ 45100-12-19 בו בית המשפט אישר בפעם הרביעית את גביית המס לשנים לפני 2021.
5. הצדדים זומנו לדיון.

המבקש נחקר ובחקירתו הפנה למסמך מיום 1.7.20 וטען כי במכתב צוין "הטלה ראשונה" וכי בכך ברור שמדובר "בפעם ראשונה" וכל מה שהוטל עד לאותו מועד לא היה הטלה ראשונה ועל כן אינו חוקי . המבקש אישר גם בחקירה כי המסמך מתייחס לשנת 2021 וטען כי עד 2021 המסים לא היו חוקיים.

דיון והכרעה:

1. הלכה היא כי בית המשפט יסרב לתת רשות להתגונן רק אם ברור על פניו למעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו.

רשות להתגונן תינתן לנתבע אם יראה כי בפיו הגנה אפשרות, ולו בדוחק. גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט להבדיל ממי שהגנתו הגנת בדים.

רשות להתגונן תינתן כל אימת שקיים, ולו קצה חוט המצדיק בירור משפטי. אין צורך בשלב זה להוכיח שלנתבע סיכוי טוב מאוד.

1. בסיכומיו המבקש חזר וטען כי עד להטלה הראשונה, כשמה היא, לא היו הטלות והפנה ל – "אישור חריג להטלת ארנונה" שצירף שנחתם ע"י השרים וכי רק מאותו רגע הוא מחייב וכי עד אז מדובר בחוב לא חוקי.
2. בסיכומיו, ב"כ המשיב טען כי החל משנת 2021 יש הטלה שנקבעה ע"י משרד הפנים- מה שמכונה "הטלה ראשונה" וכי עד לשנת 2021 , בית המשפט אישר בפסקי הדין שצוינו את סמכות המשיב – הועד המקומי לגבות כספים עבור השנים שקדמו לשנת 2020 וכי בית המשפט העליון מחק ערעור שהוגש.
3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו לתיק, הגעתי למסקנה כי המבקשים לא הראו הגנה אפשרית ולו בדוחק וע"כ דין ההתנגדות להידחות .
4. טענת המבקשים היא כי החוב נשוא כתב התביעה – מיסים לשנית 2014-2015 הוא לא חוקי מאחר ו- "הטלה ראשונה" הייתה באישור השרים מיום 15.10.20 שצורף לתיק וכי גם לפי אישור המשיב הוחלט על "הטלה ראשונה" רק ביום 1.7.20 , כאשר אם השינוי יאושר תוקפו יהיה מיום 1.1.2021 כפי שצוין במסמך. מכאן וכשמה היא מדובר בהטלה ראשונה וכל חוב הקודם לשנת 2021, לרבות החוב בתיק זה, הוא לא חוקי.
5. המבקשים לא טענו כי החוב נשוא כתב התביעה שולם במלואו או בחלקו.
6. בנוסף, טענת המבקשים כפי שעלתה בדיון בכל הנוגע לאי קבלת שירות, למשל תאורה שצומצמה בצורה משמעותית, לא נטענה בהתנגדות ועל כן איני נדרשת לטענה זו בהיותה הרחבת חזית.
7. נותרה להכרעה השאלה אם החוב נשוא כתב התביעה בדמות מיסי ועד לשנים 2014-2015 הוא חוקי או לא.
8. מעיון בפסק הדין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 23762-09-15 פרץ מרדלר ו- 33 עותרים נוספים נ. מועצה אזורית מרום הגליל ואח' עולה כי מדובר בעתירה להשבת תשלומים ששולמו למשיבים, לרבות ועד מקומי מירון-המשיב בתיק זה, בגין תשלומי ארנונה לשנים 2014-2015. עוד עולה כי העותרים טענו כי הליך אישור צווי המיסים לשנים 2014-2015 של הוועד המקומי מירון – המשיב בתיק זה, היה בלתי חוקי מאחר ולא התקבל אישור שר האוצר ושר הפנים להטלה ראשונה ע"י הוועד המקומי.

בפסק הדין בית המשפט קבע כי העתירה מוגשת בשיהוי כבד ביותר המצדיק כשלעצמו דחיית העתירה.

בנוסף, מפסק הדין עולה כי הטענה לאי חוקיות המיסים מכוח סעיף 9ב לחוק ההסדרים נדונה בפסק הדין ונקבע כי הטלות המס לשנים 2014-2015 שאושרו ע"י המועצה הוטלו כדין ולגביהן לא נדרש כל אישור שרים מאחר ואינן בגדר "הטלות ראשונות". עוד נקבע כי החלטות המועצה לאישור צווי המיסים של הוועדים שבדיון היו החלטות חוקיות אשר לא נפל בהן כל פגם המצדיק את ביטולן. עוד נקבע כי אישור המועצה לצווי המיסים שהגישו משיבים 2-4 (כאשר המשיב כאן הוא משיב מס'2 באותה עתירה) נעשה בהתאם לדין ולא הצריך כל אישור שרים ועל כן, העתירה נדחתה.

1. גם ערעור על פסק הדין לעיל נמחק בתיק עע"מ 532/16 פרץ מרדל ו-33 אח' נ. מועצה אזורית מרום הגליל ואח' .
2. לאור כל האמור לעיל ונוכח פסק הדין לעיל לפיו נדחתה הטענה לאי חוקיות המיסים לשנים 2014-2015, נשוא התביעה דנן, ההתנגדות נדחית.
3. הליכי ההוצאה לפעול יימשכו כסדרם.
4. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסכום של 600 ₪ שיתווסף לחוב בתיק ההוצאה לפועל.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשפ"א, 29 יוני 2021, בהעדר הצדדים.