1. לפניי בקשה מטעם התובע למתן צו המורה לבנק לאומי, למסור לתובע מידע אודות פרטי חשבון הבנק, אשר לטובתו הופקדו שיקים המשוכים מחשבון הבנק שמספרו 52200/78 על-שם מטיילי עייט חברה להסעות ומכון רישוי דיב עלימי בע"מ.

2. עסקינן בתביעה למתן סעד הצהרתי לביטול עסקת המכר שנחתמה בין התובע לבין הנתבע, ביום 18.12.2018, בנוגע למקרקעין הידועים כגוש 12164, חלקה 32, בשטח של 1,214 מ"ר (להלן: "המקרקעין").

3. בכתב התביעה טען התובע, כי הנתבע רכש ממנו נכס מקרקעין בתמורה מוסכמת בסך 1,250,000 ₪, כאשר הנתבע התחייב לשאת בתשלום המסים החלים על העסקה. לטענת התובע, הנתבע לא מילא אחר התחייבויותיו על-פי ההסכם, ולא שילם לתובע את מלוא התמורה המוסכמת כאשר שילם ע"ח התמורה המוסכמת סך של 600,000 ₪ בלבד, כאשר מתוכם סך של 300,000 ₪ נותרו בידיו הנאמנות של עו"ד אחמד יונס, שייצג את הצדדים בעסקה (להלן: "עוד יונס"). בכתב התביעה הוסיף התובע, כי עו"ד יונס מחזיק בכספים אחרים עבור התובע, שאינם נוגעים לעסקה דנן ומקורם במערכת יחסים אחרת בין התובע לבין עו"ד יונס.

4. יצוין כי כתב התביעה הוגש נגד הנתבע ונגד עו"ד אחמד יונס אשר ייצג את שני הצדדים בעסקה כאמור, אולם במסגרת הדיון בבקשה למתן צו זמני, ונוכח בקשת התובע, נמחקה התביעה נגד עו"ד יונס, מאחר והסעד היחיד שהתבקש בתביעה הוא פסק דין הצהרתי לביטול ההסכם בין התובע לנתבע.

5. בכתב ההגנה טען הנתבע, כי התמורה המוסכמת בגין העסקה מושא התביעה עומדת על סך 400,000 ₪, אשר שולמו במלואם במעמד חתימת ההסכם. עוד נטען כי שולמו כספים אחרים על-חשבון רכישת זכויות במקרקעין אחרים בשטח 949 מ"ר, בתמורה לתשלום סך של 800,000 ₪, אשר שולמו לתובע בהתאם לפירוט בסעיף 29 לכתב ההגנה, כאשר חלק מהסכומים שולמו לידי עו"ד יונס בהתאם לדרישת התובע.

6. ביום 05.01.2021 הוגשה הבקשה שבנדון למתן צו המורה לבנק לאומי למסור מידע לתובע אודות פרטי החשבון שלטובתו הופקדו השיקים המפורטים בבקשה על-סך 597,870 ₪. לטענת התובע הבקשה נולדה בעקבות האמור בסעיף 50.2 לכתב ההגנה, בגדרו טען הנתבע, כי עו"ד יונס שילם עבור התובע או במקומו שיקים בסך של 272,413 ₪. על כן נטען כי מאחר והנתבע "מתיימר" להציג תמונה לפיה הסכום הנ"ל, מהווה חלק מהתמורה שהוא שילם לתובע יש ליתן צו כאמור בבקשה. נטען כי השיקים מושא הבקשה אינם קשורים לעסקת המכר נשוא הדיון, הם הועברו לידיו הנאמנות של עו"ד יונס על מנת שהוא יטפל לו בחובותיו. עוד נטען, כי השיקים הנ"ל הופקדו בחשבון הבנק המתנהל על-שם עו"ד יונס ועל כן מדובר במידע חיוני, לשם גילוי האמת וביכולתו להשליך אור על התמונה הכוללת.

7. הנתבע התנגד בתגובתו לבקשה. לטענת הנתבע, המסמכים המבוקש חשיפתם אינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים ועל כן אינם נחוצים לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. נטען כי ההתחשבנות בין התובע לבין עו"ד יונס, אינה מעניינו של הנתבע ועל התובע לברר זאת במסגרת הליך נפרד. עוד נטען, כי ככל הנראה התובע לא הבין את האמור בסעיף 50 לכתב ההגנה, שהרי מעולם לא טען הנתבע כי סכום השיקים המצוינים בסעיף 50 לכתב ההגנה, מהווה חלק מסכום התמורה, והוא פירט בכתב הגנתו (בסעיפים 28-29) את התשלומים ששולמו על-ידו בגין עסקאות המכר, וסכומים אלה אינם כוללים את הסכום האמור בסעיף 50.2 לכתב ההגנה. עוד טען הנתבע, כי דין הבקשה להידחות בשל אי צירוף צד ג' אשר עלול להיפגע ממתן הצו. הנתבע טען בסוף תגובתו, כי עקרונית אין לו התנגדות למתן הצו וזאת בכפוף לכך שהדבר לא יהווה משום הסכמה לרלוונטיות המסמכים להליך דנן.

