לפניי בקשה לסילוק תביעה על הסף, והטעם העיקרי לה הוא מעשה בית דין. התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה לתשלום בגין שכירת רכב, זו התביעה שלפני הנתבעת טענה כבר טענה זו במסגרת כתב הגנתה כטענת קיזוז בהליך קודם אותו הנתבע יזם נגדה בבית הדין לעבודה (סע"ש 14763-02-18 – להלן ההליך הקודם). הצדדים בהליך הקודם הסמיכו את בית הדין לפסוק לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, וכך עשה.

על כן רכיבי השתק עילה מתקיימים במקרה דנן. העילה זהה, הצדדים זהים והעניין שהוגדר כפלוגתא בתיק (פלוגתא מס' 14) הוכרע לגופו של עניין על-ידי בית משפט מוסמך (ת"א (ת"א) 17564-09-13‏ נורית ורשבסקי נ' ניקו דוידוב (05.02.2015) (להלן – פסק דין ורשבסקי) בפסקה 20).

התובעת דנן טענה כי מדובר בעניין אזרחי שלא נובע מיחסי העבודה ועל כן בית הדין לא היה ואינו מוסמך להכריע בעניין. הנתבע טען, כי הרכב ניתן לו כחלק מיחסי העבודה בתור הטבה. אפילו אם צודקת התובעת, אין בכך כדי להועיל לה.

אמנם ייתכן כי סעיף 79א לחוק בתי המשפט אינו מאפשר לצדדים להסמיך בית דין שאינו בעל סמכות עניינית (בג"ץ 8638/03‏ סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ''ד סא(1) 259, 280. ולעומת לזאת ר' את פסק דין ורשבסקי הנ"ל בפסקה 27). אולם אין לאפשר לתובעת להעלות טענה זו אחרי שלא טענה זאת בזמן אמת, ולמעשה היא זו שסברה שלבית הדין סמכות לפסוק גם בעילה זו (רע"א 4198/10 חיים איבגי נ' רחל תהילה גבאי (25.12.2012) בפסקאות 21-22, עב"ל (ארצי) 12579-06-12‏ אלפונס מכלוף נ' המוסד לביטוח לאומי (27.02.2013) בפסקה 15, פסק דין ורשבסקי בפסקה 28). לו סברה התובעת שאין סמכות הייתה יכולה לדאוג כי העניין יוחרג.

השתק עילה ומעשה בית דין יכולים להתקיים גם בשל הכרעה על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (רע"א 8152/12 עו"ד ד"ר וינברג נ' ג'ערני (30.04.2013), עמ"ש (ת"א) 22755-04-13‏ א.ג. נ' א.ס (01.03.2015) בעיקר בפסקה 15). התובעת הסתמכה על רע"א 682/07 לב לבייב נ' שמעון גילר (21.06.2007) אולם שם דובר על השתק פלוגתא ולא על השתק עילה. ניתן לראות דיון בנושא קרוב ברע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (23.07.2012)‏‏ (להלן - פסק דין בנק אוצר החייל), לרבות בפסקה 21.

התובעת דנן אמנם הייתה הנתבעת בהליך הקודם, והגישה הרווחת בפסיקה הייתה שהשתק עילה לא יכול להיות מופנה כלפי מי שהיה נתבע (גם אם טענתו קיזוז). אולם ע"א 4576/17 ‏Air Via OOD‏ נ' השטיח המעופף בע"מ (18.12.2018) יצר את חריג השתק ההגנה לפיו, גם עילתו של מי שהיה נתבע תושתק כאשר מדובר בתביעה הופכית לעילת ההגנה שנטענה בהליך הקודם וכי קבלתה תאיין את ההכרעה הקודמת. כך במקרה דנן – מדובר בעילה אשר נדונה בהליך הקודם, ומתן אפשרות להעלותה תייצר כפילות ותאיין את הסכמת הצדדים בהליך הקודם. כב' השופט רוני סלע הלכה בקו שהותווה בפסק דין זה ועשתה כן בנסיבות דומות מאוד לנסיבות המקרה שלפני – כאשר ההכרעה הקודמת הייתה על-פי סעיף 79א (ת"א (אשד') 2001-07-19‏ תמיג שיווק צמיגים 2007 בע"מ נ' אבצמיג הנמל אשדוד בע"מ (29.01.2020), 1 ת"א (אשד') 37246-12-8 אורן ארולקר נ' משה פרנקו (04.02.2020)).

נוסף לזאת, אני סבורה כי בשל שיקולי תום לב ומניעות כלליים התובעת מנועה מלהעלות טענה זו שוב (ר' פסק דין ורשבסקי בפסקאות 30-31, פסק דין בנק אוצר החייל, פסק דינו של כב' השופט סולברג). גם עקרונות היסוד בתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 אינם מאפשרים זאת מחמת הצורך לאזן בין האינטרס של התובעת לבין האינטרס הציבורי.

התביעה נדחית על הסף מחמת השתק עילה.

בגין דחיית התביעה תשלם התובעת הוצאות לנתבעת בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, ט' שבט תשפ"א, 22 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.