בקשה להעברת בורר מתפקידו בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

טענות המבקש

1. בין המבקש לבין המשיב 1 (להלן: "המשיב") מתנהל הליך בוררות במסגרת תביעה שהוגשה על ידי המבקש כנגד המשיב. הליך בוררות מתנהל במוסד לבוררות של המשיבה 2, בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן: "הבורסה"). במסגרת תביעתו טוען המבקש, כי למשיב חוב כלפיו, המגובה בהמחאות חתומות והתחייבויות כתובות, בסך של 1,604,293 דולר.
2. המבקש טוען כי הליך הבוררות מתנהל מזה כשלוש שנים וחצי וטרם ניתן פסק דין. לטענתו, הדחיות בהליך הבוררות הפכו לנוהג על פי בקשתו של המשיב, אשר למשפחתו, משפחת פוזיילוב, קשרים במוסד הבוררות של הבורסה (להלן: "מוסד הבוררות"). המשיב הוא אחד מחבריה הוותיקים של הבורסה לעומתו, שכאמור אינו דובר השפה עברית והיה חבר בבורסה שנתיים בלבד. משכך, לטענתו, לא ניתנה לטענתו עדיין הכרעה בתיק.
3. עוד טוען המבקש, כי בניגוד להתנהלות האיטית של מוסד הבוררות במסגרת ההליך שנפתח על ידו, הרי שתובענה משמעתית שהוגשה על ידי גב' פוזיילוב, אחותו של המשיב, כנגד המבקש, התנהלה במהירות וביום 20.11.2017 ניתנה החלטה שלפיה המבקש עבר על כללי ההתנהגות של הבורסה בכל הנוגע לעסקאות באמצעות פתקים והוא חויב בפיצוי בסך 10,000 דולר והרחקה מאולם הבורסה ל-14 יום (נספח א' לתובענה). בנוסף, פורסמה מודעה על ידי עו"ד דפנה סנדר עם תמונתו של המבקש, המודיעה על הרחקתו (נספח ב' לתובענה).
4. כשנה לאחר תחילת הליך הבוררות, ביום 28.2.2018, הגיש המשיב תלונה למשטרה בדבר זיוף חתימתו על גבי אותם שטרות והתחייבויות שעליהם נסמכת תביעתו של המבקש (נספח ה' לתובענה). לטענת המבקש, טענת הזיוף היא העומדת במרכז טיעוני ההגנה של המשיב בהליך הבוררות.
5. ביום 6.11.2018 קיבל המבקש מכתב המודיע לו על ביטול חברותו בבורסה, וביום 19.11.2018 הודיע סמנכ"ל הבורסה על איסור כניסתו של המבקש לבורסה עקב סכנה לכלל החברים בבורסה.
6. ביום 12.3.2019 התקבלה הודעה ממשטרת ישראל כי לאחר חקירה של טענות המשיב בדבר זיוף חתימתו, הכוללת בדיקה גרפולוגית, הוחלט על סגירת התיק (נספח ו' לתובענה). יוסף כי גם בהליך הבוררות התבצעה בדיקה גרפולוגית, ואולם המבקש טוען כי לא קיבל את תוצאותיה.
7. המבקש טוען במסגרת התובענה כי החל מיום 9.6.2020 פנה מספר פעמים למחלקת המשפטים של הבורסה ולמנכ"ל הבורסה, אך פניותיו נותרו ללא התייחסות. יצוין כי לא צורפה לתובענה כל פניה.
8. המסד העובדתי, כפי שתואר לעיל, לשיטתו של המבקש, מצביע על כך כי מוסד הבוררות היה מצוי מלכתחילה במצב של ניגוד עניינים ומשוא פנים חמור, כטענתו, שעה שהייתה העדפה ברורה כלפי הצד בעל הכוח וההשפעה, משפחת פוייזלוב. כך גם לא התקבל פסק דין במשך מעל שלוש שנים וחצי, על אף הצגת המחאות והתחייבויות חתומות. ניגוד העניינים נמשך, לשיטתו של המבקש, עת חברותו בבורסה בוטלה, זאת עקב תובענה שהוגשה על ידי אחותו של המשיב, כאמור לעיל.
