1. לפניי תביעה למתן צו הצהרתי.
2. ברישא לבקשה מבוקש לתת פסק דין הצהיר כי הסכם השותפות שנערך על ידי המשיב אינו בתוקף וכי על עו"ד ליפא לזנובסקי (להלן: "עורך הדין") להשיב את כספי המבקש בסך 300,000 ₪.
3. בסיפא לבקשה מבוקש ליתן פסק דין הצהרתי הקובע כי עסקת המכר בין הצדדים בטלה ולהורות על השבת הכספים של המבקש בסך 300,000 ₪ אשר נתנו לעורך הדין בנאמנות.

טענות המבקש בהמרצת הפתיחה

1. המבקש היה אמור לקנות נכס מקרקעין או חלק ממנו הידוע כחלקה 24 בגוש 30091 של דירה שברחוב בצלאל אשכנזי 40 בירושלים (להלן: "הנכס").
2. המשיב הוא עו"ד העוסק בנדל"ן אשר הציע למבקש להיכנס לעסקת נדל"ן אשר תניב לו רווח של פי שניים לפחות מהשקעתו.
3. לפני עריכת העסקה שררה בין הצדדים מערכת יחסים חברית משך כשנה לאחר שהכירו דרך חברים משותפים. בשל מערכת היחסים החברית החל ביניהם מו"מ למכירת הנכס וקנייתו.
4. ביום 8.1.2020 נפגשו הצדדים ובפגישה שאל המבקש את המשיב אם ידוע לו על עסקת נדל"ן שכדאי להשקיע בה. המשיב השיב כי ישנה עסקה ביחס לנכס, מהווה השקעה טובה. המשיב סיפר שהוא מושקע בעסקה ביחס לנכס וכי המבקש יכול להיכנס עמו לשותפות בהשקעה.
5. ביום 21.1.2020 נפגשו הצדדים בנכס. המשיב סיפר למבקש כי ישנם אישורי בנייה לקומה נוספת, וכי לכל הרחוב יש אישור לבנות עד קומה חמישית. משכך יוכלו הצדדים לקבל אישור לבניית קומה נוספת, ייבנו 2 יחידות, שימכרו כשתי יחידות נפרדות, דבר שיביא לעליית ערך הנכס בעת מכירתו.
6. ביום 22.1.2020 שלח המשיב למבקש הודעת דוא"ל עם מספר מסמכים, ביניהם רישומי המקרקעין, התכתבויות עם העירייה, זכויות בנייה ושרטוטים של הנכס.
7. המבקש עבר על המסמכים ובתמימותו סבר כי הכל בסדר זאת נוכח אי הבנתו בנדל"ן והסתמכותו על המשיב שטען בפניו כי המבקש יכפיל את כספו.
8. על בסיס דברים אלו סבר המבקש שנכון עבורו להיכנס לשותפות בנכס עם המשיב ללא כל בדיקות נוספות ובהסתמך על הבטחות המשיב.
9. לימים התגלה למבקש כי המבטחות המשיב אינן נכונות כפי שיפורט להלן.
10. ביום 28.1.2020 הסב התובע שני שיקים בנקאיים על שם עורך הדין .
11. השיקים נמסרו לעורך הדין בנאמנות וזאת לאחר שסוכם בין הצדדים כי המבקש ימסור לעורך הדין את השיקים בנאמנות בהתאם למסמך שאותו כתב וערך המשיב, אך הודגש כי המסמך והשיקים שנמסרו לעורך הדין כפופים לחתימה על ההסכם לרכישת הנכס.
12. ביום 30.1.2020 שלח המשיב את ההסכם שנקרא הסכם השותפות אותו ערך המשיב ונקבע כי הצדדים יפגשו ויעברו יחד עם ההסכם.
13. המבקש חשש לחתום על ההסכם המחייב בטרם יקבל ייעוץ משפטי באשר למצבו המשפטי של הנכס, ומשכך סירב לחתום על המסמך.
14. ביום 15.2.2020 נפגש המבקש עם עו"ד אמיר שינרץ שעבר על כל המסמכים וקבע כי חסרים מספר מסמכים כגון חוזה המכר של הנתבע, דו"ח שמאות ועוד.
15. בעקבות זאת פנה המבקש למשיב על מנת ימסור לו מסמכים משלימים וביום 20.20.2020 שלח המשיב למבקש מייל נוסף ובו הסכם המכר, דו"ח שמאות, פירוט מס שבח ויתר המסמכים.
16. המבקש העביר לעו"ד אמיר שטינרץ את כל המסמכים ולאחר שבדק אותם מסר עו"ד שטינרץ למבקש כי אמנם קיים אישור לתוספת קומה, אך לא קיימת אפשרות למכור את היחידות שייבנו באופן נפרד ועצמאי. דהיינו, בעוד שהמשיב הבטיח למבקש שבעת המכירה יוכל המבקש למכור יחידה נפרדת ועצמאית, הרי שהתברר למבקש כי זוהי הבטחת שווא וכי הקומה שתבנה תהיה תוספת לבית הקיים ולא יחידה נפרדת. כאסמכתא לכך צירף המבקש נספח ה' להמרצת הפתיחה (החלטת הוועדה מיום 4.8.2019 לאשר בקשה להרחבת הדירה הקיימת על ידי תוספת קומה בכפוף לשינויים ובתנאים.
17. בעקבות זאת פנה המבקש אל המשיב, מסר לו שאינו שבע רצון מהעסקה ואינו מוכן לחתום על ההסכם וכי על המשיב להשיב לו את כספו המופקד בנאמנות אצל עו"ד.
18. בשל מגפת הקורונה שהחלה סמוך לאחר מכן, ניתק הקשר בין הצדדים.
19. המבקש פנה את המשיב מספר פעמים, טען בפניו כי לא נכרת הסכם בין הצדדים וכי עליו להשיב לו את כספו, אך המשיב לא נענה לבקשה. גם פנייתו של המבקש אל המשיב באמצעות בא כוחו וניסיונו להגיע להסדר לא עלו יפה ומשכך הוגשה התובענה.
20. המבקש טוען כי לא נכרת בין הצדדים חוזה, כי לא היה קיבול, וכי המבקש סירב לחתום על ההסכם ששלח לו המשיב.
21. לחילופין ולשם הזהירות טוען המבקש כי אין לראות במסירת השיקים לעורך הדין ובחתימתו על המסמך שערך השיב משום קיבול וזאת לנוכח העובדה שהמשיב עצמו קבע בסעיף 1 לטיוטת ההסכם שלא נחתם, כי השיקים הבנקאיים מופקדים עבור הסכם שותפות (אשר לא נחתם).
22. אף אילו היה נחתם הסכם, קמה למבקש עילת ביטול ויש להורות על ביטול ההסכם בשל הטעיה של המבקש על ידי המשיב ומצגי שווא. אילו ידע המבקש כי לא ניתן יהיה לקבל יחידה נפרדת, לא היה מתקשר בחוזה.
23. המבקש הודיע למשיב על ביטול ההסכם ככל שנכרת סמוך לאחר שנודעה לו עילת הביטול.
24. עם ביטול ההסכם זכאי המבקש להשבה - ובענייננו להשבת השיקים שהופקדו בנאמנות.
25. המבקש טוען כי המשיב הציג לו מצגי שווא, חצאי אמיתות ולא גילה פרטים מהותיים.
26. לטענתו, בין הצדדים פערי כוחות וידע. המשיב עו"ד ואיש נדל"ן ובעל עסקים ואילו המבקש בחור צעיר בשנות ה- 20 לחייו ואינו מבין דבר בעסקאות אלה. המשיב העלה בפני המבקש הצעות מפתות אך בלתי ישימות, תוך ניצול אותם פערי כוחות וידע.
27. בנוסף טוען המבקש כי הוא זכאי לקבל השבה של השיקים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

