1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 31.5.2020 באום אל פאחם. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 27,793 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. אין חולק, כי סביב חצות הלילה, רכב הנתבעת עמד במפרץ חניה בימין דרך דו-נתיבית, ורכב התובע, שנסע בנתיב הימני, פגע בדלתו הפתוחה של רכב הנתבעת; המחלוקת היא בשאלת תזמון פתיחת הדלת.

3. נהג התובע טוען, כי נסע כדרכו, בכביש ריק למדי, במהירות חוקית לכביש עירוני, ואף ראה בימין הדרך את רכב הנתבעת עומד, כבוי-למראה, כשנפגע לפתע מהדלת הנפתחת. הוא לא ראה את הדלת נפתחת בפועל, ולא ראה איש מחוץ לרכב. מזווית עינו ראה רכב נוסף בנתיב השמאלי, ועל כן עצר בעד עצמו מלברוח שמאלה (אך זאת ממילא רק לאחר המכה).

4. נהג הנתבעת טוען, כי בדרכו בחזרה מארוע כיבוי אש, וכשהיה קרוב למפרץ החניה האמור (המיועד להעמדת רכבי כיבוי אש בלבד) כבה לפתע הרכב, והוא גלש אל מקום החניה. לדבריו, ניסה להתניע את הרכב ללא הצלחה, ואז פתח את מכסה המנוע, ויצא מרכבו על מנת לבודקו (ללא הצלחה), וכשחזר לרכב, בעודו עומד בין הדלת לבין הרכב, כשהדלת צמודה אליו (ופתוחה כדי שליש), ניסה שוב להניע את הרכב, ואז שמע את המכה של רכב התובע בדלת הפתוחה. הוא עמד על כך, שאכן ניסה להניע את הרכב ממקום עומדו מחוץ לרכב, למרות שמפתח ההתנעה ממוקם מימין להגה.

5. עד ראיה, שלא ראה את התרחשות התאונה עצמה, מדווח שראה את רכב הנתבעת עומד כמה דקות, מכובה, כשמכסה המנוע פתוח והנהג בתוך הרכב.

6. הנזק ברכב התובע הוא בצד ימין, ולא בחזית.

7. מכלול הראיות תומך בהעדפת גרסת נהג התובע על פני רעותה: (א) מוקד הנזק, שאינו מתחיל בחזית, מרמז על תנועה של הדלת אל הרכב; (ב) עד הראיה ממקם את הנהג בתוך הרכב בזמן שמכסה המנוע פתוח לפרק זמן ניכר, ובכך שולל לפחות חלק מגרסת נהג הנתבעת; (ג) הגרסה עצמה, של ניסיון הנעה מחוץ לרכב, אינה מסתברת, והטענה כי הדלת הפתוחה היתה צמודה לגבו של הנהג אף מחלישה את הגרסה עוד יותר (שכן עצם ההצמדה מלמד על מודעות למפגע התעבורתי שבדלת פתוחה, ואם כך – מה לו לנהג שינסה להתניע מבחוץ, בהנחה שהדבר בכלל אפשרי פיזית, ולא יכנס לרכב?).

8. הנתבעת מבקשת לייחס לנהג התובע אשם תורם, בשל מהירות נסיעה או חוסר תשומת לב לכביש, אולם לא שוכנעתי כי הונחה תשתית עובדתית מספקת, אפילו בקירוב, לשם כך.

9. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 27,793 ₪, בצירוף אגרת התביעה (מחצית ראשונה), כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את אגרת התביעה (מחצית שניה, ככל שתחויב ותשולם), את שכר העדים (כפי שנפסק), וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,659 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשפ"א, 04 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.