9. עוד טוען המבקש, כי ההליך מתנהל כעת שעה שאחד הצדדים, קרי המבקש בעצמו, אינו חבר בורסה עוד, למרות שמטרתו של מוסד הבוררות היא לנהל הליכים בוררות בין חברי הבורסה, ולא בין מי שחבר בה למי שאינו חבר בה עוד.
10. ניגוד העניינים ומשוא הפנים בו מצוי מוסד הבוררות מראשיתו של ההליך הוביל, לשיטתו של המבקש, לגרירת הליך בוררות פשוט מאין כמותו, המבוסס על התחייבויות חתומות, משך 3.5 שנים, בלי לתת בו החלטה. לאור האמור, התבקש בית המשפט להפעיל את סמכותו הקבועה בסעיף 11 לחוק הבוררות "ולהעביר את הבורר מתפקידו".

תשובת המשיב

1. המשיב טוען בתשובתו, כי עסקינן בבקשה חסרת כל בסיס משפטי או עובדתי, שכן הבקשה מכוונת לפסילת מוסד הבוררות בכללותו, ולא לפסילתם של הבוררים הספציפיים שדנים בסכסוך שבינו לבין המבקש. לכן, דין התובענה להידחות על הסף.
2. עוד טוען המשיב כי המבקש, ביודעין ובכוונת מכוון, הסתיר מבית המשפט הנכבד את העובדה שבית משפט זה דחה את תביעתו הקודמת כנגד הבורסה (ה"פ 30967-12-18, להלן: "התביעה הקודמת"), שבמסגרתה ניסה המבקש לבטל את סילוקו מן הבורסה עקב מעשי המרמה שלו. לטענת המשיב, המבקש פנה בהמרצת פתיחה, שהיא הליך מהיושר, תוך שהוא נוהג בחוסר תום לב משווע ובחוסר ניקיון כפיים.
3. בנוסף, טוען המשיב, כי עומדות לזכותו טענות מניעות והשתק כנגד המבקש, שכן לאחר פסק בוררות קודם שניתן כנגדו, לטובת אחותו של המשיב, ואף לאחר הרחקתו מהבורסה וביטול חברותו, המבקש בחר להמשיך ולנהל את הבוררות בפני מוסד הבוררות של הבורסה. משכך הדבר, ולאור התנהגותו זו, מושתק המבקש כעת מלטעון כנגד מחויבותו להתדיין בפני אותו מוסד בוררות בקשר עם אותם אירועים שכבר היו ידועים לו במועד שבו הוא עצמו התייצב לישיבות הבוררות, מבלי להעלות כל טענה בקשר לכשירות המוסד לבוררות לשמש כבורר המחייב אותו.
4. עוד טוען המשיב, כי המבקש הוא אזרח הודי שקיבל ויזת עבודה בישראל בטענה שהוא סוחר יהלומים. המבקש התקבל כחבר על תנאי בבורסה ומשום כך הוא כפוף להוראות תקנות ההתאגדות שלה, לרבות לסעיף הבוררות בפני המוסד לבוררות של הבורסה. חברותו של המבקש בבורסה בוטלה משום שהתגלה כי הוא ניסה לגבות פעמיים את אותו חוב. הוא אף נקנס בסך של 10,000 דולר.
5. המשיב טוען כי הוא יהלומן חבר בבורסה, אשר גם הוא כפוף להוראות תקנות הבורסה, לרבות החובה לברר כל סכסוך שעניינו ביהלומים במסגרת מוסד הבוררות.
6. כאמור, המבקש הגיש בעבר התביעה הקודמת במסגרתה טען כי הבורסה נהגה בו שלא כדין כאשר ביטלה את מעמדו כחבר על תנאי, לאחר שהתגלה כי ניסה לגבות חוב שכבר שולם לו, פעם שנייה, תוך שימוש בפתקים שצולמו במכונת צילום. במסגרת תביעתו טען המבקש, כי הרחקתו מהבורסה תגרום לקריסתו הכלכלית. התביעה נדחתה, בהסכמתו של המבקש, ביום 28.1.2019.