התפתחות ההליכים וטענות המשיב

1. ביום 23.11.2020 הגיש התובע אישור על מסירה של המרצת הפתיחה וההזמנה לדיון שנעשתה לאשתו של המשיב בכתובת מגוריהם. המסירה נעשתה על ידי שליח אשר הקליט את אשת המשיב אשר מסרה לשליח שהיא אשתו. מאחר ואשת המשיב סירבה לחתום על אישור המסירה, השאיר השליח את המעטפה על דלת הבית.
2. ביום 24.11.2020 הגיש המשיב בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע למחרת (יום 25.11.2020). לטענתו הוא לא חש בטוב וסבל מתסמיני קורונה. כן טען כי לא קיבל כתב תביעה או הזמנה לדיון. כאשר ערך חיפוש עפ"י שמו במערכת, הופתע לראות קיומו של הדיון עם שמו. לטענתו קיבל טלפון מעו"ד אלמקייס וקבע להיפגש עמו. הפגישה בוטלה על ידי עו"ד אלמקייס בו ביום שעות טרם הפגישה. בינתיים נזכר המשיב כי מאן דהו התקשר וביקש למסור לו דבר מה אולם המשיב שהה בחופשה קצרה עליה הודיע לאותו מתקשר. למרות זאת הגיע אותו מאן דהו בשעה 07:10 לביתו של המשיב באשקלון, והצליח לחדור מבעד שתי דלתות הדורשות קוד כניסה לבניין. מאחר והמשיב ואשתו שומרי מצוות, אשת המשיב לא תפתח את הדלת לגבר זר ולא תיקח ממנו דבר, כל שכן כשהיא בגפה ובזמן שהמשיב בחופשה, וכן בהתחשב בשעת הבקר המוקדמת והיותה אם לשלושה פעוטות. המשיב טען כי נראה שהתנהלות המבקש במסירה נועדה להסתיר מהמשיב את ההליך על מנת לקבל פסק דין בהיעדר. עוד טען המשיב כי דומה כי המבקש מנסה לעקוף את הוראות החוק ולהגיע לפירוק שיתוף על ידי בית משפט השלום שאינו מוסמך לכך היות והסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי. בנוסף טען כי במידת הצורך יגיש בהמשך תצהירים תומכים וזאת בשל מצבו ותכיפות הזמנים.
3. ביום 24.11.2020 ניתנה החלטת ביניים כי יש להגיש תשובה לבקשה. מאחר ולא הוגשה תשובה, ניתנה ביום 24.11.2020 החלטה בדבר דחיית הדיון .
4. ביום 20.4.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים כאשר המבקש היה מיוצג על ידי עו"ד יעקוביאן ואילו המשיב שהצהיר כי הוא עו"ד במקצועו, התייצב לדיון עם אביו וייצג את עצמו.
5. עד למועד הדיון לא הגיש המשיב בקשה כלשהי ולא תצהיר תשובה להמרצת הפתיחה.
6. בדיון חזר ב"כ המבקש על עיקר טענותיו.
7. המשיב טען כי התובענה בהמרצת הפתיחה היא לפירוק שותפות ולפיכך סמכות העניינית לכך הינה של בית המשפט המחוזי.
8. המבקש טען כי אין מדובר בביטול הסכם שותפות וכי לא נחתם הסכם שותפות, ואף לא הסכם מכר.
9. בסיומו של הדיון נקבע כי המשיב לא הגיש תשובה להמרצת הפתיחה אולם בפיו טענות שונות, הן לגופו של עניין והן לגבי הסמכות העניינית, וכי ככל שהמשיב ירצה להגיש בקשה לעניין הסמכות העניינית, יגיש את הבקשה עד יום 20.5.2021. ככל שירצה להגיש תשובה להמרצת הפתיחה לגופה, עליו לעשות כן עד אותו מועד (היינו 20.5.2021), והמבקש יוכל להשיב לטענות בעניין הסמכות העניינית תוך 30 ימים לאחר מכן. בהתאם נקבעה תזכורת פנימית ליום 20.5.2021.
10. יומיים לפני המועד בו היה על המשיב להגיש טענותיו כאמור לעיל, הגיש המשיב "בקשה דחופה להארכת מועד" למשך 30 ימים. לטענתו, המשיב הוא תושב אשקלון ובשבועיים האחרונים העיר מופגזת באופן קשה, בין היתר בסביבות ביתו של המשיב, ובית חמו ספג פגיעה ישירה. כן פירט כי שהה עם משפחתו בעת "אסון מירון" על ההר ובסמוך למקום האירוע, והוא חש צורך להתאושש מהאירוע. לטענתו לא ייגרם למבקש שום נזק ממתן הארכה, אך המבקש סירב למתן הארכה.
