לפני

כב' השופט טל גולן

נציגת ציבור (עובדים) גב' ציונה אייזנשטיין

נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב וולף פוגל

ה ח ל ט ה

1. עניינה של התביעה שלפנינו הינו בהכרה בשינויים ניווניים בשתי כפות הידיים מהם סובל לטענתו התובע, כפגיעה בעבודה ו/או מחלת מקצוע, וזאת לאור הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

2. תביעת התובע להכיר בליקויים מהם הוא סובל כנובעים מתנאי עבודתו נדחתה על ידי הנתבע, וזאת מהנימוק שלא אירעה פגיעה לתובע בעבודה, ולאור הנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לבין תנאי העבודה, וכי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי עבודתו. מכאן התביעה שבפנינו.

3. ביום 9.2.2021 ובמהלך הדיון לפני בית הדין, הגיעו הצדדים להסכמה, כדלקמן:

"ב"כ הצדדים: בשלב הנוכחי הגענו לכלל הסכמה, בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין בתחום הכירורגיה האורתופדית, כללית, ובעל תת-התמחות בכירורגיית כף יד, ספציפית, אשר ידון וישקול את הקשר הסיבתי בין פגימתו הנטענת של התובע בכפות ידיו (CTS דו"צ), לבין תנאי עבודתו, כמפורט להלן–

א. התובע יליד שנת 1966.

ב. התובע נגר במקצועו, ועוסק בתחום מאז שנת 1980.

אשר לתקופה הרלוונטית לתביעה, התובע עבד בנגרייה בין השנים 5/2004 – 12/2017 במשרה מלאה, 6 ימים בשבוע, 8 שעות עבודה ביום.

ג. במסגרת עבודתו התובע היה משתמש בכלל הכלים שנהוגים לשם עיבוד והפקת עץ ומוצריו, ובכלל זה הכלים הרוטטים הבאים – מקדחות, מברגות, מסור חשמלי, דיסק, משחזות, פטישי אוויר לסמרור, מברגים, מכונת שלייף, מכונת שיוף, מכונת רוטר ומכונה לעיבוד עצים. כמו כן, התובע היה משתמש בעבודתו גם בכלים הבאים, ושאינם רוטטים – פטישים כבדים, מברגים, קטארים ופליירים.

ד. כ-70% מהיקף עבודתו של התובע היה מוקדש לעבודה בנגרייה עצמה. יתר הזמן התובע היה עובד בהתקנות של המוצרים שהוכנו, אצל הלקוחות שהזמינו אותם. לשם כך התובע היה נוסע ללקוחות, שבתחילת תקופת העבודה נמצאו באזור הצפון, וכאשר מאוחר יותר עבודת ההתקנות עברה יותר לאזור המרכז. במסגרת ההתקנות התובע היה עובד גם כן בהיקף של יום עבודה בממוצע ומשתמש בכלים רוטטים – פטישונים, מקדחות, ג'קסון (מכשיר חשמלי קטן). כמו כן, לעיתים התובע היה משתמש בקונגו, כדי להתאים את מקום ההתקנה למוצר שמותקן.

ה. ידו הדומיננטית של התובע היא יד שמאל. התובע היה מחזיק את כלל המכשירים ביד זו, ולעיתים משתמש גם ביד ימין כאשר המדובר בכלי עבודה כבד. כל זאת, מלבד מסור קרייזיק, שבנוי לאחיזה מצד ימין, ובמקרה שכזה התובע החזיק אותו ביד ימין, ואיזן ביחד עם יד שמאל. אשר למכונות עיבוד ושיוף עצים – התובע היה מחזיק את העץ בשתי ידיו, כדי להכניס אותו לעבודה על גבי המכונה."

4. אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את ד"ר אלון קובו, כמומחה רפואי בתחום הכירורגיה האורתופדית (להלן: "המומחה"), והוא מתבקש להשיב על השאלות הבאות –

א. מהן המחלה/ות או הליקויים שמהם סובל התובע בכפות ידיו?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:

האם ניתן לומר, כי ליקוייו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוייו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוייו של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיק רפואי כללי ומקצועי, ידני וממוחשב, מקופת חולים כללית (נ/1); בדיקת EMG שנעשתה לתובע ביום 24.10.2018 (נ/2); בדיקת EMG שנעשתה לתובע ביום 16.1.2018 (ת/1. מזכירות – נא לצרף את עמ' 8 לקובץ התצהיר).

6. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין, על המשתמע מכך.

7. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

8. המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 ימים מקבלת החלטה זאת.

9. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 ימים לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 ימים להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

10. אם לא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאחרת הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

11. תשומת לב הצדדים מופנית לכך שצד אינו רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר. ככל שצד מסוים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסוים או להגיש לו מסמכים, עליו להגיש תחילה בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאתה לצד שכנגד, וכל פניה אל המומחה ובכלל זה המצאת מסמכים, תיעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת.

12. ככלל, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

13. מותב בית הדין מסמיך את אב בית הדין לנסח ולהפנות למומחה שאלות הבהרה, וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, והכל כפי שהדבר יידרש.

14. שכר טרחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.

15. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ב' אדר תשפ"א (14 פברואר 2021), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.