7. כלומר, טענות המבקש כנגד הבורסה אינן טענות חדשות שנולדו רק עם הגשת התביעה דנן, אלא עסקינן בטענות שהועלו על ידו בעבר. כך, במסגרת התביעה הקודמת טען המבקש, כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות (שבסופו של יום לא הגיש).
8. לגופו של ענין, נטען כי הבקשה דנן היא בקשה להעברת בורר מתפקידו המתבססת על הוראות סעיף 11 לחוק הבוררות, אלא שהמבקש עותר למעשה "להעברת מוסד הבוררות מתפקידו", ולא להעברת בורר מסוים מתפקידו.
9. כאמור לעיל, המבקש כפוף לתקנות הבורסה ולסמכותו של מוסד הבוררות שלה לקבוע מי הם הבוררים אשר ידונו בעניין הסכסוך הנוגע לו. המבקש אינו רשאי כלל להתכחש לכפיפותו זו. כל שיכול המבקש לעשות הוא לפנות בבקשה להעברה מתפקידו של בורר זה או אחר, גם זאת רק במקרים המתאמים לכך ובהתקיים עילה על פי דין.
10. עוד טוען המשיב, כי אפילו קיומה של עילה מבוססת להעברת בורר מתפקידו אינה מקנה למבקש האפשרות לחמוק ממחויבותו וכפיפותו להוראות תקנות הבורסה ולמוסד הבוררות שלה אשר לזהות הבוררים שידונו בעניינו.

תשובת הבורסה

1. הבורסה טוענת בתשובתה, כי דין התובענה להידחות על הסף בשל שני טעמים מצטברים. ראשית, התובענה אינה מגלה עילת תביעה לגופה, קרי הסעד המתבקש במסגרתה נסמך על סעיף 11 לחוק הבוררות, שעניינו העברת בורר מתפקידו, אולם התובענה כלל איננה מתייחסת למי מהבוררים המכהנים בבוררות ואף אינה כוללת טענה כלשהי כנגד מי מהם ותכליתה למעשה "העברת מוסד הבוררות מתפקידו" ומינוי מוסד בוררות אחר. תכלית זו חסרת בסיס משפטי. שנית, התובענה הוגשה בחוסר תום לב שעה שהוסתר קיומה של התביעה הקודמת שהוגשה על ידי המבקש כנגד הבורסה ונדחתה, בהסכמת המבקש.
2. עוד נטען על ידי הבורסה, כי הליך הבוררות המתנהל בפני מוסד הבוררות התמשך בשל נסיבות אובייקטיביות שונות ובהן נסיבות הקשורות בצדדים והטוענים מטעמם, קושי לתאם ישיבות בוררות, חופשות, קיומה של חקירת משטרה, המתנה להשבת חומר שנלקח על ידי המשטרה מתיק הבוררות לאחר סיום החקירה, התפטרות הטוען מטעמו של המבקש, עיכוב בפעילותו של מוסד הבוררות לנוכח מגפת הקורונה, הצטברות דיוני בוררות ועומס עבודה בשל הצורך בהתאמת הפעילות לשם שמירה על בריאותם של הצדדים והבוררים. עד עתה התקיימו כבר 6 ישיבות במסגרת הליך הבוררות ונשמעו בפני מוסד הבוררות מספר עדים.
3. הבורסה מצרה בתשובתה על כך כי הליך הבוררות במקרה דנן לא התנהל במהירות וכי חלו עיכובים בניהולו השוטף, אולם לטענתה, עיכובים אלו לא נבעו ממעשה מכוון של מוסד הבוררות או של מי מהבוררים וודאי שאינם מעידים על משוא פנים, על התנהגות מכוונת של הבוררים או על פגם שנפל בהתנהגותם כלפי מי מהצדדים לבוררות.