11. ביום 19.5.2021 ניתנה החלטה כי בנסיבות העניין, בהתחשב במצב הביטחוני ובמיוחד בעיר אשקלון, עד למתן החלטה בבקשה ניתנת ארכה שלא תעלה על הארכה המבקשת, וכי המבקש רשאי להגיש תשובה לבקשה.
12. ביום 20.5.2021 הגיש המבקש "בקשה דחופה למתן צו מניעה במעמד צד אחד" בו ביקש להוציא צו מניעה במעמד צד אחד המורה למשיב (ולעורך הדין כמשיב פורמאלי) להימנע מלעשות כל שימוש בשיקים הבנקאיים המופקדים בידי עורך הדין, ומורה לעורך הדין שלא לפרוע את השיקים הבנקאיים המופקדים בידיו. בנוסף לטענותיו שלעיל טען המבקש כי המשיב ניסה להתחמק מההליכים וטען שלא קיבל מסירה כדין של כתב התביעה וההזמנה לדיון, כי ביקש ארכה להגשת תצהיר תשובה להמרצת הפתיחה, ולמרות שבית המשפט נענה לבקשתו, עד כה לא הגיש תשובה, כי בדיון ביום 20.4.2021 ביקש המשיב להעלות את טענותיו על הכתב וקיבל ארכה נוספת עד יום 20.5.2021, אך ביום 18.5.2021 ביקש מהמבקש ארכה ונענה בסירוב מנומס.
13. בנוסף פירט בבקשה כי תוך כדי הבקשה למתן ארכה טען המשיב באזני ב"כ המבקש כי התקבל היתר בנייה בנכס נשוא המחלוקת ולכן עומדת למשיב האפשרות לפרוע את השיקים הבנקאיים הנמצאים בחזקת עורך הדין הנאמן, חרף העובדה שמתנהל הליך שמטרתו להצהיר כי בין הצדדים לא נכרת הסכם מחייב וכפועל יוצא על המשיב להשיב למבקש את השיקים הבנקאיים. כמו כן המשיב לא התייחס לעובדה שהתנאי השני שבזיכרון הדברים לא התקיים והוא רישום הנכס על שם המבקש.
14. מאחר ובינתיים קיבל המשיב ביום 19.5.2021 ארכה מאת בית המשפט בשל המצב הביטחוני, ומאחר ובנסיבות העניין קיימת חשיבות לשמירה על מהצב הקיים ומניעת שינויו כאשר מתנהל הליך משפטי, ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר נחיצותו הדחופה של צו המניעה, הגיש את הבקשה. משכך ביקש צו זמני לאסור על המשיב לפרוע את השיקים הבנקאיים, או לעשות בשיקים דיספוזיציה, להורות כי על הנאמן לשמור את השיקים בחזקתו עד להחלטה סופית בתובענה ואף אם יתקיימו התנאים האמורים בזיכרון הדברים ייאסר על הנאמן לתת את השיקים בידי המשיב או אדם או גוף אחר כלשהו.
15. ביום 20.5.2021 ניתנה החלטה בבקשה כי בהתחשב במאזן הנוחות, בהתחשב בנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הצו אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו, בהתחשב בכך שעד אותו מועד לא הגיש המשיב תצהיר תשובה להמרצת הפתיחה ראיתי לנכון להיעתר למתן הצו בתנאי שעד יום 26.5.2021 יפקיד המבקש בגזברות ערובה בסך של 3,000 ₪. עוד נקבע כי "ככל שהמשיב יעתור לכך, בשלב כלשהו בהמשך ההליכים, ייקבע דיון בסעד הזמני, במעמד הצדדים".
16. המבקש הפקיד את סכום הערובה בסך 3,000 ₪ במועד.
17. ביום 20.6.2021 הגיש המשיב תשובה להמרצת הפתיחה (תצהיר תמיכה הוגש יום לאחר מכן). בתשובה טוען המשיב כי המבקש עושה שימוש שלא בתום לב בהליכים משפטיים כדי להשתחרר מעסקה מסיבות כלכליות גרידא, הגם שמדובר בעסקה מצוינת לעילא ולעילא. לטענתו המבקש מטעה את בית המשפט כאשר הוא טוען כי כביכול לא נחתמה עסקה, וכן בכך שהוא טוען כי הוטעה. לטענת המשיב, המבקש מודה שחתם על הסכם עם המשיב, אך הוא מנסה באופן רטרואקטיבי לאיין חתימתו בטענות שונות כאילו כל מה שעומד בינו לבין ביטול עסקת המכר הוא הסכם נוסף שכביכול לא נחתם. ההסכם "הנוסף" הוא העתק אחד לאחד של ההסכם שנחתם בין הצדדים אשר מקיים את כל הפרטים הצריכים למסוימות: זיהוי הנכס, תנאים מקיימים לעסקה ותנאים מבטלים. זאת ועוד המבקש נכנס לעסקה ביחס זהה לפי מפתח עסקת המקור של המשיב. לפיכך הסכם המכר המקורי מבטא את מכלול העסקה כפי