לפני תביעה בגין נזקי רכוש.

1. התובעת טוענת כי ביום 31/1/20 נסע רכב התובעת בטבריה והאט לפני מופע רמזור אדום. לטענת התובעת, רכב הנתבעים הגיע מאחור במהירות מופרזת, פגע ברכב התובעת מאחור, עקף את רכב התובעת מימין וגרם לו לנזק לאורך כל צדו הימני. התובעת טוענת כי נהג הנתבעים דיבר כל אותה העת בטלפון הנייד שלו.
2. התובעת העריכה את הנזק באמצעות שמאי מטעמה של חב' הביטוח שלה ואף קיבלה תגמולים, בהתאם לתנאי הפוליסה. התובעת נשאה מתוך הנזק כולו ושילמה לחב' הביטוח, דמי השתתפות עצמית בסך 3045 ₪.
3. לטענת התובעת, האחראי לקרות התאונה הוא הנתבע 1 בנהיגתו הרשלנית ומשכך, על הנתבע 1 ועל הנתבעת 2 המבטחת מטעמו, לפצות את התובעת בגין הנזק אשר נגרם לה כתוצאה מהתאונה. מכאן התביעה אשר לפני.
4. הנתבעים טוענים כי האחריות לקרות התאונה היא על נהג התובעת. לטענתם, הנתבע 1 חנה בצד הדרך ואילו נהג התובעת אשר היה בדרך לפניו, החל לנסוע לאחור בהילוך אחורי ופגע ברכב הנתבעים בצדו השמאלי אחורי. לטענת הנתבעים, נהג ברכב כאמור נהג – בעלה של התובעת ולא התובעת, כנטען על ידה. עוד טוענים הנתבעים, כי הנהג התנצל ואף חתם על פתק בו רשם הנתבע 1 בכתב ידו כיצד אירעה התאונה.
5. לטענת הנתבעים, בהעדר אחריות לקרות התאונה, לא חלה על הנתבעים חבות לפיצוי התובעת בגין נזקיה ומשכך יש לדחות את התביעה כנגדם.
6. הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.
7. לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני דוחה את התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
8. נוכח אופן סיום ההליך, ניתן בזאת פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
9. פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, י"ט טבת תשפ"א, 03 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.