4. הבורסה מציינת כי המבקש הוא זה שהגיש את התביעה למוסד הבוררות של הבורסה וכעת לא ברור אם הוא מבקש כי מוסד הבוררות ימנה בוררים אחרים או מעוניין לכאורה בהעברת "כלל מוסד הבוררות" מתפקידו ומינוי מוסד בוררות אחר תחתיו. מכל מקום, הבקשה אינה מפרטת ולו טעם אחד בגינו המבקש סבור כי יש להעביר מי מהבוררים מתפקידם, שכן אין בפי המבקש טענה כלשהי כנגד מי מהבוררים. בנסיבות אלה, כאמור, התובענה אינה מגלה כל עילה.
5. ככל שהכוונה היא להעברת כלל מוסד הבוררות מתפקידו, הרי שאין לכך בסיס בהוראות סעיף 11 לחוק הבוררות או בהוראה אחרת בחוק הבוררות, והדבר נוגד את הסכמת הצדדים, מכוח כפיפותם לסעיף הבוררות בתקנות ההתאגדות של הבורסה.
6. הבורסה טוענת, כי המבקש הסתיר את כל ההליכים שהתקיימו בעניינו, לרבות ההליך שהתנהל במוסד לבוררות בין המבקש לבין אחותו של המשיב, הגב' רונית פוזיילוב, במסגרתו נדחתה תביעתו של המבקש תוך שהבוררים ציינו כי הם רואים בחומרה את התנהלותו. גב' פוזיילוב אף הגישה תלונה כנגד המבקש לוועדה המשמעתית של הבורסה וביום 20.11.2017, ולאחר ששמעה את הצדדים, החליטה הוועדה כי המבקש עבר על כללי ההתנהגות הנהוגים בבורסה, חייבה אותו בתשלום חיוב כספי לקרן העזר של הבורסה והרחיקה אותו מאולם המסחר למשך 14 יום ועד להחלטת הנהלת הבורסה בעניינו.
7. המבקש הגיש ערעור על כך ובהמשך אף זומן להופיע בפני מועצת המנהלים של הבורסה. לאחר שמיעת המבקש הוחלט לבטל את חברותו על תנאי בבורה, שעה שעבר על כללי ההתנהגות הנהוגים בבורסה. לאחר מכן, זומן המבקש לדיון בפני הוועדה לאיסורי והיתרי כניסה של מפעלי הבורסה ולאחר שמיעתו הוחלט לאסור את כניסתו לבנייני הבורסה.
8. לאחר סיום כל ההליכים המפורטים לעיל, הגיש המבקש ביום 13.12.2018 את התביעה הקודמת, כהגדרתה לעיל. אף במסגרת תובענה זו, טען המבקש, כי גב' פוזיילוב זוכה ל"יחס מועדף" עקב היותה בת למשפחת פוזיילוב. ביום 16.1.2019 התקיים דיון בתביעה הקודמת בסופו המליץ בית המשפט למבקש להסכים לדחיית התובענה ללא צו להוצאות. לאחר שהמבקש נתן הסכמתו, נדחתה התובענה.
9. לטענת הבורסה, המבקש הסתיר את כל ההליכים המפורטים מבית המשפט, בחוסר תום לב, במטרה להציג תמונה מעוותת ולא נכונה, בכדי לשוות לבקשתו אופי של רדיפה ואפליה ואף מטעם זה יש לדחות התובענה על הסף. לשיטתה, הלכה היא כי התנהלות זו מהווה חוסר ניקיון כפיים אשר די בו כדי להביא לדחיית התובענה על הסף.
10. הבורסה מוסיפה וטוענת, כי אף לגופו של עניין יש לדחות התובענה, שכן כחלק מתקנות התאגדותה של הבורסה, תקנה 97.1 קובעת את סמכותו של מוסד הבוררות שלה לדון בסכסוכים בין חברי הבורסה. במועדים הרלוונטיים להגשת התובענה על ידי המבקש למוסד הבוררות היו הן המבקש והן המשיב 1 כפופים לסעיף הבוררות בתקנות ההתאגדות של הבורסה.