שהעסקה של המשיב, וכך בדיוק נכנס המבקש יחד עם המשיב תחת כנפי אותו הסכם. לכן ההסכם שנחתם בין המשיב למבקש היה "רזה" אולם קיים בתוכו את מלוא ההסכמות המקיימות והמבטלות לעסקה. משכך, בהסכם "הנוסף" הנטען על ידי המבקש אין שום תוספת מהותית, למעט רצונו של המשיב לחייב את המבקש שזה מכבר קיבל עסקה רווחית ביותר ביחס שווה ללא תיווך וללא אחוזים. בהסכם "הנוסף" הסעיף היחידי הנוסף נועד לחייב את המבקש בשיתוף פעולה עם המשיב לצורך קידום התב"ע, כך שהדבר לא ייפול אך ורק על כתפי המשיב "כך שהיא הנותנת שמה שנחתם הוא הסכם לכל דבר ועניין משטען המבקש אילו היה זה נחתם היה כן בפנינו הסכם". משכך טוען המשיב כי המבקש מסתיר שנחתם הסכם שעליו חזר גם יום לאחר מכן בנוסח זהה ותוך שהשלים סכום כסף נוסף, ולא טען דבר כנגד ההסכם אלא לראשונה כעבור חצי שנה. גם לשיטת המבקש שפנה לעו"ד חודשיים לאחר מכן, הוא שלח את הודעת הביטול (שהמשיב לא קיבל), שישה חודשים לאחר החתימה. מכאן שמדובר בשיקול שבכדאיות כלכלית גרידא.
18. המשיב חזר בתשובה על טענותיו בדבר היעדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתובענה, מטעם נוסף לזה שטען קודם לכן (פירוק הסכם שותפות). לטענתו, בפסקה הראשונה של המרצת הפתיחה ומכתב ההתראה עותר המבקש לכך שבית המשפט יורה שלא נחתם הסכם מכר וטוען כנגד תקפותו של הסכם המכר וכן במכתבו "בענין קנית מקרקעין/או חלק ממנו". לטענת המשיב, המבקש מנסה כי בית המשפט יורה על בטלותו של הסכם המכר, כפי הסעד העיקרי של המבקש עצמו ועל ידי כך יזכה גם בהשבת הכספים. לטענתו, "כידוע בטלותו של הסכם מכר איננו בסמכותו של בית המשפט".
19. לכך הוסיף כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה, אלא לבית המשפט המחוזי בירושלים.
20. בתשובה מפרט המשיב כי בסוף שנת 2018 רכש נכס באזור מבוקש ביותר על ידי הציבור החרדי במרכזה התורני של ירושלים, בסך של 2,460,000 ₪, וביחד עם שאר ההוצאות, בסך של כ 2.5 מיליון ₪. בנוסף לנכס, קיבל המשיב התחייבות להיתר בנייה על גג הנכס, היתר שהתקבל. גם התב"ע מאפשרת בניית קומה נוספת מעבר להיתר. באותו זמן פנה אליו המבקש שהציג עצמו כבעל חברת שליחויות מצליחה וכאיש עסקים ושאל לגבי השקעות נדל"ן. המשיב הציג בפניו את העסקה אליו נכנס להציע לו להיכנס בדיוק לפי ההסכם שהמשיב נכנס אליו. הצדדים נפגשו מספר פעמים, המבקש קיבל העתק של הסכם המכר של המשיב, קרא את המסמכים וקיבל הסברים. באחת הפעמים הצטרף אביו של המשיב שהוא איש נדל"ן מנוסה והמבקש קיבל ממנו תמונה מלאה. הצדדים היו בקשר עד כחודשיים וחצי לאחר חתימת ההסכם. בעיצומה של מגפת הקורונה, כחצי שנה מחתימת ההסכם המבקש הביע לראשונה את רצונו בביטול ההסכם בטענות סרק. המשיב פרס בפני המבקש את מלוא הנתונים בקשר עם העסקה, ואף נסע עמו לירושלים לביקור בנכס. המבקש השתייך בעבר למגזר החרדי כך שידע את הפוטנציאל של האזור.
21. המשיב טוען כי אין כל בדל ראיה שהמשיב הבטיח למבקש דירות עצמאיות או קומות נוספות, אלא הכל היה בהסתמך על המידע שהעירייה נתנה למשיב ושווי הנכס לפי שמאות ממנו ניתן להסיק מה שוויו של מ"ר בנוי. המשיב מכחיש כי התחייב להכפלת כספו של המבקש.
22. עוד טוען המשיב כי המבקש מאשר שקיבל מסמכים והיה בטוח ש"הכל בסדר", ורק בהמשך העלה טענות סרק.
23. המבקש חתם על ההסכם ביום 28.1.2020 ושוב חתם על הסכם בנוסח זהה למחרת. הצדדים אינם חתומים על הסכם נוסף אולם טענה זו העלה המבקש חצי שנה לאחר מכן.
24. המבקש לא התנה את העברת הכספים לעורך הדין בשום תנאי.