8. בתשובתו חזר התובע על האמור בבקשה והוסיף וטען, כי ככל והנתבע מסכים שאין כל רלוונטיות לסכומים המפורטים בסעיף 50 לכתב ההגנה, הוא יסכים לחזור מבקשתו, אולם הדבר אינו כך והוא אינו מסכים לחזור בו מן הבקשה. נטען כי הנתבע מסתמך בכתב הגנתו על הסכומים הנ"ל, כסכומים הקשורים לעסקה מושא הדיון ועל כן ההתחשבנות בין עו"ד יונס לבין התובע, הנה רלוונטית לנושא התביעה.

9. עו"ד יונס הגיש עמדה מטעמו בגדרה טען, כי אינו צד להליך ומאחר ומבוקש ליתן צו ביחס לחשבונות שאינם נוגעים אליו, הרי אין לו כל מעמד בצו וממילא הוא אינו נוגע אליו ועל כן אין לו התנגדות למתן הצו. נטען כי במידה והתובע סבור, כי קמה לו עילת תביעה נגד עו"ד יונס אז שיגיש תביעה כספית נפרדת, במסגרתה יתייחס עו"ד יונס לטענות אלה.

הכרעה:

10. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ונתתי דעתי לנימוקיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

11. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת רלוונטיות פרטי החשבון שאליו הועברו שיקים ששולמו על-ידי התובע, לידי עו"ד יונס, לתביעה נשוא הדיון. לטענת התובע, מאחר והנתבע מבקש להסתמך לכאורה על הסכומים שצוינו בסעיף 50 לכתב הגנתו, כסכומים הקשורים להסכם המכר נשוא התביעה, הרי יש בחשיפת המידע נשוא הבקשה כדי להפריך טענה זו ולהציג את התמונה העובדתית הנכונה ביחס לעסקת המכר נשוא הדיון.

12. ככלל, גישת בתי המשפט בעניין הליכי גילוי ועיון במסמכים הנה מרחיבה, ומושתת על העיקרון לפיו החתירה לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך המשפטי וכי על הליך אזרחי להתנהל "בקלפים גלויים", כאשר בית המשפט יורה על גילוי מסמכים רלוונטיים שיש בהם כדי לסייע לבעל דין (2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא(2) 634 (2006)). הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 197 (2002). יובהר כי לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, ניצבים שיקולים נוספים העשויים להביא לצמצום היקפו של עיקרון הגילוי ובין היתר מניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 198 (מהדורה עשירית, 2009) .

13. בית המשט ינהג לפי המבחן המקל לעניין הרלוונטיות ואף על פי כן אני דוחה את הבקשה. מעיון בבקשה נראה כי הצו המבוקש במבוא לבקשה, נוגע לסכומים שלטענת התובע הוא העביר לידי עו"ד יונס, אשר אינם רלוונטיים כלל ועיקר לתביעה. מכל מקום, הנתבע לא טען בכתב ההגנה, כי סכום זה קשור לתמורה. עיון בכתב ההגנה מעלה, כי הנתבע עצמו טוען בסעיף 50 לכתב ההגנה (אליו מפנה התובע), כי "ככל שקיימת מחלוקת בין התובע לבין עו"ד יונס לעניין הכספים שלכאורה הותיר התובע בידי עו"ד יונס הרי שזו אינה מעניינו". כל אשר ניסה הנתבע להוכיח, לגבי טענות התובע לעניין ההתחשבנות בינו לבין עו"ד יונס, כי לכאורה התובע הוא זה שחייב לעו"ד יונס כספים בסך כולל 848,014 ₪, כאשר מתוכם שילם עו"ד יונס עבור התובע בשיקים לגופים שונים, סך כולל של 272,413 ₪.

14. ועוד, אם היה ספק לגבי האמור בכתב ההגנה, הרי בא האמור בתגובת הנתבע ומסיר כל ספק לגבי טענות הנתבע ולגבי העדר הרלוונטיות של מסמכים אלה למחלוקת, כאשר הנתבע שב וטען כי הסכום הנ"ל אינו נוגע למחלוקת בין הצדדים.

15. ועוד, לא ברור כיצד מתן הצו המבוקש וקבלת המידע המבוקש, יסייע לתובע להפריך טענת הנתבע בסעיף 50 לכתב ההגנה, שכאמור, אינה רלוונטית למחלוקת אפילו אליבא דהנתבע.

16. הבקשה נדחית אפוא.

17. התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"ג שבט תשפ"א, 26 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.