11. לטענת הבורסה, כאמור לעיל, הליך הבוררות התמשך מסיבות שאינן תלויות בצדדים, ובעיקר נוכח החקירה שהתנהלה בעניינו של המבקש. לאחר הגשת התובענה פנתה היועצת המשפטית של הבורסה אל המבקש, ביקשה להתנצל על התמשכות ההליכים ולברר עמו אם ניתן לקדם את הליך הבוררות ולקבוע מועדי דיון נוספים בכדי לסיימו. המבקש לא היה מעוניין לקבוע מועדים נוספים ולהמשיך לנהל את התביעה במסגרת מוסד הבוררות.
12. עוד טוענת הבורסה, כי העובדה כי חברותו של המבקש בבורסה בוטלה עקב נסיבות של התנהגות בלתי נאותה, אינה משליכה על הליך הבוררות המתייחס לתביעה שונה לחלוטין ולמערכת עובדתית שונה לחלוטין שאין לה כל זיקה לנסיבות ביטול חברותו של המבקש בבורסה. כאמור, כפיפותו של המבקש לסעיף הבוררות בתקנות ההתאגדות של הבורסה הייתה קיימת במועד הגשת התביעה על ידו ובעת תחילת הליכי הבוררות. תקנה 119 לתקנות ההתאגדות קובעת מפורשות, וכך אף פסיקת בית המשפט, כי חבר או חבר על תנאי שהיה כפוף לסעיף הבוררות יוסיף להיות כפוף לו גם אם בוטלה חברותו בבורסה ביחס לעילות תביעה שאירעו וקדמו לביטול החברות.
13. עוד טוענת הבורסה, כי אין כל ממש בטענה שלפיה המבקש הופלה לרעה נוכח היותו של המשיב בן למשפחת פוזיילוב. לטענתה, מדובר בטענת סרק המבקשת להטיל דופי, ללא כל סיבה או צילה של ראיה, בבוררים בבורסה. עובדה היא כי לאחרונה הגיש דווקא אחד מבני משפחת פוזיילוב בקשה לבית המשפט בקשר עם פסק בוררות שניתן בעניינו על ידי מוסד הבוררות, בטענה כי נמנע ממנו לטעון את טענותיו כראוי בטרם ניתן פסק הבוררות.

דיון

1. דומה כי אין חולק כי למבקש אין כל טענה הנוגעת להתנהלותו של מותב הבוררים הספציפי הדנים בתביעה שהגיש למוסד הבוררות כנגד המשיב. אלא שלמבקש יש טענות בשני ראשים: האחד, כי בשל היותו של המשיב בן למשפחה החברה שנים רבות בבורסה "פועלת הבורסה להגן על אותה משפחה" (ראו עמוד 2 לפרוטוקול הדיון מיום 23.2.2021 בשורה 14). והשני, משך התנהלות ההליך, הנמשך על פני כשלוש וחצי שנים וטרם הוכרע.
2. אשר לטענתה המקדמית של הבורסה, שלפיה לא ניתן להגיש בקשה בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק הבוררות כנגד המוסד לבוררות של הבורסה, יודגש כי אין מניעה כי צדדים יסכימו כי מוסד, להבדיל מבורר בשר ודם, ימונה כבורר. "הגדרת 'בורר' שבחוק אינה שוללת אפשרות זאת ובהחלט יתכן שגם גוף משפטי יכלל בה... בקביעת מוסד כבורר יש הסכמה של הצדדים לגבי הגוף שעל אנשיו יימנו הבוררים, תוך השארת קביעת מספר הבוררים ומיהותם – למוסד עצמו... בקביעת מוסד כבורר יש הסכמה גם לכך, שהמוסד יפעל לפי כלליו... ברור מאליו, שהסכמה של הצדדים למוסד בוררות כלשהו אינה מסמיכה את אותו מוסד להחליט להעביר את הסכסוך למוסד לבוררות אחר" (סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א' 370-371, 374 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005) (להלן:"אוטולנגי")].