25. לתשובה צירף המשיב כנספח היתר בנייה לגוש 30091 חלקה 24 על שם מזרחי יחזקאל מתאריך לא ידוע, שניתן עפ"י החלטה מיום 4.8.2019. במסמך מדובר בחדר שייבנה על הגג ויהווה חלק מהדירה שמתחתיו.
26. כאמור, למחרת כן צירף המשיב תצהיר חתום על ידו מאושר על ידי עו"ד דימיטרי קוגן מיום 20.6.2021 .
27. ביום 21.6.2021 הגיש המשיב בקשה לסילוק התובענה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית בשל כך שלבית משפט זה אין סמכות להורות על ביטול הסכם המכר.
28. ביום 22.6.2021 הגיש המבקש תשובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענתו לא עמד המשיב בסד הזמנים שנקבע להגשת הבקשה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. בנוסף, טען כי המבקש לא עתר לביטול הסכם מכר, שכן לא נחתם הסכם מכר. המשיב עתר כי בית המשפט יצהיר כי בין הצדדים לא נחתם הסכם שיתוף וכי יורה על השבת כספו של המבקש המצוי בנאמנות. לכן מדובר בתביעה למתן סעד הצהרתי כאשר שוויו של העניין מצוי בתחום סמכותו של בית משפט השלום.
29. ביום 22.6.2021 הגיש המשיב בקשה לביטול צו המניעה הזמני, לעין חוזר ולקיום דיון בסעד הזמני. בין היתר טען כי הוא עדכן בשיחה טלפונית את ב"כ המבקש כי התקבל היתר הבניה שהיה תנאי מתלה בהסכם שנחתם בין הצדדים לשם העברת הכספים. לטענתו כל שרוצה המבקש הוא למשוך את ההליך מעבר לתאריך התנאי המתלה של 1.8.2021.
30. לנוכח בקשת המשיב נקבע דיון במעמד הצדדים בסעד הזמני ליום 6.7.2021.
31. ביום 4.7.2021 הגיש המשיב תגובה לתשובה לבקשה לסילוק על הסף. בתגובה טען כי לא אחר בהגשת הבקשה שכן זו נקלטה בשעה 17:01. כן טען שסדרי הדין אינם מיטת סדום. בנוסף חזר על חלק מטענותיו בבקשה לסילוק על הסף ובתשובתו להמרצת הפתיחה.
32. ביום 5.7.2021 הגיש ב"כ המבקש "תגובת הבהרה..."
33. ביום 6.7.2021 התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים, בבקשה לסעד הזמני.
34. המבקש חזר על כך שלא נחתם הסכם וטען למאזן הנוחות.
35. המשיב טען כי מדובר בסעד זמני וכי בענייננו הסעד הזמני ייתר את כל ההליך, שכן אם ההסכם הוא עד 1.8.2021, ברגע שלא יועברו לידיו השיקים עד יום 1.8.2021, המבקש השיג את שלו.
36. במסגרת הדיון נחקרו שני הצדדים.
37. המשיב העיד בין היתר כי בין הצדדים נחתמו שני הסכמים זהים לחלוטין יום אחרי יום רק עם תוספת בשני, וכי כאשר הוא מעיד על הסכמים שנחתמו כוונתו להסכמים שמכוחם הופקדו השיקים אצל עורך הדין.
38. כשנשאל המשיב אם לא נחתם הסכם שיתוף העיד: "לא נחתם עוד משהו חוץ מ- 2 הסכמים אלו".
39. בנוסף העיד כי אין בידו יפוי כוח מאת המבקש.
40. המשיב עמד על גרסתו כי לא הבטיח למבקש שיקבל יחידת דיור נפרדת. כשנשאל מה הבטיח למבקש העיד "כתוב בהסכם מה הוא מקבל. בהסכם שנחתם. כל בר דעת בצורה עסקית מבין כשהוא מקבל כסף באופן שווה, אפשר להראות כמה זה שווה. אני לא צריך להבטיח לו עוד שום דבר נוסף" (עמ' 6 משורה 30 לפרוטוקול).
41. כשנשאל לגבי ההסכם ששלח למבקש, העיד המשיב: "שלחתי לו הסכם שמחייב אותו להתאמץ, לשתף פעולה איתי" (עמ' 6 שורה 33 לפרוטוקול). כן העיד: "... המסמך הנוסף הזה בא אחרי שהכל נחתם, כדי להשיג ממנו שיתוף פעולה. לא צריך להיחתם שום הסכם נוסף, עובדה שלא חתמתי ולא הוא חתם. הוא גם לא שלח לי שום הסכם נוסף" (עמ' 7 משורה 7 לפרוטוקול).
42. כאשר הוצגה לו טיוטת ההסכם הלא חתומה שצורפה על ידי המבקש להמרצת הפתיחה אשר מכונה על ידי המשיב המסמך הנוסף, העיד המשיב:

"הדבר הזה לא חתום, שלחתי את זה, אין שום תוספת. רציתי להוסיף שיתוף פעולה של אותו הסכם אחד לאחד, וזה לא חתום ע"י שני הצדדים. אחרי שעבר הכסף.

ש. אתה כתבת אותו?

ת. נכון. אבל זה לא חתום ע"י שני הצדדים.

ש. אתה טענת לכל אורך ההליך שמדובר בהסכם שותפות ביניכם? הסכם שיתוף?

ת. אני לא טענתי שום דבר.

ש. איפה הסכם המכר שעליו אתה מדבר?

ת. ההסכם שחתום.

ש. ההסכם שחתום זה הסכם מכר?

ת. כן. לאור המצב החברי ולאור זה שנכס ביחד שווה גם לזה שנכנסתי, כמו שותפים אמיתיים...

ש. מלבד אותו זיכרון דברים סתמי שבו הוצגו לנאמן שאצלו הכספים מופקדים שמלבד אותו הסכם לא נחתם הסכם שיתוף או הסכם מכר ולא שום הסכם אחר בניגוד למה שאמרת?

ת. עניתי כמה פעמים שזה מה שנחתם. יותר מזה לא צריך להיחתם שום דבר נוסף".

1. המבקש העיד בחקירתו הנגדית שעשה ביקור בגג המבנה כדי לראות על מה יתקבל היתר. כן העיד שלא נחתם הסכם מכר ורק הועברו כספים (עמ' 8 שורה 12 לפרוטוקול). המבקש העיד כי בערך חודש או חודשיים לאחר מכן הוא ביקש לבטל את העסקה, אולם אישר כי לא הביא עמו מסמכים על כך, אלא העיד כי יש מכתבים שעורך דינו שלח למשיב וכי עורך דינו ניסה להיפגש עם המשיב. עם זאת הכחיש כי ביקש ביטול העסקה רק כחצי שנה לאחר מכן או כי הדבר נבע מחוסר כדאיות כלכלית של העסקה.
2. המבקש העיד כי סמך על השיב וכי האחרון שיקר לו ולחץ עליו להתקדם בעסקה בלי שיקבל יעוץ משפט. כדוגמה, כשהיו ליד הבנק, לפני שהמבקש הוציא את השיקים, הוא אמר למשיב שהוא רוצה להתייעץ עם עו"ד אך המשיב אמר לו "אל תדאג, אתה יכול לסמוך עלי. הכל בסדר". (עמ' 9 משורה 8 לפרוטוקול). כן העיד שהמשיב לא שלח לו את הסכם המכר (שלו) של הדירה ולא את השמאות אלא שלח שרטוט של הדירה שהמבקש לא הבין אותו (עמ' 9 משורה 19 לפרוטוקול). המבקש העיד כי רצה קודם כל לבדוק שהדברים שהמשיב אמר לו נכונים ובין היתר שניתן יהיה למכור את הדירות האלה בנפרד. לפי עדותו המשיב מעולם לא אמר לו שמדובר בתוספת לנכס קיים (עמ' 9 משורה 29 לפרוטוקול).
3. בשלב זה טען המשיב כי הציע למבקש להגיע להסדר לפי ישלם לו המבקש 'לפי המקובל' 10% מהשיקים (היינו 30,000 ₪) , שיצא מהעסקה ויקבל את השיקים חזרה, ואילו ב"כ המבקש השיב כי אין זה הגיוני שאדם שלא חתם על הסכם ישלם עשרות אלפי ₪.
4. בסיומו של הדיון הסכימו הצדדים כי יגישו סיכומים בהמרצת הפתיחה עצמה, בבקשה לסילוק על הסף ובסעד הזמני, ויינתן פסק דין בתובענה, תוך שתינתן למשיב אפשרות לפני כן להגיש עד יום 11.7.2021 תמלול של שיחה שהקליט עם המבקש, אותו לא הביא לדיון, שבאמצעותה יוכיח כי הסיבה היחידה שבגינה הודיע המבקש על ביטול העסקה היא בשל כדאיות כלכלית של העסקה.
5. משכך נקבע כי המשיב יוכל להגיש את התמלול עד יום 11.7.2021, ולאחר מכן יגישו הצדדים סיכומים.