3. כלומר, אין פסול בכך שצדדים יגדירו בהסכם בוררות ישות מאוגדת שתכריע במחלוקת שביניהם, אלא שהישות המאוגדת תצטרך למנות לתפקיד "אדם טבעי" (כפי הכינוי שהטביע בית המשפט העליון, בהקשר אחר, בדנ"א 690/94 בנק הפועלים בע"מ נ' כהן, פ"ד מט(3) 245, 256 (1995)), אחד או יותר, אשר ישמשו כבוררים.
4. מכאן שיתכנו מקרים ייחודיים בהם ניתן יהא להגיש בקשה בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק הבוררות כנגד מוסד, זאת ככל ולמבקש יעמדו טענות כנגד התנהלותו של המוסד עצמו באופן העולה כדי אי אימון במוסד או עולה כדי עינוי דין או במקרה בו נבצר ממנו למנות בוררים "בשר ודם", ואולם אין זה המקרה דנן. אדון בטענות המבקש לגופן.
5. לטענתו של המבקש שלפיה המשיב, כבן למשפחה ותיקה החברה בבורסה, זוכה ליחס מועדף, אין כל בסיס ראייתי. כאמור לעיל, המבקש טוען במרומז או שלא במרומז (ראו עמוד 2 לפרוטוקול הדיון מיום 23.2.2021 בשורות 16-17 ובשורות 26-27), כי מוסדות הבורסה נותנים יחס מועדף למשיב בהליכים השונים שהתנהלו בעניינו. זו טענה חמורה ביותר והיא זקוקה לתימוכין ראייתיים משמעותיים בהתאם. ברם, לא הובאו כל ראיות לכך שהרכב הבוררים הדן בעניינו של המבקש מוטה מראש. טענה שכזו צריכה להיות נתמכת בראיות חזקות. בהעדרן, אין להיזקק לנטען.
6. לכך יש להוסיף כי אף טענתו של המבקש כנגד החלטת הבורסה להרחיקו בשל טענה בדבר העדפת בן משפחת פוזיילוב נדחתה במסגרת התובענה הקודמת, בהסכמתו של המבקש.
7. אכן, "בית המשפט חייב להיות רגיש מאד לכל חשש של עוול ועיוות דין על-ידי משפט חברים או טריבונל פנימי אחר". יחד עם זאת, נקבע כי "אל לו להתערב אלא אם קיים יסוד כלשהו לחשש זה בראיות שהובאו לפניו אם ראיות ישירות ואם בנסיבות הענין כפי שהוכחו... אין להרשות שהעלאת טענה סתמית על חשש למשוא פנים תספיק כדי להוציא את הענין מתחת ידי משפט החברים, כי בדרך זו תעורער סמכותו של משפט החברים מיסודה" [ראו בר"ע 127/69 "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ נ' דוד אסא, פ"ד כד(1) 323, 330 (1970)].
8. זאת ועוד, אף אם בליבו של המבקש מכנן חשש כי דעתם של הבוררים מוטית, הרי שעתירתו של המבקש בתובענה זו היא לפסילת כל מוסד הבוררות של הבורסה מלדון בעניינו - סעד מרחיק לכת אשר אין לו כל הצדקה, שהרי, המבקש לא הצביע על נסיבות המצדיקות את פסילתו של מוסד הבוררות של הבורסה כולו (אוטולנגי, בעמוד 376) ובהתאם לתקנות הבורסה, המבקש מחויב לנהל את תביעתו במסגרת המוסד לבוררות.
9. לכך יש להוסיף כי לא זו בלבד שלא הובאו כל ראיות להוכחת חששו של המבקש, אלא שאף המבקש עצמו, במהלך כל התקופה בה התנהלה הבוררות, לא טען זאת לפני הרכב הבוררים שדן בעניינו. משכך, דין טענתו זו להידחות מכל וכל.