6. ביום 9.7.2021 הגיש המשיב לכאורה תמלול אולם מדובר למעשה בציטוטים לשיטתו מהתמלול.
7. ביום 13.7.2021 הגיש המבקש סיכומים מטעמו.
8. ביום 14.7.2021 הגיש המשיב הודעה נוספת על הגשת תמלול ובה ציטוטים נטענים מהשיחה.
9. ב"כ המבקש התייחס לציטוטים האמורים ובין היתר טען לחוסר הגינות בכך שהמשיב לא עמד במועד שנקבע להגשת תמלול ובמקום זאת המתין עד שיוגשו סיכומי המבקש. כן טען כי אין בציטוטים כדי לפגוע בטענות המבקש אלא ההיפך הוא הנכון.
10. ביום 19.7.2021 הגיש המשיב "בקשה למחיקת בקשות/תגובות הנושאות כותרות: "תגובת המשיב לצירוף התכתבות בין הצדדים" וכן "תגובת המשיב לצירוף ההקלטות המתומללות בין הצדדים וההתכתבות בין הצדדים".
11. ביום 20.7.2021 הגיש המשיב סיכומים. בנוסף טען כי הגיש את התמלול במועד.

הכרעה

1. אשר לטענה להיעדר סמכות עניינית של בית משפט השלום בשל כך שמדובר בתובענה לפירוק שותפות או בשל כך שעל בית המשפט לדון בתוקפו או היעדר תוקפו של הסכם מכר מקרקעין, בטענה זו אין ממש.
2. הלכה היא כי שאלת הסמכות נבחנת על ידי הסעד המבוקש.
3. הסעד הרלוונטי לענייננו, אשר מצוי כולו בסמכות בית משפט השלום הוא העתירה להורות על השבת השיקים לידי המבקש.
4. סכום השיקים עומד על סך של 300,000 ₪, ולפיכך הסעד מצוי בתחום סמכותו של בית משפט השלום.
5. די בכך על מנת ליתן סעד זה ככל שיימצא כי הדין הוא עם המבקש.
6. אשר לטענה בדבר היעדר סמכות מקומית לבית משפט זה, טענה זו הועלתה על ידי המשיב רק ביום 20.6.2021, לאחר שהמשיב הגיש בקשות ואף התקיים דיון במעמד הצדדים. משלא הועלתה טענה זו בהזדמנות הראשונה, וההליכים התקדמו ואף התקיים דיון במעמד הצדדים, אין לשעות לטענה זו, במיוחד כאשר לא נגרם למבקש כל עוול כתוצאה מכך שהדיון התקיים בבית משפט השלום בתל אביב ולא בבית משפט השלום בירושלים, כפי טענתו.
7. המסמך שנחתם על ידי הצדדים ונמסר לעורך הדין מיום 28.1.2020 שכותרתו "הנדון: הפקדת צ'ק בנאמנות" ואשר אליו מתייחס המשיב כאל 'ההסכם', הוא מכתב הוראות "לכבוד עו"ד ליפא לזנובסקי". הנדון: "הפקדת צ'ק בנאמנות".
8. בגוף המסמך נכתב:
9. הננו מתכבדים להפקיד בידיך הנאמנות צ'ק בנקאי ע"ס 200 אלף ₪, שצילומו מצ"ב.
10. אנו מבקשים להעביר את הצ'ק הנ"ל אל חיים מאיר ינקוביץ בהתקיים כל התנאים דלהלן:
    1. כאשר יוצג בפניך נסח טאבו לגבי נכס בגוש 30091 חלקה 24 תת חלקה 6 שבו הבעלות רשומה על שם חיים מאיר ינקוביץ ת.ז...., כבעלים של 82/100 חלקים, שמחה היינריך ת.ז. ... כבעלים של 12/100 חלקים.
    2. יוצג היתר בניה סופי לבקשה המצ"ב
11. .....
12. במידה ולא יוצגו בפניך כל האמור בסעיף 2 לעיל עד ליום 01/08/2021 יוחזר הצ'ק לשמחה יצחק היינריך.

ולראיה באנו על החתום:

חיים מאיר ינקוביץ שמחה יצחק היינריך

ומעל הדפסת שמותיהם חתומים הצדדים.

1. כן הוגשו צילומים של שני שיקים בנקאיים משוכים על בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 28.1.2020, על סך 200,000 ₪, עבור לקוח שמחה יצחק לעו"ד ליפא לזנובסקי, והשני מיום למחרת (29.1.2020) על סך 100,000 ₪.
2. ההסכם "הנוסף" אשר לשיטת המבקש היה צורך בחתימתו כדי לכרות הסכם בין הצדדים, ואשר לשיטתו של המשיב, לא היה בו כל צורך והעסקה התגבשה בלעדיו, מהווה למעשה טיוטת הסכם שאין מחלוקת שלא נחתמה על ידי הצדדים.
3. בטיוטת ההסכם אשר אין מחלוקת שהמשיב שלח אל המבקש כתב המשיב:

"הסכם שותפות שבעבורו מופקד צ'ק בנקאי של עו"ד ליפא לזנובסקי ע"ס 300 אלף שקלים.

יחס השותפות הוא לפי מפתח 2 מיליון חמש מאות חמישים. צד ג אחוזי בעלות בהחזקת 88/100 וצד ב 12/100. כך לדוגמא...

כך גם הצדדים יחלו בהליך הגשת בקשת תב"ע לקומה נוספת.

ההסכם כפי מילוי התנאים דלהלן

א, כאשר יוצג בפניך נסח טאבו לגבי נכס ... שבו הבעלות רשומה על שם חיים מאיר ינקוביץ ... כבעלים של 88 חלקים. שמחה יצחק היינריך... כבעלים של 12 חלקים

ב, יוצג היתר בניה סופי לבקשה מצ"ב

במידה ולא יוצגו כל האמור בסעיף 4 לעיל עד ליום 01/08/2021 יוחזר הצ'ק לשמחה יצחק היינריך. כך גם צד א יאפשר לצד ב לצאת מהעסקה ולהשיב לו את כספו בין בכסף ובין ממכירת הנכס כאשר לחיים תישמר זכות ראשונים.

הצדדים יעשו את כל הנדרש תוך שיתוף פעולה מלא לצורך קידום העניינים כאמור

ובזאת באנו על החתום

ע"ח חיים ינקוביץ ע"ח שמחה מייק היינריך

1. כתב ההוראות לעורך הדין, הינו כאמור בו כתב הוראות לעורך הדין ואינו מהווה הסכם בין הצדדים.
2. לכאורה, כתב ההוראות גם אינו מכיל את כל הפרטים הדרושים על מנת שיתגבש בו הסכם.
3. לאור עדותו של המבקש כי לא נחתם כל מסמך אחר כלשהו בין הצדדים, ואף עדותו של המשיב שגם לפיה לא נחתם כל הסכם נוסף כלשהו בין הצדדים, ובהתחשב בכך שהסכם לרכישת מקרקעין מצריך כתב, לכאורה לא נכרת הסכם בין הצדדים ביחס לעסקת מקרקעין.
4. המשיב עצמו טוען כי טיוטת ההסכם אינה אלא חזרה על ההסכמות שבין הצדדים, בתוספת "רתימתו" של המבקש לפעול לטובת התב"ע יחד עם המשיב. אולם, גם לשיטתו אין מחלוקת כי עורך הדין אינו יכול להעביר אל המשיב את השיקים של המבקש אם עד יום 1.8.2021 לא יוצג נסח טאבו בו רשום המבקש כבעלים של 12/100 חלקים מהנכס והמשיב – כבעלים של 82/100 מהנכס.
5. מסמך כזה אין לפנינו. המשיב גם לא טען כי הנכס נרשם על שמו, כל שכן שלא טען כי נרשם על שם המבקש.
6. די בכך כדי שיהיה על עורך הדין להחזיר את השיקים לידי המבקש.
7. זאת מבלי להידרש לשאלה אם סוכם בין הצדדים כי הקומה הנוספת תהיה ניתנת למכירה כנכס נפרד, דבר שהיה מתברר אילו נכרת בין הצדדים הסכם מכר בכתב כנדרש.
8. מכל מקום, אין ממש בטענה החוזרת ונשנית של המשיב בסיכומיו כי "המבקש מודה ולא התכחש שחתם על הסכם מכר, שהעביר כפסים פעמיים ושחתם על הסכם בין לבין המשיב", שכן המבקש שב ומכחיש כי נכרת בין הצדדים הסכם, וטוען כי רצה לעשות בירורים נוספים ולא חתם על ההסכם.
9. לאור כל האמור לעיל, צו המניעה הזמני שניתן כאמור לעיל, יהיה לצו מניעה קבוע.
10. כמו כן ניתן בזאת צו עשה המחייב את המשיב ואת עו"ד ליפא לזנובסקי כנאמן של הצדדים, להשיב למבקש את שני השיקים שמסר המבקש (בסך של 200,000 ₪ ובסך של 100,000 ₪, כמפורט לעיל, ובסך כולל של 300,000 ₪).
11. המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל, וכן הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי המבקש ועד למועד התשלום בפועל על ידי המשיב בפועל.

ניתן היום, י"ח אב תשפ"א, 27 יולי 2021, בהעדר הצדדים.