10. מכאן שנותרה טענתו השנייה של המבקש, שכמדומני, היא הטענה המרכזית, בדבר עיכוב בירורו של הליך הבוררות שהוגש על ידו. על כך, השיבה הבורסה בתשובתה כי הליך הבוררות המתנהל בפני מוסד הבוררות של הבורסה התמשך בשל נסיבות אובייקטיביות שונות ובהן נסיבות הקשורות בצדדים והטוענים מטעמם; דחיות רבות בעטיים; קושי לתאם ישיבות בוררות; חופשות; קיומה של חקירת משטרה; המתנה להשבת חומר שנלקח על ידי המשטרה מתיק הבוררות לאחר סיום החקירה; התפטרות הטוען מטעמו של המבקש; עיכוב בפעילותו של מוסד הבוררות לנוכח מגפת הקורונה; הצטברות דיוני בוררות ועומס עבודה בשל הצורך בהתאמת הפעילות לשם שמירה על בריאותם של הצדדים והבוררים.
11. מצב שבו בורר מעכב את מתן ההכרעה בהליך, בין היתר באמצעות כך שהוא ממאן להגיע לישיבות הבוררות ללא הצדקה, או באמצעות הערמת קשיים לא ענייניים בכל הקשור לקביעת מועדי ישיבות וכיוצ"ב, עשוי להוביל למסקנה כי קמה עילה להעביר את הבורר מתפקידו מכוח סעיף 11(2) לחוק הבוררות, המאפשר לעשות כן כאשר "התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין" (אוטולנגי, בעמ' 513 – 514).
12. יחד עם זאת, אין זה המקרה דנן. אכן, הליך הבוררות מתמשך תקופה ארוכה. ואולם עד לשלב זה התקיימו כבר 6 ישיבות במסגרת הליך הבוררות ונשמעו בפני מוסד הבוררות מספר עדים.
13. כאמור, הבוררות נעצרה על מנת לאפשר למשטרה לברר את תלונתו של המשיב וכל חומרי החקירה נלקחו ממוסד הבוררות למשטרה וחלפה תקופה עד שהושבו. ברי כי בתקופה זו לא ניתן היה להמשיך בניהול הבוררות. זאת ועוד, אין להתעלם מהעובדה כי השנה שחלפה הקשתה על ניהולם של דיונים משפטיים בשל מגבלות ההתקהלות.
14. כבר נפסק כי "השאלה האם הליכי הבוררות התמשכו יתר על המידה, באופן שעולה לכדי עינוי דין, נגזרת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה" (רע"א 7731/16 גור נ' ברעם (פורסם בנבו, 18.12.2016). בענייננו, לא מצאתי כי נסיבות העניין עולות לכדי עינוי דין. כך למשל, להבדיל, הועבר בורר מתפקידו לאחר שניהל בוררות למעלה מ-10 שנים ולא סיימה [ראו הפ"ב (ת"א) 43523-10-20 עו"ד שמואל לינצר נ' חברה קדישא (גחש"א) פתח תקוה (פורסם בנבו, 29.12.2020)].
15. לאור האמור, מסקנתי היא כי התמשכות ניהול ההליך בעניינו של המבקש איננה מצדיקה העברת הבוררים מתפקידם ועל אחת כמה וכמה איננה מצדיקה מינוי בורר מחוץ למסגרת המוסד לבוררות של הבורסה, כפי שהתחייב המבקש עת הצטרף לבורסה.

סוף דבר

1. דין התובענה להידחות.
2. יחד עם זאת, נרשמה היענותה של הבורסה לפעול לקידומה של הבוררות המתנהלת בין המבקש למשיב ולהביא לסיומה, במידת האפשר וככל שלא תתקיים סיבה אובייקטיבית כלשהי לעיכובה, בתוך חצי שנה מהיום (ראו עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 23.2.2021 בשורות 6-11).
3. המבקש ישלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך של 10,000 ₪.

המזכירות תדוור העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ג אדר תשפ"א, 25 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.